
לפי הדוח, לוס אנג'לס דורגה במקום הראשון, לפני ערים כמו ניו יורק, פילדלפיה וסנט לואיס. מחברי הדוח טוענים כי שילוב של תביעות המבוססות על תיאוריות משפטיות חדשות, נטייה לפסיקת פיצויים עונשיים גבוהים במיוחד ותרבות משפטית שמעודדת תביעות רחבות היקף, הפך את בתי המשפט בעיר לבולטים לרעה. בדוח נכתב כי רפורמות ממוקדות בדיני הנזיקין בקליפורניה עשויות להגדיל את התוצר של המדינה בכ־95.8 מיליארד דולר, לצמצם אובדן משרות ולהפחית את הנטל הכלכלי על התושבים.

בתי משפט בלוס אנג'לס נחשבים לבעייתים במיוחד בדו"ח חדש
הדוח מציג שורה של פסקי דין שניתנו בלוס אנג'לס בשנה האחרונה וממחישים את המגמה. אחד הבולטים שבהם הסתיים בפסיקה של כמעט מיליארד דולר לטובת משפחתה של אישה בת 88, שאובחנה עם מזותליומה. בתיק נטען כי המחלה נגרמה בעקבות שימוש ממושך באבקת תינוקות של ג'ונסון אנד ג'ונסון מאז שנות ה־30. האישה אובחנה בשנת 2020 ונפטרה שנה לאחר מכן. חבר המושבעים פסק למשפחה 16 מיליון דולר כפיצוי בגין נזקים ישירים, ועוד 950 מיליון דולר כפיצויים עונשיים.
פסק דין נוסף שצוין בדוח ניתן במרץ 2025, כאשר חבר מושבעים בלוס אנג'לס פסק פיצוי של 50 מיליון דולר לגבר שנכווה מקפה חם שנשפך עליו במהלך נסיעה במסלול דרייב-ת'רו של סטארבקס. עורכי דינו של התובע דרשו בתחילה פיצוי של 125 מיליון דולר. לפי הדוח, לאחר חישוב ריבית והוצאות נוספות, הסכום שסטארבקס עשויה לשלם בפועל עלול להגיע לכ־61 מיליון דולר.
נשיא American Tort Reform Association, טייגר ג'ויס, אמר כי לוס אנג'לס הפכה ליעד מועדף לפסקי דין בסכומים חריגים, וכי רצף של פסיקות בהיקף של שמונה ותשע ספרות משקף מערכת משפט שמעניקה משקל רב לשיקולים רגשיים. לדבריו, מדובר בדפוס מתמשך ולא באירועים נקודתיים.
לצד פסקי הדין הבולטים נגד תאגידים גדולים, הדוח מדגיש כי הפגיעה המשמעותית ביותר מורגשת דווקא בקרב עסקים קטנים ובינוניים, שאינם מחזיקים במשאבים להתמודדות עם הליכים משפטיים ממושכים. מחקר של The Perryman Group משנת 2024 מצא כי תושבי קליפורניה משלמים בפועל "מס תביעות" שנתי ממוצע של 2,458 דולר לנפש - הרביעי בגובהו בארצות הברית - וכי כ־829 אלף משרות אובדות מדי שנה כתוצאה מההשפעות הכלכליות של ליטיגציה נרחבת.

בלוס אנג'לס הנתונים חריפים אף יותר. לפי הדוח, תושבי האזור משלמים מס תביעות של כ־3,658 דולר לנפש, ויותר מ־407,500 משרות אובדות מדי שנה. אחד הגורמים המרכזיים לכך, לפי מחברי הדוח, הוא Proposition 65 - חוק קליפורני המחייב עסקים להציב אזהרות על מוצרים שבהם נמצאו כמויות קטנות של חומרים שהוגדרו כמסרטנים או רעילים. אי־עמידה בדרישות החוק עלולה לגרור קנסות של עד 2,500 דולר ליום, והסדרי פשרה נעים לרוב בין 60 אלף ל־80 אלף דולר.
הדוח מציין גם כי שינוי חקיקתי בקליפורניה נתקל בקשיים משמעותיים, בין היתר בשל פעילות לוביסטית רחבת היקף. לפי הממצאים, בין תחילת 2024 לסוף יוני השנה, עורכי דין בתחום התביעות האזרחיות בקליפורניה הוציאו כ־275.5 מיליון דולר על יותר מ־1.28 מיליון פרסומות בטלוויזיה, בעיתונות, ברדיו, בדיגיטל ובשלטי חוצות - רובן בשוק של לוס אנג'לס.
נשיא ומנכ"ל Civil Justice Association of California, ג'יימי האף, אמר כי צעדים משמעותיים לצמצום ניצול מערכת התביעות עשויים להוביל להתרחבות כלכלית משמעותית בקליפורניה, אך בפועל ערים כמו לוס אנג'לס ממשיכות לשאת בעלויות של מערכת משפט עמוסה ומיושנת.
עוד מצביע הדוח על שני תחומים שבהם לוס אנג'לס בולטת במיוחד: תביעות לפי חוק הלימון ותביעות נגישות לפי חוק האמריקאים עם מוגבלויות. בתחום חוק הלימון נטען כי מספר מצומצם של משרדי עורכי דין בעיר, בהם Knight Law Group, מגישים אלפי תביעות מדי שנה נגד יצרניות רכב. לפי הדוח, חוק Song-Beverly, שנועד להגן על צרכנים שרכשו מוצרים פגומים, מנוצל לעיתים לניפוח שכר טרחה מעבר לנזק בפועל, כולל מקרה שבו פיצוי של 1,600 דולר לצרכן הוביל לחשבון שכר טרחה של 730 אלף דולר. המשרד לא מסר תגובה לפניית התקשורת.
גם בתחום הנגישות, לוס אנג'לס מתוארת כמרכז של תביעות סדרתיות בגין הפרות טכניות, כמו מיקום שלטים או שיפועים קלים ברמפות. לפי הדוח, רבות מהתביעות מסתיימות בפשרות מהירות, שלטענת מחבריו נועדו בעיקר לייצר שכר טרחה. משרד SoCal Equal Access Group הוזכר כאחראי ליותר מ־2,580 תביעות נגישות שהוגשו בשנה שעברה - כ־80% מכלל תביעות ה־ADA בקליפורניה בשנת 2024. גם במקרה זה, לא נמסרה תגובה לפניית כלי התקשורת.