מרד החברות נגד מכסי טראמפ: קוסטקו דורשת החזר של מיליארדים בדולרים

רשת חנויות הסיטונאות קוסטקו הפכה לחברה הגדולה ביותר עד כה שתובעת החזר כספי על מכסי היבוא השנויים במחלוקת שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. במהלך שמעלה שאלות רחבות על גבולות סמכותו של הנשיא, חברות רבות אינן ממתינות להכרעת בית המשפט העליון ופונות כבר כעת לערכאות המשפטיות בדרישה להשבת הכספים ששילמו בגין המכסים הללו.

בית המשפט המיוחד לסחר בינלאומי בניו־יורק והבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון קבעו מוקדם יותר השנה כי חלק ממכסי היבוא הנרחבים והנועזים שהטיל טראמפ אינם חוקיים. כעת מצוי המקרה בפני בית המשפט העליון. בדיון שהתקיים ב־5 בנובמבר מספר שופטים הביעו ספקות לגבי סמכותו הרחבה של הנשיא להכריז על מצבי חירום לאומיים כדי להטיל מכסים על סחורות כמעט מכל מדינה בעולם.

אם בית המשפט העליון יבטל את המכסים, יבואנים עשויים להיות זכאים להחזרים על המסים ששילמו. "לא ברור אם יינתנו החזרים, ואם כן – באיזה היקף", אמר ברנט סקורופ, עמית משפטי במכון קייטו הליברטריאני. "אבל עצם האפשרות הזו הובילה חברות רבות – ובהן קוסטקו – להגיש תביעות לבית המשפט לסחר בינלאומי, כדי להיות בתור, כביכול, להחזר אפשרי".

 

 

טראמפ טוען כי עומדת לו סמכות כמעט בלתי מוגבלת להטיל מכסים – סמכות שלפי החוקה שמורה לקונגרס – וזאת מכוח חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות משנת 1977. למרות זאת, הוא הפסיד כבר פעמיים בבתי המשפט. עורכת הדין לענייני סחר ג'ויס אדטוטו, שותפה במשרד עורכי הדין וינסון ואלקינס, הסבירה כי קוסטקו מנסה "להבטיח שאם ומתי בית המשפט העליון יבטל את המכסים שהוטלו מכוח חוק החירום, מה שעשוי לקרות רק בקיץ, כבר יהיה לה פסק דין ביד" שיאפשר לה לגבות את ההחזר.

בתלונה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט לסחר בינלאומי בניו־יורק, קוסטקו ציינה כי היא דורשת את הכסף בחזרה כבר כעת, "כדי להבטיח שזכותה להחזר מלא לא תיפגע". מפעילת חנויות המחסן הביעה חשש כי תתקשה לקבל החזר לאחר שחשבונות המכס שלה ייסגרו – תהליך המכונה "פירוק" – על ידי סוכנות המכס והגנת הגבול. לפי קוסטקו, תהליך זה אמור להתחיל ב־15 בדצמבר. ליבואנים עומדים 180 יום ממועד הפירוק כדי להגיש מחאה על חשבונות המכס. קוסטקו חוששת כי "לוח הזמנים שלה עלול להתכווץ, בהתאם למשך הזמן שיידרש לקבלת החלטה של בית המשפט העליון", אמרה אדטוטו.

חברות נוספות, בהן רבלון וחברת שימורי הדגים והעוף באמבל בי, העלו טענות דומות בבית המשפט לסחר. המכסים העומדים כעת בפני אתגר משפטי הניבו עד כה כ־90 מיליארד דולר – סכום עתק שמעורר סימני שאלה כבדים לגבי האופן שבו ניתן יהיה לבצע הליך החזר בהיקף כזה.

נכון לעכשיו לא ברור כיצד ייראה בפועל תהליך החזר כזה. כאשר חשבונות מסי היבוא נסגרים, ולעיתים מוגשים עליהם ערעורים, סוכנות המכס והגנת הגבול "מחזירה מכסים מדי יום – אך לא בהיקף כזה", אמרה אדטוטו. "זהו סכום משמעותי של הכנסות ממכסים שנגבו, ולא היה באמת מקרה שבו נוצר זרם כזה של בקשות להחזרים".

המקרה מעלה שאלות יסודיות על איזון הכוחות בין הנשיא לקונגרס בענייני סחר. החוקה מעניקה לקונגרס את הסמכות להטיל מסים ומכסים, אך טראמפ טוען שחוקי החירום מעניקים לנשיא סמכויות רחבות מאוד. השופטים השמרנים בבית המשפט העליון הביעו בדיון בנובמבר ספקנות ביחס לטיעון זה, והסימנים מעידים כי ייתכן שהרוב השמרני דווקא יבחר לצמצם את מרחב הפעולה של הנשיא.

טראמפ עצמו הזהיר כבר באוגוסט כי ביטול המכסים שיזם "יהרוס את הכלכלה האמריקאית" ויוביל ל"1929 שוב, שפל כלכלי גדול!" – התייחסות דרמטית לשפל הגדול של שנות השלושים. עם זאת, כלכלנים רבים טוענים שמכסים נרחבים מעלים מחירים לצרכנים, פוגעים בסחר ומכבידים על הצמיחה הכלכלית.

המקרה של קוסטקו מדגים את ההשלכות המעשיות של המאבק המשפטי על סמכות הנשיא. חברות גדולות ששילמו סכומי עתק במכסים אינן מוכנות להמתין בשקט לפסיקה סופית ומבקשו להבטיח כבר כעת את זכותן להחזר. המהלך של קוסטקו – חברה בעלת היקף יבוא עצום – עשוי לעודד חברות נוספות להגיש תביעות דומות ולהצטרף לגל ההליכים המשפטיים.

ההכרעה של בית המשפט העליון עשויה לעצב מחדש את גבולות הסמכות הנשיאותית בענייני סחר בינלאומי לדורות קדימה. הפסיקה תקבע לא רק את גורל המכסים הספציפיים שהטיל טראמפ, אלא גם את יכולתם של נשיאים עתידיים להשתמש בהכרזות חירום כדי לעקוף את הקונגרס בקבלת החלטות כלכליות מרכזיות.

בינתיים, עשרות חברות עוקבות בדריכות אחר התפתחויות התיק, שוקלות אם להצטרף לגל התביעות או להמתין לבהירות משפטית נוספת – כשהן יודעות שכל עיכוב עשוי לעלות להן מיליוני ואף מיליארדי דולרים.