מירוץ נגד השעון בוושינגטון: חקיקת החירום תעניק אלפי דולרים למשפחות, האם היא תאושר לפני הדדליין?

בקונגרס ממשיכים לעסוק בחקיקת החירום החדשה, שישית מאז פרוץ מגפת הקורונה אשתקד, ולמרות שקיימת מחלוקת בנוגע למספר סעיפים מרכזיים בהצעת החוק, ההערכות הן שבית הנבחרים יצביע בעד אישורה כבר בימים הקרובים.

עם זאת, בבית העליון של הקונגרס צפויים להתגלות מכשולים חדשים שאף עלולים להביא לשינויים בהצעת החוק. לכן, מרבית תושבי ארה"ב עדיין לא יודעים מתי, אם בכלל, הם יזכו לקבל את כספי הסיוע מהממשל, וכמה בדיוק הם יקבלו.

אילוסטרציה (צילום: רויטרס)

עם כניסתו לבית הלבן בחודש שעבר, הנשיא ביידן הציג את חקיקת החירום בגובה 1.9 טריליון דולר, אך במהרה התברר שהצעת החוק אינה זוכה לתמיכה רפובליקנית מספקת, לפחות לא מספיק כדי להגיע ל-60 קולות בסנאט (הרוב המיוחס הנדרש).

אי לכך, הדמוקרטים מנסים לקדם את הצעת החוק באמצעות שיטת הרקונסיליאציה (Reconciliation). שיטה זו מאפשרת 'לעקוף' את הדרישה לרוב מיוחס בסנאט, ובכך לאשר את הצעת החוק עם 50 תומכים בלבד (כאשר סגנית הנשיא האריס תשמש כקול המכריע במידה שההצבעה תסתיים בשוויון 50-50).

עם זאת, לשיטת הרקונסיליאציה יש חוקים שונים בהשוואה לתהליך החקיקה הרגיל, כך שבפועל יתכן שחלק מסעיפי חקיקת החירום דווקא יבוטלו בשל השימוש בשיטה זו.

יתרה מכך, ראוי לציין כי ראשי הקונגרס משתי המפלגות כבר עשו שימוש בשיטה זו בעבר. כך למשל, בתחילת כהונת טראמפ הרפובליקנים שלטו בשני בתי הקונגרס וניסו לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ("אובמה-קר") באמצעות רקונסיליאציה. ניסיון זה נכשל לאחר ששלושה סנאטורים רפובליקניים בחרו להצביע עם הדמוקרטים. לעומת זאת, רפורמת המסים של שנת 2017 חוקקה באופן מוצלח באמצעות רקונסיליאציה.

דהיינו, על אף שמדובר בתהליך מעט מורכב יותר מבחינת האופן שבו הצעת החוק זוכה לאישור, זו שיטה שבכל זאת עשויה לעבוד.

כפי שדיווחנו אתמול (שני), בית הנבחרים הצליח להסיר מכשול משמעותי בדרך לאישור חקיקת החירום, וזאת לאחר שוועדת התקציבים בבית התחתון בקונגרס אישרה את מתווה החקיקה.

צ'אק שומר וננסי פלוסי, ראשי הסנאט ובית הנבחרים, בהתאמה (צילום: Getty Images)

לפני שניכנס לנקודות המחלוקת הרבות שקיימות בין חברי הקונגרס משתי המפלגות, מוטב להיזכר במתווה חקיקת החירום.

בראש ובראשונה, הצעת החוק כוללת גל שלישי של תשלומים ישירים למרבית אזרחי המדינה, בדומה לצ'קים שנשלחו בראשית המשבר (בגובה 1,200 דולר) ובסוף דצמבר 2020 (בגובה 600 דולר). 

לפי הצעת החוק הנוכחית, גל התשלומים הבא יכלול צ'ק בגובה 1,400 דולר לכל בן בית. דהיינו, משפחה בת ארבע נפשות תוכל לקבל עד 5,600 דולר במסגרת החקיקה. בשונה מחקיקת החירום הקודמות, בנוכחית גם ילדים מעל גיל 17 שנחשבים כ"נתמכים" ("dependents" לפי הגדרת רשות המסים האמריקאית) היו זכאים לקבל 1,400 דולר.

