הנוכלים סימנו את ניצולי השואה: ניו יורק מזהירה מהונאת פיצויים חשודה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק מסרה כי לא הצליחה לאמת את זהות הגוף, את השירותים שהוא טוען להעניק או את חוקיות פעילותו. בעקבות זאת הועבר המקרה לרשויות אכיפת החוק, והמדינה אף פנתה לחברה שאירחה את אתר האינטרנט של הגוף. לאחר הפנייה הוסר האתר מהרשת.

המושלת קתי הוקול לא ניסתה לרכך את הדברים. לדבריה, הונאה וגניבה מניצולי שואה ומבני משפחותיהם הן "הנמוך שבנמוכים". היא התחייבה שהמדינה תמשיך לפעול כדי להגן על הניצולים ולהבטיח שהם יקבלו את הסיוע ואת הנכסים המגיעים להם כדין. בשלב זה, עם זאת, הרשויות מגדירות את הפרשה כמקרה חשוד שנמצא בבדיקה — ולא כהונאה שהוכחה בבית משפט.

הטיפול בפרשה כבר חורג ממחלקה אחת במדינת ניו יורק. המקרה הועבר למבקרים הכלליים של ניו יורק וניו ג'רזי וגם לשירות הדואר של ארצות הברית, לאחר שהתקבל מידע על פניות לא רצויות לניצולים ולמשפחותיהם. העובדה שגם שירות הדואר מעורב מעלה את האפשרות שחלק מהפניות בוצעו באמצעות מכתבים שנשלחו לבתי הקורבנות או קרוביהם.

עבור משפחות יהודיות בארצות הברית, האזהרה רלוונטית הרבה מעבר לניו יורק. ניצולי שואה וילדיהם חיים בכל רחבי המדינה, ותביעות להשבת רכוש ופיצויים חוצות גבולות של מדינות ויבשות. מכתב שנשלח לכתובת בקליפורניה יכול לעסוק בחשבון בנק שהיה בפולין, בפוליסת ביטוח שנרכשה בגרמניה או ביצירת אמנות שנעלמה באוסטריה לפני יותר מ־80 שנה.

הסכנה ברורה. ניצולי השואה הם כיום ברובם אנשים מבוגרים מאוד, ורבים מהם מקבלים במשך שנים תשלומי פיצויים, מנהלים תביעות ישנות או מנסים לאתר רכוש וכספים שנגזלו ממשפחותיהם באירופה. פנייה שנראית רשמית, משתמשת במילים כמו "תביעות", "פיצויים" ו"שואה" ומציגה עצמה כגוף יהודי עשויה להישמע אמינה במיוחד — דווקא משום שהיא נוגעת בזכויות אמיתיות לחלוטין.

זה בדיוק מה שהופך את התחום לקרקע רגישה להונאות. גורם מתחזה אינו חייב להתחיל בדרישה להעביר אלפי דולרים. לעיתים די בכך שהוא מבקש מספר ביטוח לאומי, צילום דרכון, פרטי חשבון בנק, כתובת, שמות בני משפחה או מידע על תביעות קודמות. מידע כזה יכול לשמש אחר כך לגניבת זהות, להשתלטות על חשבונות או לניסיונות הונאה נוספים.

קייטלין אסרו, הממונה בפועל על מחלקת השירותים הפיננסיים, קראה לניצולים ולמשפחותיהם לבדוק באופן עצמאי כל פנייה שלא ביקשו בעצמם לפני שהם מוסרים מידע אישי או פיננסי. האזהרה פשוטה: העובדה שמכתב נראה רשמי או ששם הגוף נשמע יהודי ומוכר אינה הוכחה שמדובר בארגון אמיתי.

הבלבול מסוכן במיוחד משום שקיימים גופים אמיתיים ומוכרים ששמותיהם דומים. אחד מהם הוא משרד עיבוד תביעות השואה של מדינת ניו יורק, שהוקם ב־1997 ופועל במסגרת מחלקת השירותים הפיננסיים. המשרד מסייע לניצולי שואה וליורשיהם לאתר חשבונות בנק, כספי ביטוח ויצירות אמנות או רכוש תרבותי שנגנבו, אבדו או נמכרו בכפייה בתקופת הנאצים. שירותיו ניתנים ללא תשלום, והוא אינו גובה אחוז מהנכסים המוחזרים.

זהו הבדל שיכול להציל משפחה מהונאה: גוף ממשלתי אמיתי המסייע בהשבת נכסי שואה אינו דורש מהניצול לשלם עבור עצם הטיפול בתביעה. משרד עיבוד תביעות השואה מקבל פניות לא רק מתושבי ניו יורק אלא מכל מדינה בארצות הברית ומכל מדינה בעולם. מי שחושש כי נכס, חשבון בנק, פוליסת ביטוח או יצירת אמנות של בן משפחה נותרו אבודים כתוצאה מרדיפות הנאצים יכול לפנות אליו ישירות.

מאז הקמתו סייע המשרד להחזיר לניצולים וליורשיהם יותר מ־184 מיליון דולר בנכסים ובפיצויים, ולפי הנתונים העדכניים שפורסמו על הפרשה הוא היה מעורב גם בהשבת מאות פריטי תרבות. מדובר בסכומים גדולים ובנכסים בעלי ערך רגשי והיסטורי עצום — בדיוק הסיבה לכך שתחום הפיצויים והשבת הרכוש מושך גם גורמים מפוקפקים.

עבור משפחות יהודיות בארצות הברית, האזהרה רלוונטית הרבה מעבר לניו יורק. ניצולי שואה וילדיהם חיים בכל רחבי המדינה, ותביעות להשבת רכוש ופיצויים חוצות גבולות של מדינות ויבשות. מכתב שנשלח לכתובת בקליפורניה יכול לעסוק בחשבון בנק שהיה בפולין, בפוליסת ביטוח שנרכשה בגרמניה או ביצירת אמנות שנעלמה באוסטריה לפני יותר מ־80 שנה.

לכן גם בני משפחה צעירים יותר נדרשים לשים לב. אם הורה או סב מקבלים לפתע מכתב, שיחת טלפון או הודעת דואר אלקטרוני המבטיחים "פיצויים חדשים", "כספים שלא נתבעו" או "תביעה מיוחדת לניצולי שואה", אין למהר להשיב. יש לבדוק את שם הגוף באמצעות אתר ממשלתי רשמי, לחפש כתובת וטלפון שאינם אלה המופיעים בפנייה עצמה, ולא למסור מספרי זיהוי, חשבונות בנק או מסמכים לפני שהזהות אומתה.

הפרשה הנוכחית פוגעת בנקודה רגישה במיוחד. במשך עשרות שנים נאלצו ניצולי השואה להיאבק בבנקים, חברות ביטוח, ממשלות ומוסדות כדי לקבל בחזרה חלק זעיר מהרכוש שנגזל מהם. עכשיו, כשהדור הזה הולך ומתמעט, מופיעים גורמים שעלולים לנסות לנצל אפילו את המאבק הזה עצמו.

וזו אולי הסיבה שהתגובה בניו יורק הייתה כה חריפה. עבור ניצול שואה בן תשעים או תשעים וחמש, מכתב שמבטיח עוד פיצוי אינו רק הצעה כספית. הוא עשוי לגעת בבית שאבד, בחשבון של הורים שנרצחו או ברכוש שנעלם יחד עם משפחה שלמה. מי שמנצל את התקווה הזאת אינו פוגע רק בחשבון הבנק — הוא פותח מחדש פצע בן יותר משמונה עשורים.