מהפכת הבינה המלאכותית

דרור גלוברמן מוכר לציבור הישראלי כבר שנים כאחד הקולות החדים והמסקרנים בעולם התקשורת. עיתונאי, פרשן טכנולוגיה ומגיש, כזה שתמיד עמד בצומת שבין חדשנות, תרבות וחברה. מנחה את ״בזמן שישנתם״, אחד הפודקאסטים הכי מצליחים בישראל, במהלכו הוא מנתח יחד עם דני פלד התרחשויות בתחומי החדשנות והטכנולוגיה.  בשנים האחרונות הוא הרחיב את פועלו מעבר למרקע והשיק מייזם הדרכה מקוון בשם JumpStartAI בו מעביר קורסים דיגיטלים המתמקדים בהקניית מיומנויות חשובות בעולמות הבינה המלאכותית.  

בחודש מאי האחרון הוא עמד על במות של כנסים מקצועיים בינלאומיים בלוס אנג'לס, בסן פרנסיסקו (JCC) וגם בבוקה רטון שבפלורידה. לא כמרואיין ולא כפרשן מהצד, אלא כמי שמנסה לעזור לאנשים להבין את השינוי הדרמטי ביותר של זמננו: מהפכת הבינה המלאכותית.

בשנים האחרונות הרחיב את פעילותו אל מחוץ למסך, ומתמקד בהרצאות ובהוראה. גלוברמן הקים בית ספר ללימוד יישומי של בינה מלאכותית, המיועד לאנשי מקצוע מכל התחומים – מצה״ל וחברות טכנולוגיה ועד בעלי עסקים, רופאים ועורכי דין-  במטרה להנגיש את ה-AI ככלי עבודה יומיומי.

הוא אב לשלוש בנות, מרצה בארץ ובעולם, ומרבה לעסוק גם בהיבטים האתיים, החברתיים והאזרחיים של מהפכת הבינה המלאכותית, לצד שאלות של זהות, יהדות ועתיד החברה הדמוקרטית.

לצד הרקע התקשורתי העשיר שלו, גלוברמן כאמור עוסק כיום בעיקר בהרצאות - פיזיות ודיגיטליות – והקים בית ספר ייחודי שמלמד בני אדם איך באמת להשתמש ב-AI בחיים עצמם. לא כהבטחה עתידנית ולא כגימיק, אלא ככלי עבודה יומיומי. שלושה קורסים כבר פועלים, ואליהם מגיעים תלמידים מצה״ל, מחברות טכנולוגיה, מהשוק הפרטי ומהמגזר הציבורי. כולם מנסים להבין את אותו דבר: איך נראים החיים בעידן שבו AI כבר כאן – ואיך לא להישאר מאחור.

“זה לא עניין של מקצוע או גיל,” הוא אומר. “זה לא משנה אם אתה בעל עסק, רופאה, עורך דין או איש פיננסים. כולם צריכים להבין איך להיעזר ב-AI. מתמלול פגישות בזמן נהיגה, דרך הוצאת הצעות מחיר, ועד הפקת דוחות מס. אלה לא פיצ’רים - אלה החיים עצמם.” את התובנות האלה הוא מביא כעת גם למפגש הקרוב בלוס אנג'לס.

אבל שיחה עם גלוברמן כמעט תמיד חורגת מגבולות הטכנולוגיה. “אנחנו חיים בתוך שני זעזועים עולמיים במקביל,” הוא אומר. “האחד הוא היחס ליהודים ולישראל, והשני הוא מהפכת ה-AI, שמערערת את יסודות הדמוקרטיה והקפיטליזם.”

הזעזוע הראשון פוגש אותו גם ברמה האישית. “היו לי הזמנות יפות להרצאות בכל מיני מקומות בעולם, ופתאום הן נעלמו. אף אחד לא אומר לך בפנים ‘לא נזמין אותך בגלל ישראל’ - פשוט מבטלים. חלק בגלל לקוחות, חלק מתוך פחד. אני לא בא לבכות על זה, זו המציאות.” במקביל, הוא מציין, נוצר חיבור חזק יותר בין הקהילות היהודיות והישראליות בעולם. “יש תחושה של התכנסות, של אחריות הדדית.”

הזעזוע השני, לדבריו, מסוכן לא פחות. “AI הוא כלי אדיר לשטיפת מוח – מבלי שנרגיש. אז מה שוות בחירות דמוקרטיות אם יש מערכות שיודעות להשפיע על ההחלטה שלך? ראינו מה קרה במדינות מזרח אירופה תחת השפעה רוסית – יש סיפורים מטורפים על איך מחרבים דמוקרטיות דרך טכנולוגיה.”

במקביל, הכלכלה משתנה במהירות. חברות מתעשרות בקצב מסחרר, בעוד מקצועות שלמים מתחילים לאבד רלוונטיות. “יש פערים שגם הקפיטליזם אולי לא יוכל להכיל. ואני שואל את עצמי כישראלי; אם העולם משתנה, איך אני מנצל את השינוי הזה לטובתי? ליהודים ולישראלים יש השפעה אמיתית בעולם הטכנולוגיה. השאלה היא איך משתמשים בה נכון.”

