
המהלך, שנרשם באתר הממשלתי לרישום תקנות ב-3 בנובמבר, מוגדר כהצעת חוק חדשה, אך נוסח התקנה טרם פורסם. לכן לא ברור אילו שינויים בדיוק ייכללו בהצעה והאם היא תשנה את הקריטריונים הקיימים לקביעת זכאות למעמד תושב קבע.
אם ההצעה תתקדם לשלב של פרסום רשמי ושימוע ציבורי, היא עלולה לסמן שינוי מדיניות משמעותי לעומת הכללים שנקבעו ב־2022 בתקופת ממשל ביידן. לפי המדיניות הנוכחית, רק קבלת סיוע כספי ישיר למחייה או אשפוז ממושך במוסד סיעודי נחשבים גורמים שליליים בבקשת גרין קארד. לעומת זאת, רוב תוכניות הסיוע שאינן כוללות תשלום ישיר – כמו תלושי מזון (SNAP), ביטוח רפואי שוטף (Medicaid), סיוע בדיור או תוכנית המזון לנשים וילדים (WIC) – אינן נלקחות בחשבון כשנבחנת השאלה אם המבקש נחשב ל"נטל ציבורי".

ארה"ב בוחנת החמרה במדיניות ה"נטל הציבורי" למבקשי גרין קארד
הסעיף עצמו קיים כבר שנים בחוק ההגירה וההתאזרחות, ומטרתו למנוע מתן מעמד קבע למי שעלול להיות תלוי בעיקר בתמיכה ממשלתית. ממשל טראמפ הרחיב ב־2019 את ההגדרה כך שתכלול גם תוכניות סיוע לא כספיות, והוסיף מערכת שיקולים רחבה שבחנה גיל, מצב בריאותי, השכלה, הכנסה ורמת אנגלית כגורמים משפיעים. המדיניות הזו עוררה שורה של עתירות משפטיות ולבסוף בוטלה ב־2021.
לאחר הביטול, המשרד לביטחון המולדת (DHS) תחת ממשל ביידן פרסם תקנה חדשה שהחזירה את המדיניות לקווים שהיו נהוגים לפני 2019. לפי הכללים החדשים, רוב מקבלי הגרין קארד אינם מושפעים משימוש בתוכניות רווחה שאינן כספיות – כלומר תוכניות שמספקות סיוע עקיף כמו מזון, ביטוח בריאות או דיור – וההערכה אם אדם עלול להיחשב "נטל ציבורי" מתמקדת כיום כמעט רק בקבלת סיוע כספי ישיר או באשפוז ממושך במוסד סיעודי.
חשוב להבחין בין סוגי הזכאים לתוכניות הסיוע: בעלי גרין קארד נחשבים "זרים מוסמכים" (qualified aliens) ויכולים להיות זכאים לחלק מהתוכניות, אך רבים מהם נדרשים להמתין חמש שנים ממועד קבלת המעמד לפני שיוכלו לקבל סיוע פדרלי. יש גם חריגים - פליטים, מבקשי מקלט, נפגעי סחר בבני אדם, חיילים ובני משפחותיהם, ילדים עד גיל 18 ואנשים עם מוגבלויות חמורות יכולים לקבל סיוע מוקדם יותר.
בנוסף, מדינות מסוימות מפעילות תוכניות רווחה משלהן או מוסיפות כללי זכאות נוספים, מה שיוצר לעיתים פערים בגישה לסיוע בין מדינות שונות.
הצעת התקנה החדשה של USCIS עשויה לשנות חלק מהאיזונים הללו, אך בשלב זה לא ברור באיזו מידה. הכלכלן סם פיק ממכון Economic Innovation Group כתב ברשת X שבתקופת ממשל טראמפ התקנה הקודמת הכפילה את כמות הניירת שנדרשה ממבקשי גרין קארד, וקרא שלא להחמיר עם מי שיש להם הכנסה גבוהה או נכסים גדולים.
נכון לעכשיו, USCIS לא פרסם הודעה רשמית בנושא, אך רישום ההצעה באתר OIRA מצביע על כך שהתהליך הרגולטורי החל. לאחר שתפורסם הודעת ההצעה הרשמית ב־Federal Register, הציבור יוכל להעביר הערות והתנגדויות לפני שהתקנה תאושר או תשונה.