
התקנות, המכונות "אזור אפס", נוגעות לכ־1.75 מיליון בתים ונועדו להתמודד עם אחת הסיבות המרכזיות לכך ששריפות ענק הופכות לאסונות עירוניים: גחלים לוהטות הנישאות ברוח, נוחתות ליד הבית, מציתות עלים, שבבי עץ, גדרות או צמחייה — ומשם האש עוברת אל המבנה עצמו. התקנות אושרו ב־19 באוגוסט בהצבעה של שמונה מול אפס, לאחר כמעט ארבע שנים של ויכוחים, תיקונים והתנגדויות מצד בעלי נכסים.
המשמעות המעשית פשוטה: מי שמתגורר באזור הכלול בתקנות יצטרך להסתכל אחרת על חמשת הרגל הראשונים שמסביב לבית. בשלב הראשון ייאסר להשאיר באזור הזה חומרים דליקים כמו עצי הסקה, מולץ דליק, שבבי עץ, עלים, מחטי אורן ופסולת צמחית יבשה. בעלי הנכסים יחויבו גם לנקות גגות ומרזבים ולהסיר צמחים מתים או גוססים. ענפים הסמוכים לארובות יצטרכו להיגזם למרחק של לפחות עשרה רגל.

המשמעות המעשית פשוטה: מי שמתגורר באזור הכלול בתקנות יצטרך להסתכל אחרת על חמשת הרגל הראשונים שמסביב לבית. בשלב הראשון ייאסר להשאיר באזור הזה חומרים דליקים כמו עצי הסקה, מולץ דליק, שבבי עץ, עלים, מחטי אורן ופסולת צמחית יבשה. בעלי הנכסים יחויבו גם לנקות גגות ומרזבים ולהסיר צמחים מתים או גוססים. ענפים הסמוכים לארובות יצטרכו להיגזם למרחק של לפחות עשרה רגל.
אך בניגוד לגרסאות מוקדמות שעוררו סערה, התקנות הסופיות אינן מחייבות להפוך את כל השטח של חמשת הרגל למדבר מוחלט. המדינה יצרה הבחנה בין שטח בטיחות הקרוב ביותר לבית לבין יתר "אזור אפס". בצמוד למבנה ובמיוחד מתחת למזחילות הגג תידרש רצועה בלתי דליקה, שרוחבה ייקבע בין היתר לפי רוחב הבליטה של הגג. בחלק המרוחק יותר מתוך חמשת הרגל תוכל להישאר צמחייה מסוימת, כל עוד היא מטופחת, נמוכה ומופרדת מאלמנטים רגישים של הבית.
גם גדרות ושערים מעץ נמצאים על הכוונת. בשלב המאוחר יותר של היישום, בעלי בתים יידרשו להחליף בחומר בלתי דליק את הקטעים הראשונים של גדרות ושערים דליקים המחוברים לבית או מגיעים אל תוך האזור הרגיש. המשמעות עשויה להיות מעבר למתכת, בטון או חומרים אחרים שאינם מאפשרים לאש "לטפס" מהגדר אל קירות הבית.
לוח הזמנים נועד לתת לבעלי הבתים זמן להסתגל. בבנייה חדשה יחולו הכללים החדשים עם כניסתם הרשמית לתוקף. בבתים קיימים היישום יהיה הדרגתי: הדרישות הראשונות צפויות לחול כשלוש שנים לאחר כניסת התקנות לתוקף, והשלב המלא יושלם בתוך כחמש שנים. לפי לוח הזמנים הנוכחי, המשמעות היא שרבים מבעלי הבתים הקיימים יתחילו להידרש לשינויים סביב שנת 2029.
הכללים לא יחולו על כל בית בקליפורניה. הם מכוונים בעיקר לנכסים הנמצאים ב"אזורי אחריות המדינה", שבהם רשות הכבאות של קליפורניה אחראית להגנת השטח מפני שריפות, וכן לבתים הנמצאים ב"אזורי סכנת אש חמורה מאוד" בתחומי הרשויות המקומיות. המדינה עדכנה בשנים האחרונות את מפות הסיכון והרחיבה משמעותית את השטחים המסווגים ברמות הסיכון הגבוהות.
המאבק סביב התקנות היה חריף משום שהשינוי נוגע ישירות לבית הפרטי. גרסאות מוקדמות של "אזור אפס" היו מחמירות בהרבה והיו עלולות לחייב הסרה כמעט מוחלטת של צמחייה מהשטח הצמוד למבנה. בעלי בתים, אדריכלי נוף וגורמים בענף הדיור טענו כי הדרישות יקרות מדי, עלולות לפגוע בעצים ובצל הטבעי ויוטלו על בעלי הנכסים בלי הוכחה מספקת שכל רכיב אכן מצמצם את הסיכון באותה מידה.
כתוצאה מהביקורת, המדינה ריככה את הנוסח. עצים, למשל, אינם אסורים באופן גורף בתוך "אזור אפס". הם יכולים להישאר כל עוד הם מתוחזקים כנדרש, ענפיהם מורחקים מקירות, מגגות ומארובות, ונמנעת היווצרות של "סולם דלק" שעלול לאפשר לאש להתקדם מהקרקע אל צמרת העץ ומשם אל הבית.
מאחורי התקנות עומדות שנים של אסונות. שריפות ענק בקליפורניה השמידו עשרות אלפי מבנים, הרגו מאות בני אדם והאיצו את משבר ביטוח הבתים. שריפות פאליסיידס ואיטון באזור לוס אנג'לס המחישו שוב כיצד אש המונעת ברוחות עזות וגחלים מעופפות יכולה לעבור במהירות משטח פתוח לשכונות מגורים צפופות. בעקבות אותן שריפות הורה המושל גאווין ניוסום להאיץ את התקנת כללי "אזור אפס".
עבור בעלי בתים בדרום קליפורניה, המשמעות אינה תיאורטית. בחלקים של לוס אנג'לס, הגבעות, אזורי הקניונים ושכונות הסמוכות לצמחייה טבעית, יהיה צורך לבדוק אם הנכס נמצא בתוך אחת ממפות הסיכון החדשות. מי שנכלל בהן עשוי להידרש בתוך כמה שנים להוציא אלפי דולרים על החלפת גדרות, סילוק מולץ, שינוי תכנון החצר וגיזום או העתקת צמחייה.
התקנות עשויות גם להשתלב ישירות במשבר הביטוח של קליפורניה. חברות הביטוח כבר בוחנות בקפדנות רבה יותר את מצב הצמחייה, הגגות והחומרים הדליקים סביב בתים באזורים מועדים לשריפות. לכן, אף שהמדינה מציגה את "אזור אפס" בראש ובראשונה ככלי להצלת בתים וחיי אדם, בעלי נכסים עשויים לגלות שהעמידה בדרישות הופכת בפועל גם לחלק מהמאבק להשיג או לשמור על פוליסת ביטוח במחיר סביר.
עבור כ־1.75 מיליון בעלי בתים, המסר מסקרמנטו ברור: חמשת הרגל הראשונים מסביב לבית כבר אינם רק עניין של גינון וטעם אישי. הם הופכים לקו ההגנה הראשון מפני השריפה הבאה — והמדינה עומדת לקבוע מה מותר ומה אסור להשאיר שם.