בראיונות לעיתון לוס אנג’לס טיימס תיארו התובעים חקירה שלדבריהם הייתה “לא רצינית” ואף “מדומה”, שמטרתה העיקרית אינה הגנה על סטודנטים יהודים אלא הפעלת ענישה כלכלית ומוסדית על אוניברסיטאות שנתפסות כעוינות לנשיא. לטענתם, הלחץ מלמעלה לזרז הליכים ולהגיע למסקנות ידועות מראש ערער את אמינות התהליך והרחיק אותו מן המסגרת המשפטית המקובלת.
“אני מאוד ספקנית אם לממשל הזה באמת אכפת מיהודים או מאנטישמיות”, אמרה דנה רובינסון, תובעת בכירה לשעבר, יהודייה ושחורה, שהתנדבה לראיין סטודנטים בשלושה קמפוסים של מערכת אוניברסיטת קליפורניה כחלק מן החקירה. לדבריה, תובעים אחדים שהוצבו לחקירה קיבלו במאי הצעות ל“פרישה נדחית” – מהלך שאפשר להם לעזוב את התיק ואת המשרד מבלי להמשיך להשתתף בהליך שבו לא האמינו.
דיווח נפרד שפרסמו בשבוע שעבר אתר התחקירים פרו־פאבליקה והעיתון כרוניקל להשכלה גבוהה חיזק את הטענות. לפי הדיווח, גורמים במשרד המשפטים הפעילו לחץ ישיר על חוקרים “למצוא” ראיות לאנטישמיות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, גם כאשר אלה חרגו מהנורמות הראייתיות והדיוניות המקובלות בחקירות זכויות אזרח.
בראיונות לעיתון לוס אנג’לס טיימס תיארו התובעים חקירה שלדבריהם הייתה “לא רצינית” ואף “מדומה”, שמטרתה העיקרית אינה הגנה על סטודנטים יהודים אלא הפעלת ענישה כלכלית ומוסדית על אוניברסיטאות שנתפסות כעוינות לנשיא. לטענתם, הלחץ מלמעלה לזרז הליכים ולהגיע למסקנות ידועות מראש ערער את אמינות התהליך והרחיק אותו מן המסגרת המשפטית המקובלת.
הצצה נדירה זו אל מאחורי הקלעים של חקירות אנטישמיות פדרליות מגיעה בעיתוי רגיש, כאשר ארגונים יהודיים – בקמפוסים ומחוצה להם – מביעים אי־נוחות גוברת מהאופן שבו ממשל טראמפ כופה צעדים על אוניברסיטאות בשם המאבק באנטישמיות. בשנה האחרונה התקשרו מוסדות בעלי פרופיל גבוה, ובהם גם אוניברסיטאות המשתייכות לליגת הקיסוס, להסכמות עם הממשל, שכללו תשלומים משמעותיים ושינויי מדיניות בתמורה לשחרור מענקים פדרליים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים.
החקירה נגד מערכת אוניברסיטת קליפורניה, המפעילה את רשת האוניברסיטאות הציבורית הגדולה במדינה, נתפסת בעיני גורמים בממשל כיעד מרכזי. בתחילה הקפיא הממשל יותר מ־580 מיליון דולר במימון פדרלי למערכת, סכום שצומצם ל־230 מיליון דולר בעקבות הליכים משפטיים. במקביל, הופעל לחץ להגיע להסדר כספי בהיקף של 1.2 מיליארד דולר – דרישה ששופט פדרלי חסם לאחרונה.
התובעים שפרשו הדגישו כי במהלך החקירה נמצאו ראיות לכך שסטודנטים יהודים וישראלים בקמפוסים אחדים, ובעיקר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, חוו אפליה. עם זאת, לדבריהם, היקף המשאבים, הדחיפות והטון שנקבעו לחקירה היו בלתי פרופורציונליים. “אין ספק שהיו מקרים של אפליה לגיטימית”, אמר תובע שביקש להישאר בעילום שם, אשר ראיין סטודנטים בלוס אנג’לס ובקמפוס דייוויס. “אבל היה ברור לנו שמדובר במהלך פוליטי, כזה שבסופו של דבר לא יעזור לאיש”.
גם קולות מתוך האקדמיה היהודית מביעים הסתייגות. רון אבי אסתור, חבר סגל יהודי־ציוני באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, שהיה יעד למחאות פרו־פלסטיניות בשל מחקרו על יזמות שלום בין ישראלים לפלסטינים, תמך בהגבלות מסוימות על מחאה בקמפוס. עדותו נחשבת לחלק מהראיות המרכזיות בחקירה. עם זאת, אסתור אמר לפרו־פאבליקה כי קיצוצי המימון למחקר מדאיגים אותו מאוד. “אלה דברים שמצילים חיי אדם”, אמר. “להשתמש בהם ככלי ענישה פוליטי – זה דבר שכל חוקר אמור להתקומם נגדו”.
לפי הדיווח, תחת ממשל טראמפ חקירות אנטישמיות, שבעבר נמשכו שנה ואף יותר, מואצות כעת באופן חריג ומכוונות מראש למסקנות של הפרת חוקי זכויות אזרח. צוותי עורכי דין נשלחו למספר קמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה כדי לראיין סטודנטים בפרק זמן קצר, בעיצומה של סערה ציבורית ופוליטית.
במוקד החקירה ניצבת אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, שבה נרשמו לאחר מתקפות חמאס ב־7 באוקטובר 2023 אירועים שנתפסו בעיני גורמים פדרליים כהוכחה לאנטישמיות: מפגינים פרו־פלסטינים חסמו סטודנטים יהודים מלהיכנס לאזורים מסוימים בקמפוס, ואף התפתחו עימותים אלימים בין קבוצות יריבות. מוקדם יותר השנה שילמה מערכת אוניברסיטת קליפורניה יותר משישה מיליון דולר במסגרת הסדר פשרה עם ארגונים יהודיים שטענו לאפליה. אף על פי כן, החקירה הפדרלית נמשכה, וקבעה כי האוניברסיטה הפרה את חוק זכויות האזרח הפדרלי.
במקרה אחר, פומונה קולג’, מוסד פרטי באזור לוס אנג’לס שגם בו דווח על עלייה באירועי אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר, סיים החודש חקירה פדרלית דומה בשקט וללא כל תשלום או קנס – נתון שמחדד בעיני המבקרים את חוסר העקביות באכיפה.
הפרשה כולה ממחישה דילמה עמוקה בקהילה היהודית ובציבור האמריקאי הרחב: מצד אחד, קיימת דאגה אמיתית וגוברת מאנטישמיות בקמפוסים; מצד שני, הולך וגובר החשש כי המאבק בתופעה מנוצל לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה במוסדות מחקר והשכלה – ובסופו של דבר, גם באמון של הקורבנות עצמם במערכת שאמורה להגן עליהם.
