
המחקר בדק צעירים בגילים 16 עד 24, ומצא שאלו שהשלימו בסופי השבוע שעות שינה שאיבדו במהלך השבוע היו בסיכון נמוך יותר לפתח תסמינים של דיכאון. למעשה, צעירים שישנו יותר בסוף השבוע היו ב-41 אחוז פחות סיכוי לדווח על תחושות של דיכאון בהשוואה לאלו שלא "השלימו שעות".
המשתתפים במחקר דיווחו על שעות השינה שלהם בימי חול ובסופי שבוע, והחוקרים חישבו עבור כל אחד מהם את כמות ה"שינה המשלימה" – כלומר, ההפרש בין משך השינה בסוף השבוע לבין השינה במהלך השבוע. בנוסף, הם נשאלו על מצבם הרגשי, ומי שדיווח על תחושת עצב או דיכאון יומיומית סווג כבעל תסמיני דיכאון.

לדברי ד"ר מלינדה קייסמנט, פסיכולוגית מאוניברסיטת אורגון ואחת ממחברות המחקר, מדובר בתופעה טבעית לגמרי. "זה נורמלי שמתבגרים הם טיפוסי לילה, ולכן אם הם לא מצליחים לישון מספיק במהלך השבוע – עדיף לאפשר להם להשלים שינה בסופי שבוע. זה כנראה אפילו מגן עליהם במידה מסוימת", אמרה.
החוקרים מזכירים שההמלצה הרשמית לבני נוער היא לישון בין שמונה לעשר שעות בלילה, אבל מודים שזה לא תמיד ריאלי. לימודים, שיעורי בית, חוגים, חיי חברה ולעיתים גם עבודה – כל אלה דוחקים את שעות השינה הצידה. במצב כזה, שינה עקבית כל לילה היא אמנם אידיאלית, אבל בפועל שינה ארוכה יותר בסוף השבוע יכולה להוות פיצוי חשוב.
גם לביולוגיה יש תפקיד מרכזי. בתקופת ההתבגרות השעון הביולוגי משתנה, ושעת ההירדמות נדחית. "במקום להיות טיפוס של בוקר, הופכים ליותר ינשופי לילה", הסבירה קייסמנט. לדבריה, הדחייה הזו נמשכת עד גיל 18–20, ורק לאחר מכן מתחילה חזרה הדרגתית לדפוסי שינה מוקדמים יותר.
הקשר לדיכאון משמעותי במיוחד בגיל הזה. דיכאון הוא אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה בתפקוד היומיומי בקרב צעירים – כולל קושי להגיע ללימודים או לעבודה, היעדרויות ואיחורים חוזרים. "זה גיל שמעניין במיוחד להבין בו מהם גורמי הסיכון לדיכאון, ואיך אפשר להתערב בצורה נכונה", סיכמה קייסמנט.
בשורה התחתונה: אם הילד או הילדה שלכם ישנים עוד שעתיים בשבת – ייתכן שזה לא בזבוז זמן, אלא דווקא השקעה קטנה בבריאות הנפש.