
השופט הפדרלי טרבור מקפאדן קבע כי עבור התובעת, קימרה סאמרל, התמיכה בישראל היא חלק מביטוי הזהות היהודית שלה. "מגן הדוד שמופיע על דגל ישראל מסמל את הגזע היהודי", כתב. לדבריו, כאשר אדם מותקף בזמן שהוא עונד סמל המזוהה עם מוצאו, המעשה יכול לשמש ראיה חזקה לכך שהתקיפה נבעה מאפליה.

שופט פדרלי קבע קשר ישיר בין דגל ישראל לזהות יהודית
התביעה עוסקת בתקרית שאירעה בנובמבר 2024, במהלך הפגנה בבניין המשרדים של הסנאט על שם דירקסן בוושינגטון. סאמרל התעטפה בדגל ישראל וקשרה אותו סביב צווארה, כאשר לטענתה ג'נין עלי, כיום בת 74, הגיעה מאחור ומשכה בו. הדגל התהדק סביב צווארה של סאמרל וחנק אותה לזמן קצר.
עלי ניסתה להביא לדחיית התביעה וטענה כי דגל ישראל מייצג מדינה ומדיניות פוליטית, ולא את הזהות היהודית. השופט לא קיבל את ההסבר הזה. "זה מרחיק לכת לטעון שמשיכה בדגל הקשור סביב צווארו של אדם היא התנגדות למדיניות של מדינה", כתב בהחלטתו. "תקיפה אינה צורת מחאה לגיטימית".
עורך דינה של סאמרל, מארק גולדפדר מהמרכז הלאומי להגנה משפטית על יהודים, אמר כי לפסיקה עשויה להיות משמעות גם במקרים עתידיים שבהם תעלה הטענה שהמעשה היה אנטי-ציוני ולא אנטישמי. "התירוץ של 'זו רק אנטי-ציונות ולא אנטישמיות' הועלה, היה תחת דיון - ונדחה", אמר. "כל נתבע שינסה להשתמש בתירוץ הזה יגלה מעתה שההחלטה הזו מחכה לו".
לפי התביעה, זו לא הייתה הפעם הראשונה שסאמרל נתקלה בעלי בהפגנות. במקרים קודמים היא שמעה אותה מכנה יהודים "רוצחי תינוקות", מאשימה אותם ב"ביצוע רצח עם" ומתארת אותם כ"חיילי צה"ל לשעבר דוחים". הפסיקה אינה קובעת בשלב זה שעלי אכן תקפה את סאמרל מתוך מניע גזעני, אך היא דוחה את הניסיון לסגור את התיק ומאפשרת לרוב הטענות להתקדם לקראת משפט.