
האירוע התרחש סמוך לשעה 15:34, כאשר כ־3,000 בני אדם הפגינו נגד המשטר האסלאמי בטהרן והביעו סולידריות עם גל המחאות האלימות המדוכאות באיראן. על פי עדויות מהמקום, המשאית פרצה לפתע אל תוך ההמון, דחקה מפגינים ונעצרה רק לאחר שעשרות מהם הקיפו אותה, ניפצו את שמשותיה וניסו למשוך את הנהג החוצה.

האירוע התרחש סמוך לשעה 15:34, כאשר כ־3,000 בני אדם הפגינו נגד המשטר האסלאמי בטהרן והביעו סולידריות עם גל המחאות האלימות המדוכאות באיראן. על פי עדויות מהמקום, המשאית פרצה לפתע אל תוך ההמון, דחקה מפגינים ונעצרה רק לאחר שעשרות מהם הקיפו אותה, ניפצו את שמשותיה וניסו למשוך את הנהג החוצה.
משפחת מו – אזרחים איראנים שהיגרו לארצות הברית – תיארה רגעים של אימה. אברהם מו, אשתו סנאז ובתם קיאנה סיפרו לעיתון “לוס אנג'לס טיימס” כי הבחינו במשאית מתקדמת לעבר הקהל, ורק כעבור שניות הבינו כי מדובר בסכנת חיים ממשית. “הכול השתנה ברגע,” אמרו. “צעקות, ריצה לכל כיוון, אנשים שנופלים. הפגנה שלווה הפכה לזירת בהלה.”
על פי מחלקת הכיבוי של לוס אנג'לס, שני בני אדם נבדקו בזירה אך סירבו להתפנות לבית חולים. המשטרה מסרה כי אדם אחד נפגע מהרכב באורח קל בלבד. עם זאת, הנהג עצמו נפצע במהלך העימות עם המפגינים, לאחר שאלו ניסו לחלץ אותו בכוח מתוך המשאית.
תיעודים שהופצו ברשתות החברתיות הציגו מראות חריגים: מפגינים זועמים מכים על דפנות המשאית, קורעים שלטים שהיו מחוברים אליה, ומקיפים אותה מכל עבר. בין השלטים נראו מסרים בערבית ובאנגלית, בהם סיסמאות נגד המשטר האסלאמי ונגד חזרת שלטון השאה, לצד אזכור מפורש של הפיכת 1953 – שבה סייעה סוכנות הביון המרכזית האמריקאית להפלת ממשלת מוחמד מוסאדק.
במסיבת עיתונאים שנערכה במקום, קפטן משטרת לוס אנג'לס ריצ'רד גבלדון הדגיש כי בשלב זה אין אינדיקציה לכך שמדובר בפיגוע טרור או באירוע בעל מניע פוליטי מובהק. לדבריו, הנהג – שאין לו עבר פלילי – צפוי להיות מואשם בתקיפה באמצעות נשק קטלני. “מדובר באירוע מסוכן ביותר, גם אם אינו מוגדר כטרור,” אמר. “רכב יכול להפוך לכלי נשק.”
צפו בארוע הדריסה:
https://www.facebook.com/reel/938247116040697
כוחות משטרה גדולים, חלקם בציוד לפיזור מהומות, הוזעקו למקום ופינו את האזור סביב המשאית. השמשה הקדמית נופצה לחלוטין, והחלונות נשברו כתוצאה מהעימות. רשות התחבורה של לוס אנג'לס סגרה את כל הכניסות והיציאות משדרות וילשייר, והנתיבים נותרו חסומים עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות, אז התפזר ההמון בהדרגה.
ראש עיריית לוס אנג'לס, קארן באס, הגיעה למקום שעות לאחר מכן והדגישה את חשיבות השמירה על מחאה אזרחית לא־אלימה. “אנחנו רוצים שאנשים יממשו את זכויותיהם החוקתיות,” אמרה. “אבל הדרך שבה עושים זאת היא קריטית. חופש הביטוי אינו יכול לבוא על חשבון חיי אדם.”
גם הרשויות הפדרליות נכנסו לתמונה. משרד המשפטים האמריקאי אישר כי הוא עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות, והתובע הפדרלי הראשון של מחוז דרום קליפורניה, ביל אסיילי, כתב ברשת אקס כי סוכנות הביון הפדרלית פועלת בזירה יחד עם משטרת לוס אנג'לס כדי לקבוע את נסיבות האירוע ואת מניעי הנהג.
ההפגנה בווסטווד הייתה חלק מגל מחאות בינלאומי נגד המשטר האיראני, על רקע הדיכוי האלים של הפגנות באיראן. על פי ארגוני זכויות אדם, מאות אזרחים נהרגו מאז תחילת המחאות, ואלפים נעצרו. “האנשים באיראן יוצאים לרחובות בדרכי שלום ודורשים חירות,” אמרה קיאנה מו. “אין להם קול – ואנחנו מנסים להיות הקול שלהם כאן.”
האירוע מצטרף לשורת תקריות מדאיגות בארצות הברית בשנים האחרונות, שבהן כלי רכב שימשו כאמצעי אלים נגד מפגינים. בחודשים האחרונים בלבד אירעו כמה מקרים דומים, שהסתיימו בפצועים קשים והעלו מחדש את שאלת האבטחה סביב הפגנות המוניות.
בשל גודל ההפגנה, גם צוותי החירום התקשו להגיע במהירות לזירה. החוקרים ממשיכים לגבות עדויות, לנתח סרטונים ולבדוק אם מדובר באירוע ספונטני שיצא משליטה – או במעשה מכוון שנבלם ברגע האחרון.
כך או כך, עבור הקהילה האיראנית בלוס אנג'לס, יום שנועד להיות קריאה לחירות ולתקווה הסתיים בתזכורת כואבת עד כמה שברירית יכולה להיות מחאה אזרחית, גם בלב הדמוקרטיה האמריקאית.