שחררו את עדינה: הנשים החרדיות ששוברות את כללי הצניעות כדי להילחם בסרבני גט

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אלא שהמחאה הזו לא נשארה רק ברחוב. ברשתות החברתיות התפתח במקביל קמפיין חריג בהרבה, כזה שכמעט בלתי נתפס בתוך העולם החרדי. תחת התגית "שחררו את עדינה" החלו נשים דתיות לפרסם תמונות שבהן הן חושפות שיער, כתפיים או זרועות — מחזה שמעורר זעזוע בקהילות שמרניות רבות. לקמפיין ניתן השם "להתפשט בשביל הגט", והמטרה שלו הייתה ברורה: לזעזע את הקהילה כדי לגרום לה לדבר על מה שהיא מעדיפה לא לראות.

המסר של הפעילות חד במיוחד. אם הציבור החרדי מזדעזע יותר מחשיפת כתף של אישה מאשר מהעובדה שאישה נותרת כבולה לנישואין במשך שנים — הבעיה, לטענתן, עמוקה בהרבה משאלת הצניעות.

העובדה שתמונות של כתפיים חשופות מצליחות לעורר בקהילה החרדית זעזוע גדול יותר מגורלה של אישה עגונה במשך חמש שנים — הפכה בעצמה לחלק מהמחאה

כדי להבין את עוצמת המאבק צריך להבין מהו בעצם גט בעולם האורתודוקסי. לפי ההלכה היהודית, גירושין תקפים מחייבים את הסכמת הבעל, שמוסר לאשתו מסמך גירושין דתי. כאשר הבעל מסרב לעשות זאת, האישה הופכת ל"עגונה" — אישה שאינה יכולה להינשא מחדש לפי ההלכה, גם אם מבחינה אזרחית בני הזוג כבר חיים בנפרד במשך שנים.

בקהילות דתיות רבות המשמעות אינה רק הלכתית אלא חברתית ואישית. נשים עגונות מתקשות לפתוח פרק חדש בחייהן, וחלקן חיות במשך שנים במצב של קיפאון מוחלט. ילדים שייוולדו להן ממערכת יחסים אחרת עלולים להיחשב ממזרים לפי ההלכה — סטטוס בעל השלכות קשות בעולם הדתי.

עדינה קון, שבשמה מתנהל המאבק, חיה בנפרד מבעלה כבר שנים ארוכות. אך מבחינה דתית היא עדיין נשואה לו. עבור הפעילות שמלוות אותה, זהו לא רק סיפור אישי אלא סמל לבעיה רחבה הרבה יותר.

אחת הדמויות המרכזיות במחאה היא הפעילה עדינה סאש, שכבר הובילה בעבר קמפיינים ציבוריים נגד סרבני גט בארצות הברית. בשנת 2022 עמדה מאחורי יוזמה שעוררה סערה כאשר קראה לנשים חרדיות לשביתת מין כאות הזדהות עם אישה עגונה אחרת. גם אז ספגה ביקורת קשה, אך תומכיה טענו כי הלחץ הציבורי שנוצר סייע בסופו של דבר להשגת הגט.

לדברי הפעילות, הבעיה המרכזית בארצות הברית היא היעדר כוח אכיפה ממשי לבתי הדין הרבניים. בניגוד לישראל, שם קיימות סמכויות משפטיות מסוימות נגד סרבני גט, בתי הדין בארצות הברית נשענים בעיקר על לחץ חברתי וקהילתי. הם יכולים לפרסם הודעות גינוי ולהטיל חרמות דתיים, אך כאשר הקהילה עצמה אינה מיישמת את הסנקציות — הכלים הללו מאבדים מכוחם.

זו בדיוק הסיבה שהמחאה הנוכחית בחרה במסלול של זעזוע ציבורי. מבחינת המארגנות, אם השיטות המסורתיות אינן עובדות, צריך לשבור את הכללים כדי לעורר תגובה.

לצפייה: https://www.instagram.com/reels/DXDJ0YolYL1/

אבל גם בתוך העולם האורתודוקסי עצמו אין תמימות דעים לגבי הדרך. פעילות דתיות אחרות, שמזדהות עם המאבק נגד סרבנות גט, הביעו הסתייגות מהשימוש בגוף הנשי ככלי מחאה. לטענתן, דווקא נשים דתיות ניסו במשך שנים להגדיר מחדש את מושג הצניעות כביטוי של בחירה וכבוד עצמי — ולא ככניעה למבט גברי. מבחינתן, שימוש בתמונות חושפניות עלול להחזיר את השיח בדיוק למקום שממנו ניסו להיחלץ.

אלא שגם המבקרות מודות שהסערה סביב הקמפיין חשפה אמת לא נוחה. העובדה שתמונות של כתפיים חשופות מצליחות לעורר בקהילה החרדית זעזוע גדול יותר מגורלה של אישה עגונה במשך חמש שנים — הפכה בעצמה לחלק מהמחאה.

מאחורי כל זה מסתתר ויכוח עמוק עוד יותר בתוך העולם ההלכתי. חוקרות, פעילות ואנשי הלכה טוענים כבר שנים שקיימים פתרונות הלכתיים שיכולים לצמצם משמעותית את תופעת העגינות: הסכמי קדם־נישואין, תנאים הלכתיים מיוחדים או מנגנונים אחרים שנידונו לאורך הדורות. לטענתן, הבעיה איננה היעדר כלים — אלא היעדר רצון להשתמש בהם באופן רחב.

ובינתיים, מאחורי כל הדיונים העקרוניים, נשארת אישה אחת שממתינה. עדינה קון עצמה כמעט שאינה מתראיינת. אחרות מדברות בשמה, מפגינות עבורה ומנהלות את הקרב הציבורי עבורה.

אולי זו הסיבה שהמחאה הזאת מצליחה לטלטל כל כך את העולם החרדי־אמריקאי. משום שהיא כבר מזמן אינה עוסקת רק בגט אחד או בזוג אחד, אלא בשאלה רחבה הרבה יותר: כמה רחוק נשים דתיות מוכנות ללכת כדי שישמעו אותן — ומה זה אומר על הקהילה שמכריחה אותן לעשות זאת.