
טופ ורעייתו, ד״ר יורדנה טופ, מתכננים לעלות לישראל ולהשתלב בהקמת קהילה חדשה בשכונת גבעת המטוס בירושלים. מדובר במהלך אישי מבחינתם, אבל גם בסמל למגמה רחבה בהרבה: בשנים האחרונות יותר ויותר רבנים אורתודוקסים בולטים בצפון אמריקה בוחנים או מתכננים עלייה — ולעיתים עוברים לא רק כיחידים, אלא כמנהיגים שנועדו לבנות סביבם קהילות חדשות של עולים דוברי אנגלית.
מבחינת הקהילה בלוס אנג׳לס, הסיפור של טופ טעון במיוחד. הוא אינו רב בתחילת דרכו שמחפש תפקיד חדש, אלא מנהיג ותיק של אחת הקהילות האורתודוקסיות החשובות בעיר. טופ סיפר כי הוא ורעייתו רצו למעשה לעלות לישראל כבר שנים רבות. לדבריו, לאחר נישואיהם הם היו כה מחויבים לרעיון עד שהחליפו מתנות חתונה ומכשירי חשמל לדגמים המותאמים ל־220 וולט. אלא שהחיים הובילו אותם למסלול אחר, ובמשך שנים הם בחרו להישאר בארצות הברית ולהשקיע את כוחותיהם בקהילה המקומית.
כעת המעגל נסגר. טופ עתיד לקחת את הניסיון שצבר בבוורלי הילס ולתרגם אותו למודל ישראלי חדש: קהילה ירושלמית המיועדת בין השאר לעולים דוברי אנגלית המבקשים לשמור על תחושת הקהילה המוכרת להם מארצות הברית גם לאחר המעבר לישראל. הוא אינו היחיד. בשנים האחרונות יזמי נדל״ן וארגוני עלייה בישראל החלו להבין כי עבור יהודים מצפון אמריקה, רב מוכר יכול להיות לא פחות חשוב מדירה, בית ספר או תחבורה כאשר הם מחליטים היכן להשתקע.

טופ עתיד לקחת את הניסיון שצבר בבוורלי הילס ולתרגם אותו למודל ישראלי חדש: קהילה ירושלמית המיועדת בין השאר לעולים דוברי אנגלית המבקשים לשמור על תחושת הקהילה המוכרת להם מארצות הברית גם לאחר המעבר לישראל. הוא אינו היחיד. בשנים האחרונות יזמי נדל״ן וארגוני עלייה בישראל החלו להבין כי עבור יהודים מצפון אמריקה, רב מוכר יכול להיות לא פחות חשוב מדירה, בית ספר או תחבורה כאשר הם מחליטים היכן להשתקע. בתמונה: רבי טופ ורעייתו ג'ורדנה
הרעיון פשוט: במקום לבקש ממשפחה אמריקאית לעבור לבדה לישראל ולהתחיל הכול מחדש, בונים מראש סביבה מוכרת — בית כנסת, רב, קהילה דוברת אנגלית, משפחות עם רקע דומה ולעיתים גם מוסדות חינוך ושירותים המותאמים לעולים. במילים אחרות, לא רק עולים לישראל; מנסים להעביר חלק מהקהילה איתם.
הרב דניאל קורובקין, הרב הבכיר של קהילת בית אברהם יוסף בטורונטו, אחת הקהילות האורתודוקסיות הגדולות בקנדה, צפוי אף הוא לעבור לישראל ב־2027 ולהשתלב בהקמת קהילה חדשה בקטמון בירושלים. קורובקין אמר כי תמיד ידע שיגיע יום שבו יעלה לישראל, וכי כעת, כאשר הוא מתקרב לשלב הבא בחייו, הגיע הזמן להפוך את החלום לתוכנית מעשית.
גם הרב לארי רוטוואקס מקהילת בית אהרן בטינק שבניו ג׳רזי מיועד להוביל קהילה חדשה ברמת בית שמש, והרב שמואל סילבר מבולטימור צפוי לעמוד בראש קהילה חדשה באזור הקטמונים בירושלים. המשותף לכל המיזמים האלה הוא שאינם מסתפקים בהבאת רב לישראל לאחר העלייה; הרב עצמו הופך לעוגן שסביבו אמורה להתגבש קהילה חדשה.
המגמה הזאת מתחברת לעלייה רחבה יותר במספר היהודים מצפון אמריקה שבוחנים מעבר לישראל מאז 7 באוקטובר. לפי נתונים שצוטטו השנה על ידי ארגוני עלייה, הביקוש בקרב יהודים מארצות הברית וקנדה התחזק, בין היתר על רקע תחושת חוסר ביטחון, עלייה באנטישמיות והתחזקות הקשר הרגשי לישראל. ארגון נפש בנפש דיווח על גידול בפניות ובמספר העולים, ובקהילות אורתודוקסיות רבות הפכה שאלת העלייה משיחה תאורטית לתוכנית ממשית.
אבל דווקא כאן מתחילה הדילמה. אם הרבנים המנוסים ביותר עוזבים, מי נשאר להנהיג את הקהילות בארצות הברית?
