נסיך השקר מלוס אנג'לס: הונאות בינה מלאכותית והונאה של מיליונים — והאיום שמרחף מעל קהילות מהגרים

בבוקר שישי שקט יחסית בבית המשפט הפדרלי במרכז לוס אנג’לס, רגע לפני שהיה אמור להיקבע עונשו, הפתיע סילבין וויליאם מקסימיליאן ד’הבסבורג ה־17 את השופט והנוכחים באולם בהכרזה חדה: הוא מבקש לחזור בו מהודאתו באשמה. ד’הבסבורג, בן 49 מווסט הילס שבעמק סן פרננדו, הודה בפברואר 2025 בעבירה פדרלית של הונאת העברות כספיות, לאחר שניהל במשך שנים תוכנית פונזי מתוחכמת במסווה של מיזם בינה מלאכותית מהפכני. עתה, רגע לפני גזר הדין, הוא מבקש לפתוח את הכול מחדש.

הבקשה החריגה הביאה לדחיית הדיון ל־20 במרץ. משפטנים מזכירים כי האפשרות לחזור מהודאה באשמה בבית משפט פדרלי היא נדירה ביותר, ודורשת הוכחות ללחץ פסול, ייעוץ משפטי לקוי, חוסר הבנה של ההליך או ראיות חדשות ומשמעותיות. בשלב זה, עורכי דינו של ד’הבסבורג טרם פירטו את הנימוק שבבסיס הבקשה.

על פי הסכם הטיעון שעליו חתם, בין השנים 2018 ל־2023 הפעיל ד’הבסבורג שתי חברות — “ווילד ראביט טכנולוג’יז” ו־“בי־איי אינטליג’נס” — וגייס באמצעותן קרוב לשישה מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. הוא שכר מגייסים שהתמקדו בקהילה הפיליפינית בדרום קליפורניה, ובפרט בקשישים ובמתפללים בכנסיות. בכנסים ובפגישות סגורות, חלקן נערכו באולמות קהילתיים הסמוכים לכנסיות, הציג עצמו כיזם בעל קשרים בינלאומיים, בן לאצולה אירופית עתיקה.

 

על פי הסכם הטיעון שעליו חתם, בין השנים 2018 ל־2023 הפעיל ד’הבסבורג שתי חברות — “ווילד ראביט טכנולוג’יז” ו־“בי־איי אינטליג’נס” — וגייס באמצעותן קרוב לשישה מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. הוא שכר מגייסים שהתמקדו בקהילה הפיליפינית בדרום קליפורניה, ובפרט בקשישים ובמתפללים בכנסיות. בכנסים ובפגישות סגורות, חלקן נערכו באולמות קהילתיים הסמוכים לכנסיות, הציג עצמו כיזם בעל קשרים בינלאומיים, בן לאצולה אירופית עתיקה.

 

“הוא דיבר בביטחון מוחלט”, העיד אחד המשתתפים בפני החוקרים. “הוא אמר שהמערכת שלו יכולה לזהות מחלות דרך צילום וידאו, לחזות מגפות, אפילו לראות קדימה. זה נשמע כמו נס”.

במצגות שהציג, טען ד’הבסבורג כי פיתח טכנולוגיית בינה מלאכותית המסוגלת לחזות אירועים עתידיים ולזהות הידבקות בקורונה באמצעות ניתוח תמונה בלבד. על פי כתבי האישום, הוא חיזק את אמינותו באמצעות שקרים בוטים: הוא סיפר למשקיעים כי גייס כחצי מיליארד דולר מספורטאים ואנשי עסקים מפורסמים, בהם קובי בראיינט, מייקל ג’ורדן וסטיב ווזניאק, ממייסדי אפל. עוד טען כי שימש יועץ להילרי קלינטון ולשרי חוץ אמריקאים לשעבר. אף אחת מהטענות לא הייתה נכונה.