אחת הדוגמאות האהובות עליו היא נאס דיילי (נוסייר יאסין),  ערבי נוצרי, אזרח ישראלי, ואחד הישראלים הכי ויראליים בעולם. “הוא החליט לקדם את הסיפור הישראלי, והוא עושה את זה בצורה כל כך חכמה שהאלגוריתם פשוט דוחף את זה. מה שמאות מיליוני דולרים של הסברה ישראלית ומשרד החוץ  לא מצליחים לעשות – הוא עושה עם כמה אלפי דולרים.” גלוברמן מתאר סיפור פשוט אך עוצמתי: ישראל כמדינה עם אחד מסיכויי ההישרדות הגבוהים בעולם בהתקפי לב-  אמבולנס מהיר, פרמדיק ערבי ונהג יהודי שעובדים יחד ומצילים חיים. “זה סיפור אנושי, וה-AI יודע להפוך אותו לוויראלי.”

עם זאת, הוא אינו חוסך ביקורת מאנשי הטכנולוגיה עצמם. הוא מזכיר את תוכנת Grok של אילון מאסק, שמאפשרת עריכת תמונות - וגם שימושים פוגעניים. “מאסק צוחק, שם תמונה שלו בביקיני, אבל הוא לא מצליח להבין מה זה עושה לנערה בת 14 שמוצאת את עצמה מופשטת ברשת״. בהרבה מדינות חסמו את התוכנה ויש תביעות.  לציבור, לראשי מדינות וארגונים חברתיים נמאס להיות כפופים לבעלי תאגידי חברות טכנולוגיות.  יש הבנה שצריך להחזיר את האיזון - שהאזרחים יקבעו מה מותר ומה אסור, לא מאסק ולא צוקרברג.”

גם בזירה הגיאו־פוליטית, לדבריו, הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי כשאנחנו מדברים על ההפגנות ונסיון המהפכה באיראן. “מעולם לא ראיתי התקוממות שבה השאלה המרכזית היא אם יש אינטרנט או אין. היכולת לתקשר, לראות שאתה לא לבד, שוברת את מחסום הפחד ומסייעת למפגנים ממקומות שונים באיראן לקבל ביטחון ולצאת לרחוב להפגין כקבוצה אחת ומגובשת, המשטרים יודעים את זה  ולכן הם חוסמים את האינטרנט ואז מגיע אלון מאסק ופותח להם אינטרנט לוויני, אנחנו מקבלים תמונות ותיעוד של כל מה שמתרחש שם.”

כששאלתי את גלוברמן איך כל עולם הסמארטפון והמדיה החברתית פוגש את חייו האישיים, התשובה הייתה חדה ומודעת. הוא אב לשלוש בנות - בנות 11, 8 ו-4  והבחירות בבית שונות ממה שמקובל. “אני לוקח דוגמה ממנכ״לי ביג־טק המונעים את המוצרים שלהם מהילדים שלהם,” הוא אומר. לבנותיו אין סמארטפון, אין וואטסאפ ואין אינסטגרם. הוא ואשתו פעילים גם ביוזמות הורים להוצאת סמארטפונים מבתי הספר. “כל המחקרים מראים שהילדים לא מפותחים להתמודד עם הכלים האלה. זה פוגע בריכוז, בביטחון העצמי ובכישורים החברתיים. מבחינתי, הייתי רוצה שלא יהיה להן סמארט פון עד כיתה יב לפחות״

ועדיין, גלוברמן מאמין גדול ב-AI – כשמשתמשים בו נכון. הוא מספר על חיפוש אקראי אחר אטמי אוזניים בבלק פריידי האחרון, רכישה שנשכחה, וכלי AI שחובר למייל ומצא תוך שניות מתי נקנה המוצר, מאיזה מותג, ואפילו ניסח מייל תלונה. “זה לא קסם,” הוא מדגיש, “זה סדר. קיצור תהליכים. יעילות.” לדבריו, זה נכון גם לעסקים קטנים, קונסטרקשן ולהום־אימפרובמנט. “זה בדיוק מה ש-AI יודע לעשות.”

בסופו של דבר, הוא אומר, הכלים האלה יכולים לשמש כמעט כל אדם – אפילו כמנטור אישי. “צ’טGPT יכול לעזור בהתפתחות מקצועית ואישית, בפתרון בעיות, בבניית תוכניות עסקיות. כמעט בכל תחום.”

ההרצאה הקרובה ב- 19 לינואר של דרור גלוברמן בלוס אנג’לס היא הזדמנות נדירה  להבין את השינוי האדיר שמתרחש אל מול עינינו ולהתכונן אליו.  
זו לא שיחה תיאורטית על טכנולוגיה, אלא מפגש חד, אנושי ומעשי על המציאות החדשה של הבינה המלאכותית.
גלוברמן מחבר בין AI, חברה, זהות ודמוקרטיה  ומתרגם את המהפכה הגדולה לכלים יומיומיים שכל אחד יכול להשתמש בהם.