“לאחר 15 שנים, ‘גשר רחב יותר’ קיבל החלטה קשה לסיים את פעילותו”, כתב הרננדס. “הארגון התמודד עם מציאות פיננסית קשה, למרות מאמצים להבטיח מקורות מימון ברי־קיימא”. כאשר נשאלו בארגון אם סערה פנימית מהעת האחרונה תרמה להחלטה, השיבו כי הסגירה נובעת בראש ובראשונה מהמצב הכלכלי.
במהלך השנים הפך הארגון לסמל של מחלוקת עמוקה – ולא פעם גם לקרע – בתוך מעגלים פרוגרסיביים בקהילה הלהט״בית. פעילים אנטי־ציונים ואנשי תנועות סולידריות פלסטינית טענו כי עצם הנוכחות הפרו־ישראלית באירועי גאווה היא פוליטית במהותה, ולעיתים אף “תעמולה”. מנגד, אנשי הארגון ותומכיו טענו כי יהודים נדחקים החוצה בשם “אנטי־ציונות”, וכי בפועל מדובר באפליה שפוגעת בזהות יהודית ובזכות להשתייך למרחבים קוויריים בלי להידרש “להתנצל” על קשר לישראל.
ההודעה מגיעה לאחר תקופה של טלטלה פנימית: בסוף 2024 הואשם המנכ״ל, איתן פלסון, בהתנהגות מינית בלתי הולמת. פלסון הכחיש את הטענות, והארגון מינה הנהגה זמנית. עם זאת, לפי תגובת הארגון, האירוע אינו הסיבה הרשמית לסגירה.
“גשר רחב יותר” נוסד בשנת 2010 על ידי הפעיל ארתור סלפיאן, מתוך מטרה ליצור חיבור בין קהילות להט״ב בצפון אמריקה לבין הקהילה הגאה בישראל, ולהבליט את הישגיה של ישראל בתחום זכויות להט״ב. הארגון קידם שיתופי פעולה עם גופים ישראליים, ארגן משלחות ונסיעות לישראל, והשיק יוזמות הסברה, בהן “פרייד־סייף” ו“קווירים נגד אנטישמיות”. במקביל הציב לעצמו יעד מוצהר: להיאבק באנטישמיות ובהדרה של ציונים ויהודים ממרחבים קוויריים.
אלא שבמהלך השנים הפך הארגון לסמל של מחלוקת עמוקה – ולא פעם גם לקרע – בתוך מעגלים פרוגרסיביים בקהילה הלהט״בית. פעילים אנטי־ציונים ואנשי תנועות סולידריות פלסטינית טענו כי עצם הנוכחות הפרו־ישראלית באירועי גאווה היא פוליטית במהותה, ולעיתים אף “תעמולה”. מנגד, אנשי הארגון ותומכיו טענו כי יהודים נדחקים החוצה בשם “אנטי־ציונות”, וכי בפועל מדובר באפליה שפוגעת בזהות יהודית ובזכות להשתייך למרחבים קוויריים בלי להידרש “להתנצל” על קשר לישראל.
מרכז המחלוקת היה האשמת “פינקוושינג” – טענה שלפיה ישראל עושה שימוש בהגנות היחסית מתקדמות ללהט״ב כדי להסיט את תשומת הלב מהמדיניות כלפי הפלסטינים. “גשר רחב יותר” דחה את ההאשמה הזו בעקביות, וטען כי זכויות להט״ב בישראל הן עובדה משמעותית כשלעצמה, וכי הניסיון להחרים ארגונים ציוניים במרחבים קוויריים יוצר מבחן נאמנות פוליטי שמכוון בפועל נגד יהודים.
העימותים הפכו פומביים במיוחד בשנת 2016, בכנס “יוצרים שינוי” של כוח המשימה הלאומי לזכויות להט״ב בשיקגו. אירוע שבו השתתף “גשר רחב יותר” לצד ארגון ישראלי להט״בי בוטל בעקבות לחץ פעילים, הוחזר לסדר היום, ולבסוף הופרע על ידי מפגינים. שנה לאחר מכן התלקחה סערה נוספת כאשר צועדים יהודים שנשאו דגלי גאווה עם מגני דוד התבקשו לעזוב את מצעד הדייקיות בשיקגו. המארגנים הסבירו שהמצעד מוגדר אנטי־ציוני, וכי הדגלים גרמו לחלק מהמשתתפים לחוש אי־נוחות או חוסר ביטחון. תומכי “גשר רחב יותר” טענו מנגד כי מדובר במסר ברור: זהות יהודית מזוהה אוטומטית עם עמדה פוליטית, ולכן אינה רצויה.
העימותים הללו הפכו עם השנים לתבנית שחזרה בערים נוספות, כאשר הדיון על ציונות, אנטישמיות וסולידריות פלסטינית הלך והחריף בתוך קואליציות פרוגרסיביות. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה, מיקד הארגון חלק משמעותי מפעילותו במאבק באנטישמיות בתוך הקהילה הלהט״בית. הארגון גם פעל לסייע ל“האגודה”, ארגון ההסברה המרכזי ללהט״ב בישראל, לאחר שהוצא מאיגוד בינלאומי של לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסים, אינטרסקס וא־בינאריים במהלך המלחמה.
לצד המתיחות הפוליטית, מצבו הכלכלי של “גשר רחב יותר” הלך והידרדר. לפי הדיווחים על בסיס מסמכי המס הפדרליים, הארגון הוציא בשנת 2023 יותר משהכניס. בשנה שלאחר מכן התקציב היה מאוזן יותר, אך ההכנסות פחתו: כ־1.1 מיליון דולר בלבד, לעומת יותר מ־1.6 מיליון דולר בכל אחת משתי השנים שקדמו לה.
בהודעתו לתומכים הדגיש הארגון את מה שהוא רואה כמורשתו: קידום זכויות להט״ב בישראל, תמיכה בארגונים ישראליים, וחיזוק ההתנגדות לאנטישמיות ולהדרה אנטי־ציונית במרחבים קוויריים. הרננדס כתב כי “למרות שאנחנו מסיימים את הפעילות, זה לא הזמן לסגת”, והוסיף שחברי הדירקטוריון ותומכי הארגון ימשיכו לפעול באופן אישי.
סגירת “גשר רחב יותר” מסמנת את סופו של פרק טעון במיוחד בהיסטוריה של החיבור בין זהות יהודית, קהילה להט״בית ופוליטיקה פרוגרסיבית בצפון אמריקה. אך השאלות שהארגון העלה – מי שייך למרחבים קוויריים, מה נחשב “פוליטי”, והיכן עובר הגבול בין ביקורת על ישראל לבין הדרת יהודים – אינן נעלמות עם סגירתו. הן צפויות להמשיך ללוות את הקהילה עוד זמן רב.
