מאחורי המתנה עומדת משפחת אבדי: אלון אבדי, איש נדל״ן, ורעייתו מוניק. התרומה ניתנה לכבודה של אמו של אלון, ליאורה אבדי, ומוצגת כהמשך ישיר לערך יהודי עתיק — הכרת הטוב — שמקבל כאן מימדים של קמפוס, לבנים, קומות, ותשתית קהילתית רחבה לדורות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
סיפורם של בני המשפחה מתחיל בהגירה לארצות הברית בשנות ה־70, כמעט בלי אמצעים. בתוך כשנתיים נקלעו לקשיים כלכליים, וללא מעגל תמיכה של ממש פגשו את הרב ברוך שלום קונין, מנהל חב״ד ליובאוויטש בחוף המערב — אז שליח צעיר של הרבי מליובאוויטש, הרב מנחם מ׳ שניאורסון זצ״ל, שנשלח להרחיב את פעילות חב״ד ברחבי קליפורניה ולבסס בה חיים יהודיים.
הרב קונין סייע למשפחה להתמודד עם התקופה המורכבת ולבנות מחדש את יסודות חייהם. השנים חלפו: אלון אבדי ביסס אימפריית נדל״ן מצליחה, והרב קונין המשיך בשליחותו ושינה, צעד אחר צעד, את מפת החיים היהודיים בחוף המערב. אבל יש דברים שלא נמחקים עם הזמן — ובמשפחת אבדי מדגישים שהם לא שכחו.
כשחב״ד בחוף המערב פנתה לאבדי בנוגע לנכס שרכש לאחרונה בשדרות פיקו מערב 9911, התגובה הייתה מיידית. אבדי הסביר כי המשפחה זוכרת היטב מה קיבלה בשעת מצוקה — והחליטה להחזיר, לא כצ׳ק סמלי אלא כמרכז שיפעל יום־יום.

בחב״ד מדגישים שהקמפוס נועד לתת מענה לצרכים קהילתיים דחופים: תכניות ייעודיות לילדים עם צרכים מיוחדים, שירותים מקיפים לאוכלוסייה המזדקנת של קליפורניה, ומרחב שמאפשר רצף — מתמיכה חברתית ובריאותית ועד זהות, תרבות וחינוך.
“המתנה הזו משקפת את המחויבות העמוקה שלנו לקהילת לוס אנג'לס מכל הדתות והרקעים, ואת הרצון שלנו להשאיר השפעה מתמשכת לדורות הבאים”, אמר אלון אבדי. “מרכז משפחת אבדי, שיופעל במסגרת קמפוס חב״ד לחיים יהודיים, נועד לא רק להיות בית פיזי לקהילה, אלא גם פלטפורמה לצמיחה, גמישות ותועלת קהילתית ארוכת טווח. זה חלום של כל החיים, שמאפשר לי לכבד את הוריי ואת ילדיי. כשמשפחתי היגרה ללוס אנג'לס בשנות ה־70, חב״ד היה שם בשבילנו. זה מעולם לא נשכח”.
המתחם עצמו — 300 אלף רגל רבועה (כ־27.9 אלף מ״ר) וחניה ל־1,200 מכוניות — שוכן בלב לוס אנג'לס היהודית, בנקודת תפר בין סנצ'ורי סיטי לבוורלי הילס. הוא ממוקם מול מועדון הילקרסט, בסמוך לאולפני פוקס ולמרכז שמעון ויזנטל. בחב״ד מתארים אותו כבסיס חדש לפעילות קהילתית רחבת היקף: בית כנסת מרכזי גדול; אולמות ומתחמים לאירועי מעגל החיים היהודי (חתונות, בר־מצוות ואירועי קהילה); מסגרות חינוך לגילים שונים; תכניות לנוער ולאוכלוסייה מבוגרת; שירותי בריאות נפש ושירותים חברתיים מקצועיים; מרכז תמיכה לאלפי סטודנטים יהודים בקמפוסים אוניברסיטאיים ברחבי קליפורניה; תשתית לכנסים, אירועים בינלאומיים והתכנסויות קהילתיות גדולות; וכן מוזיאון מתקדם שייעזר במולטימדיה ובמציאות מדומה כדי לחבר גם יהודים וגם לא־יהודים להיסטוריה היהודית, למורשת ולסיפור ארץ ישראל.
