
החרם, המכונה “השבתה המונית” (Mass Blackout), מבקש להשבית את הכלכלה האמריקאית דווקא בזמן שבו היא רוחשת פעילות. הארגונים היוזמים — בהם “בלאקאאוט דה סיסטם”, “היום החולה של העם”, “ההתנגדות האמריקאית”, “כסף מחוץ לפוליטיקה” ו”הרשת הפרוגרסיבית” — קוראים לציבור להפסיק לחלוטין רכישות, להימנע מנסיעות, מסעדות ומנויים דיגיטליים, ולתמוך רק בעסקים קטנים ומקומיים.
“יום העסקים הקטנים” שיחול ב־30 בנובמבר מוחרג מהחרם, במטרה לעודד קנייה אצל בעלי עסקים עצמאיים. “אם חייבים להוציא כסף — שלמו במזומן, ובחרו מקומי,” נכתב בהודעת הקואליציה.
ישעיהו רוקר ג’וניור, מייסד “בלאקאאוט דה סיסטם”, אמר כי “אנחנו חיים תחת מערכת פוליטית שנשלטת בידי בעלי הון ותאגידים. הקונגרס משרת תורמים, לא את הציבור. זה הזמן להזכיר להם שהכוח הכלכלי שייך לנו”.
קרלוס אלווארס־אראניוס, מייסד “ההתנגדות האמריקאית”, הוסיף: “זה לא מאבק בין שמאל לימין — זה מאבק בין למעלה ללמטה. כשאנחנו קונים, אנחנו מממנים את אותה מערכת שמדכאת אותנו. הגיע הזמן לעצור.”
“בלאק פריידיי”, היום שלאחר חג ההודיה, נחשב זה עשרות שנים לסמל המובהק של תרבות הצריכה האמריקאית. זהו יום שבו מיליוני אמריקאים פוקדים את החנויות ואתרי המסחר ברשת בחיפוש אחר הנחות ענק, ובו קמעונאים מבצעים חלק ניכר ממכירותיהם השנתיות.
בעיני מארגני החרם, זהו בדיוק הרגע להכות במוקד הכוח הכלכלי.
“בלאק פריידיי הפך לסמל של עודף, ניצול ועבדות מודרנית לעבודה ולצריכה,” נאמר בהצהרת הקואליציה. “אם אנחנו רוצים שינוי אמיתי — עלינו להפסיק להזין את המכונה.”

“יום העסקים הקטנים” שיחול ב־30 בנובמבר מוחרג מהחרם, במטרה לעודד קנייה אצל בעלי עסקים עצמאיים. “אם חייבים להוציא כסף — שלמו במזומן, ובחרו מקומי,” נכתב בהודעת הקואליציה.
לצד “השבתה המונית”, מתכננות קבוצות נוספות חרמות מקבילים בעונת החגים. תנועת “איגוד העם של ארצות הברית” תקיים חסימה מ־28 בנובמבר עד 5 בדצמבר, תחת הסיסמה “שבוע של התנגדות כלכלית”. הארגון קורא להימנע מרכישות בקמעונאיות הגדולות — כמו אמזון, טרגט והום דיפו — ולתמוך בעסקים מקומיים, בבעלות שחורים, מיעוטים ומהגרים.
ברשתות החברתיות כתב מייסד הארגון, ג’ון שוורץ: “הגיע הזמן להזכיר לתאגידים שאנחנו — הצרכנים — הכלכלה עצמה.”
היוזמה מגיעה על רקע מגמה מתמשכת בארצות הברית: חדירת ה”מלחמות התרבות” לעולם הצרכנות. רשתות ענק כמו וולמארט, פורד וקרקר בארל מצאו עצמן בשנים האחרונות מטרה לחרמות, מימין ומשמאל כאחד. חלקן נכנעו ללחץ והפסיקו יוזמות גיוון והכלה (DEI), אחרות ספגו חרמות נגדיים על כניעה לשמרנים.
טרגט, למשל, ספגה חרם כפול: תחילה על מוצרים המזוהים עם קהילת הלהט"ב, ובהמשך על צמצום אותם מוצרים. המחלוקות הללו המחישו עד כמה הארנק האמריקאי הפך לזירת מאבק אידיאולוגית.
לפי מחקר שנערך באוניברסיטת נורת’ווסטרן, חרמות קצרי טווח אינם תמיד יעילים, משום שצרכנים נוטים פשוט לדחות את רכישותיהם. אך חרמות ממוקדים וארוכי טווח — המלווים במסר ברור ובפעולה קולקטיבית — עשויים להשפיע משמעותית על שורת הרווח, על אמון המשקיעים ועל מוניטין המותג.
החוקרים מציינים גם את מקרה טסלה: חרם צרכנים שפרץ בעקבות התבטאויותיו הפוליטיות של אילון מאסק, לשעבר מקורב לנשיא טראמפ, גרם לירידה של למעלה ממיליון רכישות בארצות הברית בתוך פחות משנתיים. המסקנה: פוליטיקה וצרכנות הפכו משולבות באופן הדוק יותר מאי פעם.
למרות הספקנות בקרב כלכלנים, יוזמי החרם בטוחים שהעיתוי — סביב “בלאק פריידיי” ו“סייבר מאנדיי” — מעניק לקמפיין עוצמה סמלית ומעשית כאחד. “בלאק פריידיי הוא יום שבו כל המדינה קונה,” אמר אחד המארגנים. “אם נצליח לגרום אפילו לעשרה אחוזים מהציבור לעצור — זה יהיה מסר עוצמתי.”
לדבריהם, גם אם הפגיעה המיידית במכירות תהיה חלקית, עצם ההשתתפות יוצרת תודעה פוליטית ומעודדת התארגנות קהילתית רחבה.
“זה לא רק על הכסף,” סיכם רוקר. “זה על מי שולט במערכת — אנחנו, או הם.”