
הסקר, שנערך על ידי מכון ויטלי, מרכז המחקר לבחירות ודמוקרטיה של אוניברסיטת בריגהם יאנג ועיתון "דזרֶט ניוז" מיוטה, בחן 3,000 משתתפים בין 6 ל־18 באוגוסט. שיעור הטעות עומד על שתי נקודות אחוז. תוצאותיו מציפות חשש גובר מפני משבר דמוגרפי מתמשך, דווקא בתקופה שבה עלויות מחיה — מזון, דיור, חשמל וטיפול בילדים — מזנקות בכל רחבי המדינה.

שיעור הילודה בארצות הברית עמד בשנת 2024 על 1.6 ילדים לאישה — מעט מעל השפל ההיסטורי שנרשם בשנה שעברה. למרות העלייה הזעירה, המגמה ברורה: האמריקאים מביאים פחות ילדים, ולא מסיבות רגשיות או אידאולוגיות, אלא מסיבה פרקטית מאוד — הכסף פשוט לא מספיק.
שיעור הילודה בארצות הברית עמד בשנת 2024 על 1.6 ילדים לאישה — מעט מעל השפל ההיסטורי שנרשם בשנה שעברה. למרות העלייה הזעירה, המגמה ברורה: האמריקאים מביאים פחות ילדים, ולא מסיבות רגשיות או אידאולוגיות, אלא מסיבה פרקטית מאוד — הכסף פשוט לא מספיק.
כשנשאלו על הסיבות להגבלת גודל המשפחה, 43 אחוז מהמשתתפים ציינו “חוסר יכולת כלכלית” — פי שניים מכל גורם אחר ברשימה. במקום השני (41 אחוז) בחרו המשתתפים באפשרות "אף אחד מהגורמים", אך בהמשך ציינו לרוב “חוסר רצון אישי” ו“מחסור בבן זוג תומך” כגורמים משניים.
סוזן בראון, מנהלת המרכז למחקר משפחה ודמוגרפיה באוניברסיטת בולינג גרין, אמרה כי הממצא המדהים ביותר הוא עצם הקונצנזוס: "לגרום ל־70 אחוז מהאמריקאים להסכים על משהו — זה בפני עצמו כמעט חסר תקדים". לדבריה, הגישה הציבורית אל הולדת ילדים הפכה בשנים האחרונות לכלכלית־חישובית: זוגות רוצים לוודא שכל תנאי החיים הבסיסיים מסודרים לפני הרחבת המשפחה, ולעיתים קרובות זה פשוט לא מתממש.
בעוד כלכלנים מנתחים את הסיבות, פוליטיקאים שמרנים מתריעים מפני השלכותיה ארוכות הטווח של הירידה בילודה. בעיניהם, היחלשות מוסד המשפחה מסכנת את עתיד הכלכלה, שוק העבודה והמבנה החברתי של המדינה. התנועה ה“פרו־נטליסטית”, המזוהה בעיקר עם ימין שמרני, דוחפת ליישום מדיניות המעודדות הולדת ילדים: הטבות מס, סבסוד טיפול בילדים, ושיפור התנאים למשפחות צעירות.
אך למרות התמיכה במדיניות ידידותית למשפחה, הסקר מגלה פערים פוליטיים מובהקים: דמוקרטים נטו יותר לציין כי כסף הוא הגורם המרכזי להגבלת מספר הילדים, בעוד רפובליקנים נטו לתמוך פחות בהתערבות ממשלתית.
עם זאת, רוב הנשאלים — דמוקרטים, רפובליקנים ועצמאיים — תמכו בהגדלת זיכוי המס למשפחות. תמיכה רחבה פחות נרשמה בהצעות כמו טיפול יום אוניברסלי או תשלומים ישירים להורים המטפלים בילדים בבית.
מאט ברוקס, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת פלורידה סטייט, סבור כי העלייה בעלויות מחיה הופכת את גידול הילדים מאתגר יותר משנה לשנה. “אנשים רוצים יציבות מוחלטת לפני שהם מביאים ילדים”, אמר. “אבל כשהכל — מהמכולת ועד השכירות — מתייקר, החלום המשפחתי פשוט נדחק”.
לפי נתוני המרכזים לבקרה ולמניעת מחלות, שיעור הילודה בשנת 2023 ירד ב־2 אחוזים נוספים לעומת השנה שלפניה. מדובר בהמשך רצף של ירידות הנמשך למעלה מעשור.
במקביל, גלי פיטורים רבים — יותר ממיליון עובדים אמריקאים פוטרו השנה — ויוקר מחיה שממשיך לטפס, הביאו לכך שהורים צעירים מתקשים לראות עתיד כלכלי בטוח.
כמה מדינות פועלות לצמצום עלויות המשפחה. ניו מקסיקו, לדוגמה, השיקה תוכנית ראשונה מסוגה בארצות הברית, המציעה טיפול בילדים ללא תשלום, ללא קשר להכנסות ההורים. הנשיא דונלד טראמפ הציע לאחרונה מודל של משכנתאות ל־50 שנה במטרה להקל על רכישת דירות למשפחות צעירות.
אבל מומחים אינם אופטימיים. כריסטינה גיבסון־דייוויס, פרופסור לסוציולוגיה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת דיוק, הזהירה כי אף שהטבות ממשלתיות עשויות לשפר מעט את המצב, הן כנראה לא יגרמו לעלייה משמעותית בילודה. “החלטה להביא ילד אינה שאלה של עוד כמה מאות דולרים בחודש”, אמרה. “זו בחירה עמוקה, רגשית ואישית — כספים הם רק חלק ממנה”.
ירידת הילודה בארצות הברית מצטרפת למגמה עולמית במדינות מפותחות, אך בארצות הברית יש למגמה הזו משמעויות רחבות יותר — מפני שהכלכלה האמריקאית בנויה על צמיחה מתמדת, כוח עבודה גדול וניידות חברתית. אם שיעור הילודה יישאר נמוך לאורך זמן, מומחים מזהירים כי ארצות הברית עשויה להתמודד בעתיד עם מחסור בעובדים, האטה כלכלית ועומס עצום על מערכות הרווחה.
הסקר החדש מדגיש כי השאלה אינה רק כמה ילדים האמריקאים רוצים — אלא כמה הם מסוגלים להרשות לעצמם. נכון לעכשיו, עבור רובם המוחלט, התשובה פשוטה: פחות.