חשוב להסביר שרק מי שמרוויח פחות מ-75 אלף דולר בשנה (יחידים) או 150 אלף דולר בשנה (בני זוג) יהיה זכאי לקבל 1,400 דולר (או 2,800 דולר במקרה של בני זוג). לעומת זאת, כל מי שמרוויח יותר מ-100 אלף דולר בשנה (יחידים) או 200 אלף דולר בשנה (בני זוג) לא יזכו למענק כספי במסגרת חקיקת החירום.

גובה התשלום יפחת באופן הדרגתי עבור אלו שמרוויחים בין 75 אלף דולר ל-100 אלף דולר בשנה (יחידים) או בין 150 אלף דולר ל-200 אלף דולר בשנה (בני זוג).

משפחה בת ארבע נפשות תוכל לקבל עד 5,600 דולר (צילום: Shutterstock)

אין ספק שעבור מרבית תושבי ארה"ב, התשלומים הישירים הם ההיבט החשוב ביותר בחקיקת החירום. אך חשוב לציין שישנם סעיפים נוספים שיסייעו למיליוני תושבים, ובכך גם יסייעו לחלץ את ארצות הברית מן המשבר הכלכלי הקשה שפוקד אותה.

כך לדוגמה, חקיקת החירום תביא להארכת שתי תוכניות אבטלה: ה-Pandemic Unemployment Assistance, או PUA, שהושקה לטובת כל מי שאינו זכאי לקבל דמי אבטלה 'רגילים' (למשל, עצמאיים, פרילנסרים, עובדי במשרות מזדמנות כגון נהגי אובר וליפט ועוד); ותוכנית Pandemic Emergency Unemployment Compensation, שמתקצבת את לשכות האבטלה במדינות השונות.

חשוב להבהיר שהתקציב לשתי תוכניות אלו ייגמר ב-14 במרץ (לכן המחוקקים גם נמצאים במירוץ נגד הזמן), והצעת החוק קוראת לתקצב את שתי תוכניות אלו עד ה-29 באוגוסט. בנוסף, הצעת החוק קוראת להאריך את התוספת לדמי האבטלה (כיום עומד על 300 דולר בשבוע, בעבר עמד על 600 דולר בשבוע) ולהעלות את הסכום ל-400 דולר בשבוע. בדומה לשתי תוכניות האבטלה, גם תקציב זה יספיק עד סוף חודש אוגוסט.

בנוסף, התוכנית להגנה על השכר (Paycheck Protection Program, או PPP), המנוהלת ע"י מנהל העסקים הקטנים של ארה"ב (SBA) תזכה לתקציב נוסף בגובה 7 מיליארד דולר.

גם התוכנית להגנה על השכר תזכה לתקציב נוסף במסגרת החקיקה (צילום: Getty Images)

חקיקת החירום אף תביא לכך ש-19.1 מיליארד דולר יועברו לטובת הרשויות המקומיות (מדינות, מחוזות וערים) ברחבי ארצות הברית, במטרה שאותן רשויות יסייעו לתושבים שנפגעו מהמשבר - בעיקר בכל הנוגע לתשלום שכר דירה וחשבונות.

כמו כן, כ-10 מיליארד דולר יועבר לטובת בעלי הנכסים, וזאת כדי לסייע להם לעמוד בתשלומי המשכנתא והמסים. בנוסף, הרשויות המקומיות יקבלו כ-5 מיליארד דולר כדי לסייע לאוכלוסיית דרי הרחוב להתמודד עם משבר הקורונה.

במקביל, חקיקת החירום צפויה להעניק למשפחות בעלות הכנסה נמוכה לקבל זיכוי ממס הכנסה, בסכום של עד 3,600 דולר עבור ילדים מתחת לגיל 6, ו-3,000 דולר עבור ילדים מתחת לגיל 18. עם זאת, מרבית הפרטים על סעיף זה - לרבות מי בדיוק יהיה זכאי לכך - לא ידועים.

הנשיא ביידן מקווה לחתום על החקיקה, לאחר אישורה, עד ה-14 בפברואר (צילום: Getty Images)

כפי שניתן לראות, חקיקת החירום עוסקת בעיקר בפן העסקי-כלכלי, אך מן הסתם יהיה קשה ביותר להתניע את הכלכלה האמריקאית מחדש כאשר עשרות מיליוני תלמידים ממשיכים ללמוד מהבית (ובמקרים רבים, בייחוד כאשר מדובר בילדים צעירים, לפחות הורה אחד נדרש להישאר בבית כדי להשגיח).

