
הסניף מציע לתושבים את כל השירותים המוכרים: השאלת ספרים וסרטים, פינות ישיבה בין המדפים, הרצאות חינמיות בחדר המדיה וחדר מחשבים ייעודי למחזיקי כרטיס ספרייה. אלא שחדר המחשבים הזה יוצא דופן. על הקירות תלויים פוסטרים מסרטיו הבולטים של דיקפריו, בהם 'טיטאניק', 'כנופיות ניו יורק', 'תפוס אותי אם תוכל' ו'גטסבי הגדול'. חלק מהפוסטרים אף נושאים את חתימתו.

חדר המחשבים בספרייה השכונתית בלוס פליז נבנה ממש על חדרו של דיקפריו
החדר זכה לשם הרשמי "מרכז המחשבים לאונרדו דיקפריו". הבית שבו גדל השחקן נהרס שנים לפני פתיחת הספרייה ב-1999, אך החדר הוקם בדיוק על השטח שבו שכן חדרו בילדותו. עם פתיחת הסניף החדש, זמן קצר לאחר שדיקפריו הפך לכוכב ענק בעקבות ההצלחה של 'טיטאניק', הוא ומשפחתו תרמו 35 אלף דולר להקמת מרכז המחשבים.
לפי דיווח במגזין People מאותה שנה, בתחילת הדרך כלל החדר שבעה מחשבים נייחים עם תוכנות שנועדו לסייע לילדים לחזק את כישורי השפה והמתמטיקה שלהם. משפחת דיקפריו תרמה גם שורה של פוסטרים מסרטיו. הספרנית הבכירה פרל יונזאווה סיפרה כי רק לאחר זמן הבינו בספרייה שחלק מהפוסטרים חתומים, ומאז הם מאובטחים טוב יותר לקיר. "הייתי עסוקה בלהקים את הבניין ולהפעיל אותו", אמרה ל-SFGate, והוסיפה בחיוך: "סליחה, ליאו".
הקשר בין דיקפריו לספרייה לא הסתיים בתרומה הראשונית. לאורך השנים הוא מימן בשקט יוזמות קהילתיות נוספות. בתקופת המיתון בסוף שנות ה-2000 הבחין הצוות שתושבים שמתקשים כלכלית מגיעים לספרייה כדי לקרוא עותק של ה'ניו יורק טיימס'. אנשי המקום פנו אליו בבקשה לממן מנוי שנתי כדי לבדוק אם יש הצדקה למנוי קבוע. לדבריה של יונזאווה, דיקפריו רכש עבורם מנוי לחמש שנים.
אביו של השחקן, ג'ורג' דיקפריו, אמן קומיקס, מגיע מדי פעם לסניף ומביא פוסטרים מסרטים חדשים כדי להוסיף לאוסף. דיקפריו עצמו כבר אינו מתגורר בלוס פליז, אך עדיין קופץ לביקורים מפעם לפעם. יונזאווה סיפרה כי בתחילת שנות ה-2000 זיהתה אותו כשהגיע עם בת זוגו דאז, הדוגמנית ג'יזל בונדשן, כדי להראות לה את חדר המחשבים שנושא את שמו.
כך, מאחורי מדפי הספרים והמסכים השקטים, ממשיך להתקיים חיבור ישיר בין אחד הכוכבים הגדולים שיצאו מהשכונה לבין הקהילה המקומית. עבור תושבי האזור, מדובר בתזכורת קטנה לכך שהשורשים נשארים, גם כשמדובר בכוכב הוליוודי בינלאומי.