תעשיית ההונאה של מטא: מסמכים סודיים חושפים – 16 מיליארד דולר ממודעות פיקטיביות, והחברה העלימה עין

מסמכים פנימיים וחסויים של חברת מטא, שנחשפו על ידי סוכנות הידיעות "רויטרס", מציגים תמונה מדאיגה במיוחד: ענקית המדיה החברתית, המפעילה את פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ, הרוויחה כ־16 מיליארד דולר – כ־10 אחוזים מהכנסותיה השנתיות – ממודעות המקדמות הונאות, תרמיות ומוצרים אסורים.
המסמכים מלמדים כי מטא הייתה מודעת לתופעה במשך שנים, אך בחרה שלא לעצור אותה – בין היתר מחשש לפגיעה בהכנסות.

15 מיליארד מודעות הונאה ביום

המסמכים, שנערכו בין השנים 2021 ל־2025 בידי צוותי הכספים, ההנדסה, הבטיחות והלובינג של מטא, מתארים מערכת פרסום שהפכה למוקד עולמי של פעילות עבריינית.
על פי דוח פנימי מדצמבר 2024, משתמשי מטא נחשפו מדי יום לכ־15 מיליארד מודעות בעלות "סיכון גבוה להונאה" – מודעות מזויפות או מטעות באופן ברור. מסמך נוסף מעריך כי הכנסות מטא ממודעות הונאה בלבד עמדו על כ־7 מיליארד דולר בשנה.

המספרים עולים עוד יותר כשמדובר בהונאות "אורגניות" – כלומר, פוסטים שאינם ממומנים. לפי מצגת פנימית מדצמבר 2024, משתמשי החברה נחשפים ל־22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגניים ביום, בנוסף למודעות הממומנות.

 

על פי דוח פנימי מדצמבר 2024, משתמשי מטא נחשפו מדי יום לכ־15 מיליארד מודעות בעלות "סיכון גבוה להונאה" – מודעות מזויפות או מטעות באופן ברור. מסמך נוסף מעריך כי הכנסות מטא ממודעות הונאה בלבד עמדו על כ־7 מיליארד דולר בשנה.

 

מדיניות סלחנית: "קנסות" במקום חסימות

אחת הגילויים החמורים ביותר במסמכים נוגע למדיניות האכיפה של מטא. החברה נוהגת לחסום מפרסמים רק כאשר יש ודאות של 95 אחוזים ומעלה שהם מבצעים הונאה. כאשר רמת הוודאות נמוכה יותר – גם אם מדובר בחשד מבוסס – מטא פשוט גובה מהמפרסם מחיר פרסום גבוה יותר, תחת מה שהיא מכנה "הצעת עונש" (Penalty Bid).

המשמעות: גם מפרסמים חשודים ממשיכים לפעול, בתמורה לתשלום גבוה יותר – שמגדיל עוד יותר את רווחי מטא. בנוסף, מפרסמים יכולים ללמוד את דפוסי הזיהוי של המערכת ולהתאים את המודעות כך שיחמקו מתפיסה.

על פי המסמכים, מפרסם קטן נדרש לבצע לפחות שמונה הפרות של כללי המדיה לפני שייחסם. מפרסמים גדולים, המכונים "לקוחות בעלי ערך גבוה", קיבלו הגנה רחבה עוד יותר – חלקם צברו מעל 500 התראות על פעילות חשודה מבלי שחשבונם הושעה.

מעורבות בהיקף עולמי מדאיג

מצגת פנימית ממאי 2025 קובעת כי פלטפורמות מטא מעורבות בכשליש מכלל ההונאות המקוונות בארצות הברית.
בדוח פנימי נוסף נכתב במפורש: "קל יותר לפרסם הונאה במטא מאשר בגוגל" – קביעה המעידה על אכיפה חלשה בהרבה מזו של המתחרות.

גם בבריטניה היקף המעורבות מדאיג: רגולטור מקומי קבע כי מוצרי מטא היו מעורבים ב־54 אחוזים מכלל הפסדי ההונאות הקשורים לתשלומים בשנת 2023 – יותר מכל יתר הרשתות החברתיות גם יחד.
בארצות הברית, רשות ניירות הערך (SEC) חוקרת את החברה בגין פרסום מודעות המעודדות הונאות פיננסיות.

פועלים רק תחת לחץ רגולטורי

לפי אחד המסמכים מנובמבר 2024, מטא נוהגת לטפל בהונאות רק כאשר היא צופה סנקציות משפטיות מתקרבות. בדוח נכתב כי החברה העריכה קנסות רגולטוריים אפשריים בהיקף של עד מיליארד דולר – אך ציינה כי מדובר בסכום "קטן משמעותית מהרווח שמניבות מודעות ההונאה".

בדוח אחר הוערך כי מדי חצי שנה מרוויחה מטא כ־3.5 מיליארד דולר ממודעות "בעלות סיכון משפטי גבוה", וכי ההכנסות הללו "עולות בהרבה על העלות הפוטנציאלית של קנסות או פשרות רגולטוריות".

מטא אף הציבה לעצמה יעד לצמצם את ההכנסות מהונאות והימורים מ־10.1 אחוזים ב־2024 ל־7.3 אחוזים עד סוף 2025, ובהמשך ל־6 אחוזים בלבד ב־2027. עם זאת, המסמכים מגלים כי לחוקרי החברה נאסר לנקוט צעדים שיפחיתו את ההכנסות ביותר מ־0.15 אחוזים – כלומר, כ־135 מיליון דולר מתוך הכנסות של 90 מיליארד במחצית הראשונה של 2025 בלבד.

תגובת מטא: "עיוות של המציאות"

דובר מטא, אנדי סטון, דחה את הממצאים ואמר כי המסמכים מציגים "תמונה סלקטיבית ומעוותת של גישת מטא להונאות". לדבריו, הטענה ש־10 אחוזים מההכנסות נובעים ממודעות הונאה "היא הערכה גסה מדי", וכי רבות מהמודעות שנספרו בדוחות היו לגיטימיות לחלוטין.
סטון הוסיף כי "ב־18 החודשים האחרונים הצלחנו להפחית את דיווחי המשתמשים על הונאות ב־58 אחוזים, והסרנו מעל 134 מיליון מודעות הונאה במהלך 2025 בלבד".

מומחים: "המדינות איבדו שליטה"

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, אמר בתגובה כי "המסמכים מוכיחים שמטא מודעת היטב להיקף השימוש לרעה בפלטפורמות שלה, אך מעדיפה את הרווחים על פני ההגנה על הציבור. מדובר בכישלון מוסרי עמוק, וגם באוזלת יד של מדינות ורגולטורים ברחבי העולם".

לדבריו, יש צורך באכיפה גלובלית ובחקיקה חדשה שתטיל אחריות ישירה על ענקיות הטכנולוגיה: "הן הפכו למערכות כלכליות עצמאיות, והעולם הדמוקרטי חייב לשים לזה סוף".

שינוי רגולטורי מתקרב

בעולם כבר מתחילים לראות שינוי מגמה: באיחוד האירופי נכנס לתוקף "חוק השירותים הדיגיטליים" המחייב פיקוח על תכנים מסחריים; בבריטניה אושר "חוק הבטיחות המקוונת"; ובישראל גוברת הדרישה להסדרה מקיפה של פעילות הרשתות החברתיות.
עם זאת, כל עוד ענקיות הטכנולוגיה שולטות במידע, בפרסום ובכסף – נראה שהמאבק בין אינטרס הציבור לרווח התאגידי רק מתחיל.