השופטת הפדרלית נואל וייז קבעה כי הבקשה לצו מניעה זמני שהגישו מתנגדי החוק הוגשה בשלב מוקדם מדי, וכי סיכוייה להצליח גם בהמשך נמוכים. לדבריה, במהלך הדיון בעל פה התקשו התובעים להצביע על סעיף קונקרטי בחוק שאינו חוקתי. “בית המשפט אינו מוצא שהמונח ‘אנטישמיות’ בחוק AB 715 הוא מעורפל”, כתבה וייז בפסק דינה שנחתם ב־31 בדצמבר.
לדברי השופטת, במהלך הדיון בעל פה התקשו התובעים להצביע על סעיף קונקרטי בחוק שאינו חוקתי. “בית המשפט אינו מוצא שהמונח ‘אנטישמיות’ בחוק AB 715 הוא מעורפל”, כתבה וייז בפסק דינה שנחתם ב־31 בדצמבר.
התביעה הוגשה בנובמבר על ידי הוועדה האמריקאית־ערבית נגד אפליה, יחד עם קבוצת מורים ותלמידים מקליפורניה, בהם שני מורים מבתי ספר בברקלי ובמחוז סנטה קלרה. הטיעונים נשמעו בפני השופטת ב־17 בדצמבר, כאשר במרכזם הטענה כי החוק פוגע בחופש הביטוי ובזכויות המעוגנות בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות נסבה סביב אזכור האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות שפרסם ממשל ביידן במאי 2023, והפניית החוק להגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכר השואה כהגדרה מובילה. השופטת וייז ציינה כי ההגדרה אכן זכתה לביקורות לגיטימיות שונות בזירה הציבורית והאקדמית, אך הדגישה כי בית המשפט אינו נדרש להכריע במחלוקת זו. לדבריה, עצם ההתייחסות להגדרת הברית הבינלאומית אינה הופכת את החוק לבלתי חוקתי או עמום.
טענה נוספת שהעלו המורים התובעים עסקה בפגיעה בזכויותיהם לחופש ביטוי בכיתה. גם כאן דחתה השופטת את הטיעון, וקבעה כי למורים אין הגנה גורפת של התיקון הראשון כאשר הם פועלים במסגרת תפקידם החינוכי. היא אף הגדירה את טענותיהם כבלתי עקביות, כאשר מצד אחד נטען שהחוק אינו מגדיר אנטישמיות, ומצד שני נמתחה ביקורת חריפה על עצם השימוש בהגדרה קיימת.
ההחלטה עוררה תגובה נזעמת מצד ג’נין יונס, המנהלת המשפטית הארצית של הוועדה האמריקאית־ערבית נגד אפליה. בשידור חי ברשת החברתית אקס היא כינתה את קביעת בית המשפט שלפיה למורים אין זכויות תיקון ראשון בכיתה “בעייתית מאוד”. לדבריה, אף שמורים אינם אמורים להפוך את הכיתה לבמה לאקטיביזם פוליטי, עליהם לשמור על מרחב מסוים של חופש דיבור לצורך עידוד חשיבה ביקורתית ודיון פתוח. “מורים אינם תוכים ממשלתיים”, הדגישה.
השופטת וייז קבעה מועד לדיון המשך ב־27 בינואר, שבו ייקבע כיצד ימשיך ההליך המשפטי לאחר דחיית הבקשה לצו מניעה זמני. יונס הבהירה כי ארגונה מתכוון להמשיך במאבק המשפטי נגד החוק, גם אם הדבר יצריך שנים ואף יגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון של ארצות הברית.
מנגד, תומכי החוק בירכו על ההחלטה. דייוויד בוקרסלי, מנהל הוועדה לענייני ציבור יהודיים של קליפורניה, מסר כי פסק הדין מהווה אישור חד־משמעי לכך שהגנה על תלמידים מפני הטרדה ואפליה אינה רק חוקית אלא הכרחית. לדבריו, בית המשפט הבהיר כי החוק מכבד את חופש הביטוי, תוך שהוא מחייב את בתי הספר לעמוד באחריותם לשמור על סביבת לימודים בטוחה. הוא הוסיף כי תלמידים יהודים זכאים לכיתות חופשיות מהפחדה, והודה ליועץ המשפטי לממשלה של קליפורניה, רוב בונטה, על הגנתו על החוק.
חוק AB 715 נחתם על ידי מושל קליפורניה גאווין ניוסום ב־7 באוקטובר, יום השנה השני לטבח שביצע חמאס בישראל, לאחר שעבר את בית המחוקקים המדינתי ללא התנגדות. מטרתו להתמודד עם העלייה באירועי אנטישמיות במערכת החינוך הציבורית בקליפורניה בשנתיים האחרונות. החוק מחייב מחוזות חינוך לגבש מדיניות ברורה נגד הטרדה אנטישמית, להכשיר צוותי הוראה וניהול לזיהוי ותגובה לאירועים כאלה, ולדווח עליהם לרשויות המתאימות.
החקיקה גובשה על רקע שורת מקרים שעוררו סערה ציבורית, בהם תלונות של תלמידים יהודים על הטרדה, גרפיטי אנטישמי בבתי ספר, והצגת תכנים שנתפסו כעוינים או פוגעניים. תומכי החוק רואים בו כלי חיוני להגנה על תלמידים, בעוד שמתנגדיו מזהירים מפני פגיעה אפשרית בביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ובחופש הביטוי של מורים ותלמידים פלסטינים.
כעת, עם כניסתו לתוקף של החוק, כל מחוזות בתי הספר בקליפורניה מחויבים ליישם את הוראותיו. המאבק המשפטי אמנם רחוק מסיום, אך ההחלטה האחרונה מדגישה את המתח המתמשך בין חופש הביטוי לבין האחריות של המדינה להגן על תלמידים מפני אפליה והסתה – במיוחד סביב נושא האנטישמיות והסכסוך הישראלי־פלסטיני.