בחב״ד מדגישים שהקמפוס נועד לתת מענה לצרכים קהילתיים דחופים: תכניות ייעודיות לילדים עם צרכים מיוחדים, שירותים מקיפים לאוכלוסייה המזדקנת של קליפורניה, ומרחב שמאפשר רצף — מתמיכה חברתית ובריאותית ועד זהות, תרבות וחינוך.
“זה יהיה מוקד של חיים יהודיים”, אומר הרב חיים נחום קונין. “זה ישנה את הנוף של החיים היהודיים בלוס אנג'לס וברחבי העולם”. לדבריו, “ההיקף וההשפעה של המרכז יהדהדו בעולם כולו, כשנרחיב לגבהים חדשים את הגעתו של הרבי באמצעות פילנתרופיה יהודית, הסברה קהילתית, חינוך ושירותים חברתיים”.
את העסקה סגרו אחר הצהריים של יום שישי, 9 בינואר. עם כניסת השבת המתקרבת, מיהרו מנהיגים וחברים בחב״ד חוף המערב למתחם כדי לחגוג — ולקבוע מזוזה ראשונה על דלת הבניין. מבחינת הלוח העברי, הסגירה חלה בכ׳ בטבת — יום ההילולה של הרמב״ם. בשנת 1984 ייסד הרבי מליובאוויטש מחזור לימוד יומי בספרו המרכזי של הרמב״ם, “משנה תורה”, מתוך תפיסה שלימוד משותף יכול לאחד את העם היהודי בלי קשר לרקע. בחב״ד ראו בכך סמל: גם הקמפוס החדש אמור להיות מקום שמחבר אנשים, קהילות ושכבות שונות של העיר — על בסיס זהות, ערבות הדדית ומעשה.
ההכרזה מגיעה, כאמור, על רקע אווירה מתוחה בעולם היהודי: גידול בתקריות אנטישמיות, וגם מתקפת הטרור באירוע חנוכה בבונדי שבאוסטרליה, שבה נרצחו 15 בני אדם, בהם הרב אלי שלנגר מחב״ד והרב יעקב לויטן, מנהל התפעול בחב״ד בונדי. בחב״ד חוף המערב מציגים את הרכישה כתגובה ישירה לחושך — לא כהצהרה מופשטת, אלא כהקמה של מרחב שמייצר אור בפועל: תפילה, חינוך, סיוע, קהילה.
“המתנה יוצאת הדופן הזו משקפת את משימתו של הרבי להאיר את העולם באמצעות טוב וחסד”, אמר הרב ברוך שלום קונין. “קמפוס חב״ד לחיים יהודיים ישמש כמגדלור של אור, יחזק את החיים היהודיים תוך העלאה ושירות של כל קהילת לוס אנג'לס והעולמית לדורות הבאים”.
מעבר לתפקידו המיידי כמרכז רוחני, חינוכי וחברתי, מצוין כי למתחם קיימות גם זכויות המרה למגורים שניתנו לאחרונה — מרחב תכנוני שמעניק גמישות משמעותית ליוזמות עתידיות בתחום הדיור, ואף אפשרות להמיר את המבנה הקיים לשימוש מגורים, אם וכאשר יידרש.
ובסופו של דבר, זהו סיפור שאינו נשאר רק בקנה מידה של נדל״ן. בלב הידיעה עומד רגע אנושי פשוט: משפחה שקיבלה יד מושטת לפני חמישים שנה, החליטה להשיב — לא למי שנתן בלבד, אלא לקהילה שלמה. בעידן שבו שנאה מאיימת להפוך להרגל, קם פרויקט שמבקש להתעקש על ההפך: להוסיף אור, לבנות שייכות, ולהזכיר שהכרת הטוב איננה רגש פרטי — היא יכולה להפוך גם למבנה בן 16 קומות, ולבית שמחזיק תקווה.