הרב שאול רובינסון, הרב הבכיר של בית הכנסת לינקולן סקוור במנהטן, הביע את החשש הזה באופן מפורש. למרות קשריו העמוקים לישראל ורוב משפחתו המתגוררת שם, הוא חידש השנה את חוזהו ומתכנן להישאר בניו יורק. מבחינתו, יהדות התפוצות אינה תחנת מעבר שאמורה להתרוקן ממנהיגיה. הוא הזהיר מפני מצב שבו הרבנים המנוסים של יהדות אמריקה יעזבו כולם ויותירו מאחור קהילות ללא הנהגה חזקה.
זו שאלה בעלת משמעות מיוחדת בלוס אנג׳לס. הקהילה היהודית בעיר חוותה בשנים האחרונות עלייה באיומים, הפגנות אנטי־ישראליות, מתיחות בקמפוסים ומקרים של אנטישמיות. דווקא בתקופה כזאת, רב קהילה אינו רק מי שמנהל תפילות או מוסר שיעורים. הוא הופך לאיש ציבור, ליועץ, לדמות שמדברת עם המשטרה, עם בתי ספר, עם פוליטיקאים ועם משפחות שמנסות להבין כיצד לחיות כיהודים וכישראלים באמריקה שאחרי 7 באוקטובר.
לכן עזיבה של רב ותיק כמו טופ נוגעת בלב הוויכוח: האם העלייה לישראל היא השיא הטבעי של שליחות ציונית — או שבתקופה של משבר בתפוצות דווקא הישארות בארצות הברית היא השליחות הדחופה יותר?
הרבנים העולים דוחים בדרך כלל את ההנחה שהם נוטשים את הקהילות שהנהיגו. מבחינתם, הם עוברים מזירה אחת של החיים היהודיים לזירה אחרת. הרב דניאל כהן, המנהיג זה יותר משני עשורים קהילה גדולה בסטמפורד שבקונטיקט ומתכנן לעלות לישראל, אמר כי קהילה בריאה אינה אמורה להיות תלויה באדם אחד. אם היא בנויה היטב, הערכים והמנהיגות המקומית צריכים להמשיך גם לאחר שהרב עוזב.
גם טופ עצמו תיאר בעבר את האחריות שלו במעגלים: משפחה, קהילה, העם היהודי והעולם הרחב. במובן הזה, המעבר לישראל אינו מבחינתו הפסקת השליחות אלא הרחבתה. הוא לוקח את מודל הרבנות האמריקאי — שבו הרב נמצא עמוק בחיי הקהילה, מכיר משפחות ומלווה אותן לאורך שנים — ומנסה להביא אותו לשכונה חדשה בירושלים.
לא מדובר בתופעה חדשה לחלוטין. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הרב שלמה ריסקין, שעזב את בית הכנסת לינקולן סקוור בניו יורק בתחילת שנות ה־80, עלה לישראל והפך לאחד ממייסדי אפרת. חלק מחברי קהילתו עברו אחריו. אלא שמקרים כאלה נדירים. רוב הרבנים שעולים כיום אינם מצפים שמאות משפחות יארזו בעקבותיהם את הבית.
ובכל זאת, עצם נוכחותו של רב מוכר בישראל יכולה להפחית את הפחד מהמעבר. מרק רוזנברג, סגן נשיא לקשרי תפוצות בנפש בנפש, הסביר כי עבור רבים מהעולים מצפון אמריקה, המעבר לישראל אינו רק שאלה של אידיאולוגיה אלא גם של נוחות ושייכות. אנשים חוששים מהבירוקרטיה, מהשפה ומהתרבות החדשה. קהילה שמרגישה מוכרת יכולה להפוך את הנחיתה לרכה בהרבה.
המודל הזה כבר משפיע גם על שוק הנדל״ן הישראלי. יזמים מבינים שרב בעל שם יכול למשוך משפחות לפרויקט מגורים בדיוק כפי שבית ספר טוב או מיקום מרכזי עושים זאת. בגבעת המטוס, שם צפוי טופ לסייע בהקמת הקהילה החדשה, המטרה היא לא רק למכור דירות אלא לייצר מראש גרעין חברתי ורוחני שייתן לעולים תחושה שהם אינם מתחילים מאפס.
עבור יהודי לוס אנג׳לס, עם זאת, הסיפור הוא הרבה יותר אישי. רב קלמן טופ היה במשך כמעט שני עשורים חלק מהנוף של בוורלי הילס. משפחות הכירו אותו בשמחות ובאבל, בשבתות ובחגים, במשברים ובהחלטות הגדולות של החיים. עכשיו הוא עתיד להפוך בעצמו לעולה — ובאותה נשימה לסמל של שאלה שהולכת ומעסיקה יותר ויותר יהודים אמריקאים.
האם העתיד היהודי שלהם נמצא בארצות הברית, שבה בנו קהילות מפוארות במשך דורות, או בישראל?
הרב מבוורלי הילס כבר קיבל את ההחלטה שלו.
וכשהמנהיגים מתחילים לארוז, גם הקהילות שנשארות מאחור נאלצות לשאול לאן הן הולכות מכאן.