
שלושה גורמים המעורים בתוכנית מסרו כי בבית הלבן ובמשרד לביטחון המולדת גוברת התסכול מן הקצב האיטי של ההרחקות. על פי התכנון הראשוני, צפויה הסוכנות להחליף כשישה ממנהלי השדות האזוריים ברחבי המדינה – אך המהלך טרם אושר סופית.
"אנחנו פועלים על פי הנחיות הנשיא למימוש מדיניותו ללא פשרות," נמסר בהצהרה רשמית מהבית הלבן. "ההישגים מדברים בעד עצמם – מהגנה על הגבול ועד גירוש עבריינים בלתי חוקיים".

שלושה גורמים המעורים בתוכנית מסרו כי בבית הלבן ובמשרד לביטחון המולדת גוברת התסכול מן הקצב האיטי של ההרחקות. על פי התכנון הראשוני, צפויה הסוכנות להחליף כשישה ממנהלי השדות האזוריים ברחבי המדינה – אך המהלך טרם אושר סופית.
מאז חזרו הרפובליקנים לשלטון, הפכה סוגיית ההגירה לאבן יסוד במדיניות הממשל. טראמפ, שהציב כבר בקדנציה הראשונה את נושא הגבולות במרכז הבמה, שואף כעת להוכיח כי יישום מדיניות “אפס סובלנות” יכול להניב תוצאות בקנה מידה חסר תקדים.
הסוכנות, המופקדת על מעצר והרחקת שוהים בלתי חוקיים, מפעילה יותר משני תריסרי מנהלי שדות – כל אחד אחראי על אזור נרחב, לעיתים כמה מדינות במקביל. אותם מנהלים, לדבריהם של גורמים פנימיים, נמצאים תחת לחץ הולך וגובר להעלות את מספר המעצרים והגירושים.
קלייר טריקלר מקנולטי, בכירה לשעבר בסוכנות בתקופת ממשל ביידן, תיארה את האווירה בארגון כ"תרבות של פחד מתמשך". לדבריה, "יש שחיקה קשה בקרב אנשי השטח. השינויים התכופים בהנהגה לא מאפשרים תכנון ארוך טווח או טיפול יסודי בבעיות מבניות".
לפי נתוני משרד לביטחון המולדת, מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד הוחזרו או גורשו יותר מ־400 אלף מהגרים. הממשל מעריך כי עד סוף השנה יגיע המספר הכולל ל־600 אלף. אולם מבקרי המדיניות טוענים כי המספרים מנופחים: הממשל מחשיב גם מהגרים שנמנעה כניסתם מלכתחילה בגבול – אף שלא חיו כלל בתוך ארצות הברית – כחלק מסטטיסטיקת ה"גירוש".
הפער בין נתוני השטח לציפיות מהבית הלבן גורם למתיחות בין הסוכנות לבין היועצים הקרובים של טראמפ. סטיבן מילר, סגן ראש הסגל לנשיא ואחד מאדריכלי מדיניות ההגירה, ערך בתחילת השנה פגישות סגורות עם ראשי איי־סי־אי, שבהן דרש “תוצאות נראות לעין”. ימים ספורים לאחר מכן הצהיר בריאיון טלוויזיוני כי הסוכנות תשאף ליעד של 3,000 מעצרים ביום – פי שלושה מהממוצע הקודם.
אכן, למשך זמן קצר עלה מספר המעצרים היומיים ליותר מ־2,000, אך בהמשך חזר לרדת. כיום עומד הממוצע על כ־1,000 מעצרים ביום בלבד – רחוק מאוד מן היעד שהציב הממשל.
הקושי המרכזי טמון באופיין של הפעולות. בעבר הקפידה הסוכנות לבצע מבצעים ממוקדים נגד חשודים בפלילים או מבוקשים בעלי רקע פלילי, כדי להימנע מבהלה בציבור ומהשלכות אנושיות. אך הלחץ לעמוד ביעדים כמותיים גורם לסטייה ממדיניות זו.
“מעצרים כאלה דורשים זמן, תחקור ומעקב,” הסבירה טריקלר מקנולטי. “אי אפשר להגיע ליעדים של אלפי גירושים ביום בלי לפגוע בדיוק ובשיקול דעת. זה לא פס ייצור.”
במקביל לפעילות איי־סי־אי, גופי אכיפה אחרים כמו משמר הגבול מגבירים נוכחות בשטח ומבצעים פשיטות נרחבות – החל ממחסני ענק בפרוורים ועד מתחמי מגורים בערים גדולות. ההבדל בגישה יוצר חיכוכים פנימיים ומאבקי סמכויות.
לפי נתוני משרד האוצר האמריקני, תקציב הסוכנות לשנת 2025 זינק לכ־28 מיליארד דולר, בעקבות חוק מדיניות פנים חדש עליו חתם טראמפ. התקציב המוגדל מאפשר הכפלת מתקני המעצר – עד ל־100 אלף עצורים בכל רגע נתון. נכון לעכשיו, מוחזקים בידי הסוכנות יותר מ־60 אלף מהגרים.
דוברת משרד לביטחון המולדת, טרישה מקלאפלין, הדפה את הביקורת: "הנשיא ממשיך להתרכז בתוצאה הסופית – הרחקת עבריינים ואלימים. לא מדובר במספרים בלבד אלא בשמירה על ביטחון הציבור האמריקני". לדבריה, “לא חל כל שינוי רשמי בהנהגה בשלב זה, אך כל אפשרות נבחנת.”
מבקרי הממשל טוענים כי איי־סי־אי הפכה לכלי פוליטי שמטרתו לייצר כותרות ולא מדיניות בת קיימא. ארגוני זכויות אדם מדווחים על עלייה במספר הפשיטות שבהן נעצרו גם אנשים ללא עבר פלילי, לעיתים בנוכחות ילדיהם. במקביל, עובדים לשעבר מספרים על שחיקה, תחלופה גבוהה וחוסר אמון במנהלים.
המתח גובר גם בזירה הציבורית. תומכי טראמפ רואים במהלך ניסיון נחוץ להחזיר “חוק וסדר” לגבולות המדינה, בעוד מתנגדיו מזהירים מפני הפיכת מערכת האכיפה לכלי ניגוח פוליטי. הוויכוח הזה, המלווה את החברה האמריקנית כבר שנים, מתעצם כעת כשסוגיית ההגירה הופכת לסמל לזהות ולמאבק על עתידה של אמריקה.
הטלטלה הצפויה באיי־סי־אי אינה רק שינוי ארגוני; היא חלק ממאבק רחב בהרבה על שאלת מהותה של המדינה האמריקנית בעידן טראמפ. מצד אחד, הרצון להחזיר שליטה על גבולות ולצמצם כניסת מהגרים בלתי חוקיים. מצד אחר, החשש מפגיעה בזכויות אדם, בשלטון החוק ובערכים שעליהם קמה האומה.
גורם לשעבר בסוכנות סיכם זאת בפשטות: “כשכל החלטה מתקבלת מתוך לחץ פוליטי ולא מתוך שיקול מקצועי – גם מערכת חזקה כמו שלנו מתחילה להיסדק.”
הימים הקרובים יקבעו האם אכן תבוצע הטלטלה שתכנן הממשל, או שמא תיעצר בלחץ ציבורי ומשפטי. מה שבטוח הוא שהמאבק על מדיניות ההגירה של ארצות הברית רחוק מלהסתיים – והוא ממשיך לעצב את דמותה של האומה האמריקנית, מבפנים ומבחוץ.