הפער בין הרצון להעניק לילדים חינוך יהודי לבין העלויות הגבוהות הוא בדיוק מה שארגון הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA) מבקש לפתור. הקרן החדשה שהשיק השבוע – תוכנית ניסיונית בת שלוש שנים – עומדת על 15 מיליון דולר ותעניק מענקים של עד 20 אלף דולר לתלמידים. המטרה: לסייע למשפחות ממעמד הביניים ולעובדי קהילה יהודיים בעיר ניו יורק, במחוז וסטצ'סטר ובלונג איילנד, לעמוד בנטל שכר הלימוד בבתי הספר היהודיים.
איסטמן, שאינו זכאי למענק מאחר שהוא מתגורר מחוץ לאזור הכיסוי של הקרן, בירך על המהלך: "אנחנו צריכים לשמוח בשביל אחרים – בתקווה שזה ייצור אפקט דומינו ויעודד פדרציות אחרות לעשות את אותו הדבר."
הקרן החדשה נולדה כחלק ממה ש־UJA מכנה "קרן הגאות" – יוזמה רחבה של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, שנועדה להתמודד עם גל ההתעניינות בחיים יהודיים מאז ה־7 באוקטובר. ברחבי היבשת מדווחות הפדרציות על עלייה בביקוש לבתי ספר, למחנות קיץ ולבתי כנסת, והן משקיעות משאבים נוספים כדי לעמוד בצורך.
הבקשות למענקים ייפתחו באמצע נובמבר, והמענקים עצמם יחולקו החל משנת הלימודים 2026–2027.
לדברי מנכ"ל הפדרציה, אריק גולדשטיין, מדובר ביוזמה שנועדה להסיר חסמים ארוכי שנים: "אנחנו רואים פתיחות הולכת וגדלה לחינוך יהודי בקרב קהלים רחבים יותר. זהו רגע של הזדמנות, ואנחנו מנסים להסיר את המכשולים שמונעים ממשפחות לבחור בבית ספר יהודי."
לדברי מנכ"ל הפדרציה, אריק גולדשטיין, מדובר ביוזמה שנועדה להסיר חסמים ארוכי שנים: "אנחנו רואים פתיחות הולכת וגדלה לחינוך יהודי בקרב קהלים רחבים יותר. זהו רגע של הזדמנות, ואנחנו מנסים להסיר את המכשולים שמונעים ממשפחות לבחור בבית ספר יהודי"
התוכנית כוללת שני מסלולים עיקריים:
מענקי תמיכה לעובדי קהילה יהודיים – מענק של עד 15 אלף דולר לילד בשנה (ועד 30 אלף דולר למשפחה), או עד 50% משכר הלימוד. המענק מיועד לעובדי קהילה יהודיים שילדיהם לומדים בכיתות א'–י"ב באחד מ־54 בתי הספר המשתתפים בעיר ניו יורק, בלונג איילנד ובמחוז וסטצ'סטר.
מענקי מעבר – עד 20 אלף דולר לילד (ועד 40 אלף דולר למשפחה) למשפחות שמעבירות את ילדיהן מבתי ספר ציבוריים או פרטיים לבתי ספר יהודיים.
הקרן תנוהל על ידי האגודה העברית להלוואות חינם (Hebrew Free Loan Society) והמענקים יועברו ישירות לבתי הספר. התוכנית תלווה במחקר שיבחן את השפעתה על שיעורי ההרשמה ועל גיוס ושימור עובדים קהילתיים במוסדות היהודיים.
לפי נתוני קרן אבי חי, רק כ־20% מהילדים היהודים בארצות הברית לומדים בבתי ספר יום יהודיים, ומתוכם כ־90% בבתי ספר אורתודוקסיים. ברחבי המדינה, שכר הלימוד הגבוה הפך לאתגר מרכזי שמאיים על המשך קיומם של מוסדות רבים.
ערים שונות כבר מנסות לפתח פתרונות:
בקליבלנד, קרן מנדל התחייבה ל־90 מיליון דולר לטובת רפורמה רחבה במערכת בתי הספר היהודיים.
בטורונטו פועלת קרן Generations Trust שמסייעת בהוזלת שכר הלימוד.
ובאטלנטה נוצר מודל סבסוד ייחודי לעובדי קהילה יהודיים, שממנו שואבת ניו יורק השראה.
לדברי גולדשטיין, מענקים ממוצעים של 15–20 אלף דולר צפויים להגיע ל־150–200 תלמידים בשלוש שנות הפיילוט. "אם התוצאות יהיו טובות, נרחיב את התוכנית משמעותית," הבטיח.
מנהלי בתי ספר יהודיים בניו יורק קיבלו את ההכרזה בהתלהבות. הרב ביני קראוס, ראש אקדמיית SAR – בית ספר אורתודוקסי מודרני בברונקס – אמר:
"עבור אנשי מקצוע קהילתיים, גם אחרי הסיוע מבית הספר, הפער הכלכלי גדול מאוד. בניו יורק קשה לעמוד בזה בלי תמיכה נוספת. זה צעד מעודד וחשוב."
קראוס שיבח את הגישה של UJA, שהבטיחה שהמענקים יהיו נפרדים ממערכות הסיוע הקיימות של בתי הספר, כדי לוודא שהתמיכה באמת תגדיל את ההנגשה הכלכלית ולא תחליף מקורות מימון אחרים.
בבית הספר הקהילתי חנה סנש בברוקלין, ראשת בית הספר ניקול נאש כינתה את הקרן "משנה מציאות אמיתית":
"התקרה של 350 אלף דולר להכנסה משפחתית היא ריאלית עבור משפחות ממעמד הביניים הניו יורקי, שנמצאות לעיתים קרובות מחוץ לטווח הסיוע הרגיל. זהו שינוי פרדיגמה אמיתי – שילוב של תמיכה ותמריץ שמאפשר לפתוח את הדלתות לרווחה."
גם מחוץ לניו יורק, קהילות יהודיות אחרות עוקבות מקרוב אחר הניסוי. איסטמן, קצין הפיתוח הראשי בארגון מחנות הקיץ היהודיים NJY Camps, אמר:
"השקעה באנשים שכבר בחרו בקריירה קהילתית יהודית היא חכמה במיוחד. זו הדרך הנכונה לחזק את דור המנהיגים הבא."
פול ברנשטיין, מנכ"ל הארגון פריזמה – המרכז לבתי ספר יהודיים, הגדיר את המהלך של UJA כ"משמעותי במיוחד":
"ניו יורק היא השוק הגדול ביותר של בתי הספר היהודיים בצפון אמריקה. אם המודל הזה יעבוד כאן, הוא יוכל לשמש השראה לקהילות אחרות."
לדבריו, יוזמות כאלה יוצרות מעגל חיובי: "כאשר ההורים מקבלים סיוע, בתי הספר יכולים להשקיע יותר באיכות, והאיכות מושכת עוד משפחות – מה שמחזק את כל המערכת."
התוכנית החדשה של UJA מסמנת תפנית אפשרית בהתמודדות עם האתגר המרכזי ביותר של החינוך היהודי בצפון אמריקה – העלות. אם תצליח, היא עשויה לשנות את פני החינוך היהודי בעיר הגדולה בעולם היהודי, ולהפוך למודל שיעורר השראה בקהילות נוספות.