
ג'ולי טישון, לשעבר מנהלת התמיכה האקדמית בבית הספר האורתודוקסי "יולה", הודתה בעבירות מין בתלמיד בן 16. למרות חומרת הפרשה, היא לא תיכנס לכלא. בית המשפט גזר עליה שנתיים מבחן בלבד ורישום כעבריינית מין.
אבל ההליך הפלילי הוא כבר לא הסיפור המרכזי.

בתביעה נטען כי כבר בשנים 2021 ו-2022 דיברו תלמידים על קשרים בלתי הולמים בינה לבין תלמידים. עוד נטען כי בשנת 2023 ידעה הנהלת בית הספר על קשר מיני לכאורה בינה לבין אב נשוי של אחד התלמידים — אך לא פתחה בבדיקה משמעותית.
הסערה האמיתית מגיעה עכשיו — עם תביעה אזרחית חדשה שטוענת כי סימני האזהרה הופיעו הרבה לפני שהפרשה התפוצצה.
לפי התביעה, טישון החלה לכאורה לקיים קשר פוגעני עם תלמיד כבר בשנת 2020, כשהיה תלמיד חדש בבית הספר. במשך שנים, כך נטען, הקשר נמשך מאחורי הקלעים בזמן ששמועות החלו להסתובב במסדרונות.
התלמיד, שכיום בן 20, טוען כי טישון חשפה בפניו תכנים מיניים, שיתפה אותו בפרטים אינטימיים וביצעה בו מעשים מיניים בניגוד לרצונו.
אלא שהטענות הקשות ביותר אינן מופנות רק כלפיה.
בתביעה נטען כי כבר בשנים 2021 ו-2022 דיברו תלמידים על קשרים בלתי הולמים בינה לבין תלמידים. עוד נטען כי בשנת 2023 ידעה הנהלת בית הספר על קשר מיני לכאורה בינה לבין אב נשוי של אחד התלמידים — אך לא פתחה בבדיקה משמעותית.
אם הטענות יתבררו כנכונות, השאלה כבר אינה רק מה עשתה טישון — אלא מי ידע, מי שמע, ומי בחר לשתוק.
בית הספר דוחה את ההאשמות וטוען כי לא היה לו מידע מוקדם על המעשים. גם טישון עצמה מכחישה חלק מהטענות שעלו בתביעה האזרחית.
מחוץ לבית המשפט היא ניסתה להסביר את מעשיה וטענה כי הייתה בתקופה נפשית קשה. לדבריה, היא מתחרטת על הכאב שנגרם לקורבן ועוברת כיום טיפול פסיכולוגי.
אבל בתוך הקהילה היהודית בלוס אנג'לס, רבים כבר לא מחפשים הסברים — אלא תשובות.
איך מוסד חינוכי גדול לא זיהה בזמן סימני אזהרה? האם היו תלונות שלא טופלו? והאם החשש מפגיעה במוניטין גבר על הצורך להגן על תלמידים?
אלה השאלות שמטלטלות עכשיו הורים רבים בעיר — וגם אחרי סיום ההליך הפלילי, הן רחוקות מלהיעלם.