
רנה רסטון, בעלת חנות ופעילה חברתית משכונת שרמן אוקס, אומרת שהיא חשה "בת ערובה". לדבריה, המצב בשטח לא השתפר אלא החמיר בצורה משמעותית. רסטון, שמנהלת חנות יד שנייה שכל הכנסותיה מועברות לעמותות להצלת בעלי חיים, סיפרה כי לאחר שנים של הבטחות ותקציבי עתק, היא כבר לא מקשיבה להצהרות של הנהגת המדינה. "אני עסוקה מדי בלנסות להתמודד עם הטירוף הזה", אמרה.
לדבריה, באחד הבקרים, עוד לפני פתיחת החנות, אדם חסר בית ניפץ לבנה דרך חלון הראווה, אסף בגדים שנתרמו ונמלט מהמקום. מקרים כאלה, היא אומרת, הפכו לשגרה. "שוד וניפוץ חלונות קורים כל הזמן".

המושל גווין ניוסום מציג נתונים על ירידה בכמות חסרי הבית ברחובות - אבל התושבים מרגישים אחרת
גם תושבים אחרים מטילים ספק בנתונים שמציג המושל. ג'ולי מוליגן, עורכת דין בדימוס מסנטה מוניקה, שואלת מאיזו נקודת זמן נמדדת הירידה המדוברת. "מה באמת קרה מאז שהוא נכנס לתפקיד, וכמה כסף הוצא על זה?", תהתה. לדבריה, "המדיניות הייתה כישלון, גם בפועל וגם מבחינה תקציבית".
ביקורת דומה מגיעה גם מבעלי נכסים בלוס אנג'לס. ג'ון אלי, שמחזיק מבנים מול פארק מקארתור, אזור שמזוהה עם שימוש במת' ופנטניל במרחב הציבורי, אמר כי "קל להגיד שהמספרים ירדו כשאנשים פשוט מתים". לדבריו, יש פער בין טענות המדינה לבין מה שמציגים גורמים עירוניים, וגם העובדה שחלק מחסרי הבית מתים ממנות יתר או מתקיפות כלל לא משתקפת בנתונים.
מחקרים שמקושרים לארגון המחקר RAND מזהירים כבר תקופה ארוכה כי הספירות הרשמיות של חסרי הבית בלוס אנג'לס מציגות תמונה חלקית בלבד. לפי מחקר עדכני, ספירת Point-in-Time, שמתבצעת על ידי מתנדבים, מתקשה לאתר "ישנים חשופים" - אנשים ללא אוהלים או כלי רכב, שנחשבים לפגיעים ביותר וגם לקשים ביותר לאיתור.
לפי נתוני LA LEADS, באזורים כמו הוליווד, וניס וסקיד רואו, הספירה הרשמית החסירה כ-25% ממספר חסרי הבית בשנת 2024, וכמעט שליש מהם בשנת 2025.
גם בתוך הקפיטול, ההתייחסות להצהרת המושל הייתה מאופקת יותר. במהלך כהונתו של ניוסום הושקעו יותר מ-24 מיליארד דולר בתוכניות להתמודדות עם חסרי בית, לאחר שנים של עלייה מתמשכת. בשנת 2024 נרשם שיא במספר חסרי הבית במדינה, עם כמעט 124 אלף אנשים ללא קורת גג, על פי נתונים פדרליים. נתון כולל לשנת 2025 טרם פורסם, וגם נתוני המפקד הפדרלי המעודכנים עדיין לא זמינים.
"אני חושבת שהשאלה תמיד חוזרת אלינו - האם זה מספיק", אמרה מוניק לימון, נשיאת הסנאט של קליפורניה.
בסנטה מוניקה, עיר שמושכת אליה חסרי בית מכל רחבי האזור, אומרים גורמים מקומיים שהמספרים משתנים משנה לשנה, אבל דבר אחד נשאר קבוע: הגידול הנראה לעין של חסרי בית ללא מחסה, כמו אוהלים וכלי רכב, למרות המאמצים האזוריים.
"בלי קשר לנתונים שמוצגים ברמה המדינתית, החוויה בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי", אמרה לנה נגרטה, שכיהנה כראש עיריית סנטה מוניקה בשנה שעברה וכיום חברה במועצת העיר. לדבריה, הרשויות המקומיות עושות כל שביכולתן, אך המדיניות ברמת המדינה שלא שמה דגש על טיפול, פיקוח ואחריות - ומאפשרת לסמים ולמחלות נפש לא מטופלות להשתלט על המרחב הציבורי - ממשיכה להכביד על הערים ולפגוע בקהילות.