
ארגוני הסטודנטים מאשימים את הנהלת האוניברסיטה ביצירת "מסלול תמידי לעליות מחירים", וקוראים למאבק רחב. "חוב אינו טקס מעבר", הכריז איגוד הסטודנטים הארצי של מערכת קליפורניה בקריאה להפגנה המונית מחוץ למקום ההצבעה.
מנהיגי האוניברסיטה, מצדם, מתארים את ההצעה כהמשך לתוכנית יציבות שאושרה ב־2021, שנועדה להבטיח לסטודנטים נכנסים שכר לימוד קבוע למשך שש שנות לימוד. לדברי המערכת, השיטה מאפשרת למשפחות לתכנן מראש ומצמצמת זעזועים פיננסיים בתקופות של אי־יציבות תקציבית.
אולם המציאות התקציבית של מערכת האוניברסיטה החריפה. התמיכה המדינתית ירדה, עלויות התפעול זינקו, והאוניברסיטה אף פנתה לאחרונה למדינת קליפורניה בבקשה להלוואה של 130 מיליון דולר ללא ריבית. בנוסף, קיצוצים פדרליים שמיוחסים לממשל טראמפ יוצרים לחץ נוסף, ומנהלי המערכת מזהירים מפני "סיכונים ממשיים" לכל עשרת הקמפוסים.

כיום, סטודנט לתואר ראשון תושב קליפורניה משלם שכר לימוד בסיסי של קרוב ל־15 אלף דולר בשנה. עבור מי שאינם תושבי המדינה – כולל סטודנטים זרים – הסכום קופץ מעל 50 אלף דולר. לכך מצטרפים מסלולי הוצאות נוספים: דיור, מזון, ביטוח בריאות, תחבורה, חומרים אקדמיים ועוד. בקמפוס לוס אנג'לס, למשל, עלויות המחיה מגיעות לכ־28 אלף דולר בשנה, עוד לפני חישוב הסיוע הכספי.
קאין דיאז, סגן נשיא משנה לניתוח תקציב ותכנון, אמר כי התוכנית מהווה עוגן פיננסי חיוני: "לפני תוכנית היציבות, חווינו שנים של עליות בלתי עקביות שהקשו על תכנון לטווח ארוך. כיום, מחצית מהתקציב הליבה של האוניברסיטה נשענת על יציבות יחסית בשכר הלימוד."
עם זאת, מנהיגי סטודנטים מתעקשים כי הטיעון התקציבי אינו מצדיק פגיעה נוספת בכיסם של הסטודנטים. אדיטי הריהארן, נשיאת איגוד הסטודנטים של קמפוס דייוויס, טוענת: "המודל הזה ממשיך להעמיס על סטודנטים – ובמיוחד על בעלי הכנסה נמוכה – ומקשה עליהם בכלל לשקול לימודים באוניברסיטת קליפורניה."
המודל המוצע מגדיר תקרה שנתית של 5% לעליית שכר הלימוד, בדומה למתווה הנוכחי, אך כולל מנגנון חדש שמאפשר לאוניברסיטה "לאגור" שנים שבהן האינפלציה עולה על 5% ולהשתמש בהן לעלייה גבוהה יותר בעתיד. בנוסף, חלק ההכנסות המופנה לסיוע פיננסי עתיד לרדת מ־45% ל־40%.
שון בריק, סגן פרובוסט משנה לסיוע פיננסי, מנסה להרגיע: "זה לא קיצוץ בסיוע. מדובר רק בהאטה מסוימת בקצב הגידול של מאגר הסיוע."
אולם עבור רבים מהסטודנטים, ההסבר אינו מספק. דייגו בולו, נשיא ממשלת הסטודנטים לתואר ראשון בקמפוס לוס אנג'לס, אומר כי הירידה המתוכננת בסיוע תפגע דווקא במי שתלויים בו ביותר: "סטודנטים עם הכנסה נמוכה תלויים בתוכניות סיוע, במענקים ובתמיכה נוספת כדי לשרוד בעיר יקרה כמו לוס אנג'לס. אנחנו צריכים יותר סיוע – לא פחות."
התוכנית המקורית מ־2021, שבמסגרתה נקבע לכל מחזור סטודנטים שכר לימוד קבוע, הייתה שנויה במחלוקת מרגע אימוצה. היא הוצגה כפתרון המשתלב עם רמת אינפלציה גבוהה ועלויות גדלות של תפעול, אך מבקריה טענו כי היא הפכה את שכר הלימוד למנגנון נוקשה הממשיך לטפס מדי שנה.
כיום, סטודנט לתואר ראשון תושב קליפורניה משלם שכר לימוד בסיסי של קרוב ל־15 אלף דולר בשנה. עבור מי שאינם תושבי המדינה – כולל סטודנטים זרים – הסכום קופץ מעל 50 אלף דולר. לכך מצטרפים מסלולי הוצאות נוספים: דיור, מזון, ביטוח בריאות, תחבורה, חומרים אקדמיים ועוד. בקמפוס לוס אנג'לס, למשל, עלויות המחיה מגיעות לכ־28 אלף דולר בשנה, עוד לפני חישוב הסיוע הכספי.
המחלוקת סביב ההצעה הנוכחית מתעצמת גם על רקע עלייה כללית ביוקר המחיה במדינה, וקולות הולכים וגוברים הטוענים כי מערכת ההשכלה הגבוהה הפכה לפחות נגישה מאי פעם. ארגוני סטודנטים מזהירים כי עוד עליות בשכר הלימוד ידחקו אוכלוסיות מוחלשות החוצה מהמערכת.
מנגד, ההנהלה טוענת שהאלטרנטיבה – הקפאת שכר לימוד – תיאלץ קיצוצים עמוקים בתשתיות אקדמיות, בשירותי תמיכה ובמשכורות סגל. "המחיר של אי־עשייה יהיה גבוה יותר", טוענים גורמים בכירים במערכת.
ביום רביעי ייחשף האם הריג'נטים יבחרו להמשיך במודל היציבות או יתקפלו מול המחאה הסטודנטיאלית. כך או כך, נראה שהוויכוח על העלות האמיתית של השכלה ציבורית בקליפורניה רק מתחיל.