אי לכך, חקיקת החירום כוללת תקציב בגובה 130 מיליארד דולר למשרד החינוך השונים ברחבי ארצות הברית. תקציב זה יאפשר לבתי הספר הציבוריים והגנים לבצע שינויים במערכות האוורור בקמפוסים, לצמצם את מספר התלמידים הלומדים בכל כיתה כדי לשמור על ריחוק חברתי, לרכוש ציוד הגנה כמו מסכות ועוד.

מעבר לכך, חקיקת החירום מחייבת להקצות 20% מהסכום שכל בית ספר מקבל כדי לבחון מה שמכונה 'לימודי השלמה'. כלומר, על כל מוסד לימודי לגבש תוכנית לימודים שתפצה על השנה האחרונה. למשל, באמצעות סמסטר קיץ או קיצור החופש הגדול.

חקיקת החירום כוללת גם 14 מיליארד דולר למבצע החיסונים, החל ממחקרים נוספים (למשל, האם החיסון יעיל ובטוח עבור ילדים ונשים בהיריון), תהליך הפיתוח (כלומר, הקמת מפעלי ייצור נוספים), תהליך ההפצה (משאיות קירור להעברת החיסונים ליעדם) ועוד.

במקביל, החקיקה כוללת 46 מיליארד דולר למערך הבדיקות והמעקב אחר נשאים. חשוב להבהיר כי סעיף זה מדבר על כלל מערך הבדיקות, לרבות הקמת מעבדות נוספות והעסקת עשרות אלפי עובדים נוספים.

יותר מ-130 מיליארד דולר יועבר למשרדי החינוך ברחבי ארה"ב (צילום: Getty Images)

שני הסעיפים ה"בעייתיים ביותר" - כלומר, הסעיפים שעליהם יש את המחלוקת הקשה ביותר - הם גם אלו שעלולים לעכב את אישור חקיקת החירום במשך שבועות ארוכים:

בהצעת החוק של בית הנבחרים נכתב שסכום בגובה 350 מיליארד דולר יועבר לכלל הרשויות המקומיות - 195.3 מיליארד דולר ל-50 המדינות ו-וושינגטון די. סי., 130.2 מיליארד דולר לערים ומחוזות, 20 מיליארד דולר לשבטים האינדיאנים ו-4.5 מיליארד דולר לטריטוריות האמריקאיות (למשל גואם ופוארטו ריקו).

הדמוקרטים טוענים שסעיף זה הכרחי מכיוון שכלל הרשויות המקומיות ספגו פגיעה כלכלית חסרת תקדים בעקבות המשבר, בעיקר בשל אובדן ההכנסה ממסים וכדומה. מאידך, הרפובליקנים טוענים שסעיף זה מיותר לחלוטין, שכן המדינות מקבלות תקציב נוסף לטובת לשכות האבטלה. יתרה מכך, הרפובליקנים מצביעים על סעיף זה כהוכחה לכך שהחקיקה "יקרה מדי".

סעיף נוסף שגורר מחלוקת הוא הניסיון להעלות את שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר בשעה, באופן הדרגתי עד שנת 2025. מחד, מהלך זה צפוי להעלות את שכרם של כ-27 מיליון אמריקאים, אך ההתנגדות הרפובליקנית (ויש לציין שחלק מהדמוקרטים גם מתנגדים לכך) נובעת מהפגיעה בבעלי העסקים, בייחוד עסקים קטנים, שגם ככה מתמודדים עם משבר כלכלי עצום.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

לפי ההערכות, חקיקת החירום תעלה להצבעה בבית הנבחרים בסוף השבוע הנוכחי, ככל הנראה במהלך יום שבת. נדמה כי מרבית הדמוקרטים בבית התחתון של הקונגרס תומכים בהצעה, ולכן ניתן לשער שהחקיקה תאושר.

אלא שאז היא תגיע לסנאט, שם עלולים לצוץ מכשולים רבים. יתרה מכך, אם בסנאט יוחלט לשנות את אחד הסעיפים (או יותר) בהצעת החוק, החקיקה תחזור לבית הנבחרים, וחבריה שוב ייאלצו להצביע בעד אישורה. 

המטרה, כאמור, תהיה לאשר את הצעת החוק בשני בתי הקונגרס ולהעבירה לנשיא ביידן לפני ה-14 במרץ, היום שבו ייגמר התקציב במרבית תוכניות החירום.