בפועל, כך קובעת התביעה, הכספים לא הושקעו בפיתוח טכנולוגי, בגיוס מהנדסים או ברישום פטנטים, אלא שימשו למימון אורח חיים ראוותני: רכישת מכונית רולס־רויס פנטום משנת 1933, יצירות אמנות, עתיקות נדירות וזוג כיסאות מלכותיים איטלקיים מגולפים מהמאה ה־19. “הנאשם בנה סביב עצמו תפאורה של אצולה, כדי למכור חלום שאין מאחוריו דבר”, נכתב בעמדת התביעה.

הזהות עצמה הייתה חלק מהתרמית. ד’הבסבורג נולד בשם סילבין סקליונה, ושינה את שמו באופן חוקי כדי להידמות לבית הבסבורג־לורן — שושלת המלוכה ששלטה בעבר באימפריה האוסטרו־הונגרית. לדברי משרד התובע האמריקאי, אין לו כל קשר משפחתי לשושלת. סנגוריו טוענים מנגד כי פריטי היוקרה לא נרכשו לשימוש אישי, אלא נועדו לשמש “שפת עיצוב” למשרדי החברה העתידיים. “כמו שמטא וגוגל יוצרות זהות מותגית”, כתבו, “כך ביקש מר ד’הבסבורג לשלב אלגנטיות מהעולם הישן עם טכנולוגיה עתידית”.

הנזק לקורבנות היה ממשי וכואב. אחד המקרים הבולטים הוא זוג ממחוז סן דייגו, שאיבד יותר מ־219 אלף דולר — כל חסכונות הפנסיה שלו. בתם כתבה בהצהרה לבית המשפט: “החלום היחיד שלי היה לעזור להורים שלי לפרוש בכבוד. במקום זה, הוא לקח מהם את הביטחון הכלכלי. התקווה היחידה שנשארה לי היא שהצדק ייעשה”.

לטענת התביעה, גם לאחר שהודה באשמה, ד’הבסבורג לא חדל מפעילות בעייתית. הוא המשיך ליצור קשר עם אנשים חדשים, ניסה למשוך משקיעים נוספים ואף הדריך קורבנות קיימים שלא לשוחח עם גורמים חיצוניים או עם התקשורת ללא אישורו. “זו התנהגות שמלמדת על היעדר חרטה ועל סכנה מתמשכת לציבור”, כתבו התובעים, המבקשים עונש של 12 שנים ושבעה חודשי מאסר ופיצוי מלא לקורבנות.

מעבר לדרמה האישית, הפרשה הזו מדאיגה במיוחד קהילות מהגרים — ובהן גם הקהילה הישראלית והיהודית בארצות הברית. דפוס ההונאה מוכר: פנייה דרך מוסדות קהילתיים או דתיים, שימוש בשפה של “שלנו”, הבטחות לטכנולוגיה פורצת דרך, והסתמכות על אמון בין־אישי במקום על בדיקות מקצועיות. ישראלים רבים, במיוחד יזמים, משקיעים קטנים או מבוגרים, נחשבים יעד מועדף להונאות מסוג זה — בשל הקשרים החברתיים ההדוקים, הנטייה להאמין ב”סיפור גדול”, והמשיכה לחדשנות טכנולוגית.

מומחי הונאות מזהירים כי שילוב של בינה מלאכותית, שמות מפוצצים ויוקרה מדומיינת הוא “הגל הבא” של פשיעה כלכלית. “כשמישהו מבטיח מהפכה, קשרים למנהיגים עולמיים ותשואות יוצאות דופן — זה בדיוק הרגע לעצור”, אומר חוקר בכיר לשעבר ברשות ניירות ערך האמריקאית.

כעת, השאלה היא האם בית המשפט יאפשר לד’הבסבורג לחזור בו מהודאתו, או שיקבע כי מדובר בעוד ניסיון למשוך זמן. כך או כך, פרשת “נסיך השקר” כבר הפכה לתמרור אזהרה בוהק: בעידן של בינה מלאכותית ואמון קהילתי, הגבול בין חזון להונאה דק מאי פעם — והמחיר, כפי שהתברר, כבד במיוחד.