סוציולוג: ההגירה ההמונית החלישה את הלכידות החברתית ויצרה קונפליקטים

לדברי הסוציולוג והפרשן הפוליטי הקנדי מתייה בוק-קוט, ההגירה ההמונית החלישה את הלכידות החברתית והקונפליקט התרבותי בארצו.

בוק-קוט אמר את ההערות במהלך הופעה בתוכנית האירוח הפוליטית Face a l'Info.

"כאשר חברה מקבלת בעיקר אוכלוסיות חדשות שקשה לשלב מה שנוצר בהכרח אלה קבוצות שנמצאות בשולי החברה ויוצרות ציוויליזציות שונות, כמו מה שקורה היום בצרפת, תנאים שקיימים לקונפליקטים, למתחים תרבותיים וזהותיים", אמר הפרשן. בוק-קוט הסביר כיצד צרפת נהייתה דומה יותר לארצות הברית, שבה אובססיה בלתי פוסקת לגזענות יצרה את התפיסה השגויה שכל תחלואי החברה הם תוצר של גזענות.

"יש למשל הבדל ברמות הלימוד, ברמת המוסר (של מרכיבי החברה השונים), כל מה שמוביל להיגיון של פיצול חברתי, וזה לא משהו שאנשים בצרפת לא יודעים. זה משהו שכמעט כולם רוצים לשכוח".

הסוציולוג גם הסביר כיצד חברות צריכות להיות מורכבות בעיקר מאנשים עם רקע אתני ותרבויות דומות כדי לתפקד ללא הפרעה משמעותית.

"כדי להתקיים ביטחון, בדרך כלל התנאים הראשונים הם דמיון, דמיון מבחינת גזע, מונחי תרבות, והכרה בשייכות לאותה חברה. הניסיון במדינות סקנדינביה הוא שכאשר האמון והדמיון בחברה ירדו, הקהילתיות הפנימית תתרבה", אמר.

במקביל ראש ממשלת שבדיה השמאלנית, מגדלנה אנדרסון, קוננה על הכישלון של המדינה בשילוב נכון של מספר גדול של מהגרים שהוביל ליצירת חברות מקבילות ואלימות כנופיות.

"השילוב היה גרוע, ולצד זה חווינו הגירה אינטנסיבית. החברה שלנו הייתה חלשה מדי, בעוד הכסף למשטרה ולשירותים החברתיים היה מעט מדי", אמרה.

כפי שהדגשנו בעבר, מחקר שנערך על ידי אקדמאים מאוניברסיטת קופנהגן מצא שלגיוון אתני יש השפעה שלילית על קהילות מכיוון שהוא שוחק את האמון בין הפרטים בחברה.

בחיפוש אחר המענה האם "המשך הגירה והגיוון האתני ההולך וגובר" משפיעים לטובה על הלכידות הקהילתית, המחקר מצא שההפך הוא המקרה.

גם מנהיג השמאל הבלגי קונר רוסו עורר לאחרונה דאגה בקרב בעלי בריתו הפוליטיים לאחר שהודה שהרב-תרבותיות נכשלה.

כשדיבר על מולנבק, אזור בבריסל עם 40 אחוז אוכלוסייה מוסלמית, אמר רוסו, "כשאני נוסע דרך מולנבק, אני לא מרגיש שאני בבלגיה".