
לפי כתב האישום, פדייה ושותפיה הפעילו במשך יותר מעשור – מינואר 2012 ועד ספטמבר 2024 – תכנית הונאה מחושבת היטב. הם העסיקו עובדים זמניים, רבים מהם מהגרים ללא מעמד חוקי, עצרו משכרם מסי תעסוקה כנדרש בחוק, אך לא העבירו אותם לרשות המסים האמריקאית (רשות המסים של ארצות הברית) ולמחלקת פיתוח התעסוקה של קליפורניה. במקום זאת, הכספים הוסבו לחשבונות פרטיים ולחיים מפוארים.

רכבי־על כמו למבורגיני ורולס־רויס נרכשו בכספי המסים שנגנבו, ועל פי התביעה. בנוסף, פדייה ובני משפחתה יצאו לחופשות יוקרתיות בהוואי, טוקיו, פריז, דובאי, איטליה ואספן בקולורדו.
במסמכי בית המשפט צוין:
“הנאשמים ניצלו ביודעין את העובדה שעובדים לא־מתועדים נוטים פחות להגיש דוחות מס או לדווח לרשויות על כישלון שיטתי של המעסיק להעביר מסים.”
פדייה ניהלה רשת של חברות השמה הפועלות במחוזות לוס אנג’לס וריברסייד, בהן: “פלאטינום סטאפינג” במונטבלו, “פתרונות שכר ומשאבי אנוש” בעיר אינדסטרי, “ת’רי סטאר גלובל” בקורונה, ו“נקסט לבל סטאפינג” במייווד. החברות סיפקו שירותי השמה, הכנת שכר ותשלום מסי תעסוקה – לכאורה. בפועל, כמעט דבר מהבטחות אלו לא קרה.
בין השנים 2020–2025 בלבד, הנאשמים הפחיתו כ־44 מיליון דולר ממסי התעסוקה הפדרליים שגבו. סך הנזק לאוצר האמריקאי עומד על למעלה מ־90 מיליון דולר.
לפי התובעים, הכספים שימשו למימון רכישות ונסיעות ראוותניות:
• אחוזת סוסים בשווי 3 מיליון דולר בריברסייד
• בית ב־2.5 מיליון דולר בוויטיר
• בית בשווי 3.5 מיליון דולר ביורבה לינדה
• נכסי השקעה באונטריו ובקורונה
בנוסף, פדייה ובני משפחתה יצאו לחופשות יוקרתיות בהוואי, טוקיו, פריז, דובאי, איטליה ואספן בקולורדו.
הם אף שכרו אמני מוזיקה למסיבת יום הולדת של שתי בנותיה של פדייה באוקטובר 2021.
רכבי־על כמו למבורגיני ורולס־רויס נרכשו בכספי המסים שנגנבו, ועל פי התביעה – חלק מהחבורה תיעד את הלוקסוס הפרטי ברשתות החברתיות.
אותם סרטונים, שנועדו להרשים את העוקבים, הפכו לרמזים מרכזיים בחקירה.
ביום חמישי נעצרו ארבעה חשודים:
– סלינה מדינה־פרסיאדו, 30, וויטיר – בתה של פדייה
– קרלוס פדייה, 40, צ’ינו – אחיה
– פבלו אראקה, 55, דאוני
– נאשמים נוספים שיובאו להמשך חקירה
שתי חשודות נוספות – מלאני מדינה, 31, מיורבה לינדה (גם היא בתה של פדייה), וסוזנה קרדנס, 45, מלונג ביץ' – צפויות להתייצב בפני בית המשפט בשבועות הקרובים.
החשודה ג’נין ג’יי גרסיה, 39, המכונה “ג’נט אורטגה”, מסיל ביץ', נמלטת – ורשויות החוק מחפשות אחריה.
לורנה פדייה עצמה מואשמת בקנוניית הונאת העברות, בקנוניית הלבנת הון, ובשש עבירות של אי־תשלום מסי תעסוקה. אם תורשע בכל העבירות, היא עלולה לעמוד בפני עשרות שנים בכלא פדרלי.
הפרשה חושפת את הפגיעות העמוקה של עובדים לא־מתועדים: אנשים החיים בצל חשש מגירוש, ולכן נמנעים מפנייה לרשויות גם כשפוגעים בזכויותיהם.
לפי התובעים, הנאשמים סמכו על הפחד הזה – והוא איפשר להם להפעיל את המנגנון הפלילי שנים רבות מבלי להיחשף.
אך לבסוף, בזכות שילוב של פעילות חקירתית וראיות דיגיטליות, התכנית התמוטטה.
עבור מאות ואף אלפי העובדים ששכרם נוצל לצרכים פרטיים של מעסיקיהם, יש תחושת הקלה.
למרות שעבר זמן רב, החקירה מביאה תחושת צדק – ולו חלקי.
העובדה שהמשתתפים בהונאה תיעדו ברשתות החברתיות את עושרם המופרז – שנצבר, לפי החשד, מגזל מסים – הופכת את התיק לתזכורת ברורה: גם כשמסתירים מסמכים, קשה להסתיר ראוותנות דיגיטלית.
התיק ממשיך להתגלגל, וחקירת החשודה הנמלטת עדיין בעיצומה. אך מסר אחד כבר ברור:
מערכות החוק אולי זזות לאט – אך בסופו של דבר הן מגיעות לדלת הנכונה.