זיהום האוויר בפארקים הלאומים הגדולים והמפורסמים ביותר, ביניהם ילוסטון, יוסמטי ואקדיה, נמצא ברמה גבוהה ביותר בדומה לערים הגדולות במדינה. היום פורסם מחקר חדש ולפיו תיירים רבים מקצרים או מבטלים לחלוטין את השהות במקומות הללו. "למרות העובדה שהפארקים הלאומים אמורים להיות מקומות בעלי נוף טהור, רבים מהמבלים נחשפים לרמות גבוהות של אוזון, דבר שעשוי להשפיע עליהם לרעה מבחינה בריאותית", אמר איוון רודיק, מרצה באוניברסיטת קורנל ואחד ממחברי המחקר.
פארק יוסמטי (צילום: Shutterstock)
חוקרים מאוניברסיטת קורנל שיתפו פעולה עם מקבליהם באוניברסיטת איווה סטייט במחקר המקיף. לפי המסקנות, כמות המטיילים בפארקים ירד ב-2% כאשר נרשמה עלייה קלה ברמת האוזונים. מגמה זו הובילה את הפארקים לירידה של לפחות 8% במבקרים. על פי החוקרים, המבלים לא מגיעים בתקופות אלה בשל החשש לבריאותם ולא הראות הנמוכה. "יש פחות מטיילים בימים שבהם יש רמה גבוהה של אוזון. זה לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה באופן מוחלט, אבל זה בהחלט רומז על כך", אמר רודיק.
אוזון קרקעי, הידוע בקליפורניה תחת השם "סמוג", נוצר בימים חמים ונעשה גרוע יותר בשל הכימיקלים שנפלטים ממכוניות, משאיות ומפעלים. במצבים כאלה נוצר קושי מסוים בפעילות הנשימה התקינה ומי שסובלים הכי הרבה הם בעלי האסתמה. על פי רודיק, חלק מהסמוג מגיע לפארקים הלאומים מהעיר הגדולות, בעיקר בגלל הרוח ופחות בגלל תנועת מכוניות באזורי הפארקים.
פארק ילוסטון (צילום: Shutterstock)
החוקרים בחנו את רמת האוזון ב-33 הפארקים הגדולים ברחבי ארה"ב. בין השנים 1990-2014, רמת האוזון בפארקים הייתה זהה לזו ב-20 הערים הגדולות ביותר במדינה, ביניהן ניו יורק, שיקגו ולוס אנג'לס. בפארק הלאומי סקויה, הממוקם כ-200 מייל צפונית ללוס אנג'לס, נמדדו יותר ימים בעלי זיהום גבוה בפארק מאשר בעיר לוס אנג'לס.
למרות העובדה שזיהום האוויר נמצא בירידה מאז תחילת שנות ה-90, הפארקים הלאומים סובלים משלושה שבועות בשנה של רמת זיהום אוויר גבוהה מאוד. על פי שירות הפארקים הלאומיים, כ-300 מיליון בני אדם מבקרים בשטחם מדי שנה.