אזרחים במקום שוטרים: לוס אנג'לס בוחנת מודל חדש לטיפול בקריאות חירום

בדרך כלל כאשר מתרחשים בלוס אנג'לס רגעי חירום שמחייבים קריאה ל־911 – כמו במקרה של אדם שנמצא במשבר נפשי – הראשונים להגיע הם שוטרים חמושים או צוותי כבאות. אבל בשנה האחרונה העיר מפעילה פיילוט אחר לגמרי: צוותי אזרחים מיומנים שאינם נושאים נשק, ומטרתם להעניק מענה רגיש יותר למצבים שאינם כרוכים באלימות. דוח רשמי שפורסם לאחרונה בעירייה מציג תוצאות ראשוניות שמעוררות תקווה לשינוי משמעותי באופן שבו העיר מטפלת במשברים.

המודל, שנקרא Unarmed Model of Crisis Response, הושק במרץ 2024 ומורכב מצוותי עובדים סוציאליים, מטפלים קליניים, אנשי קהילה ויועצים. הם עובדים בזוגות, סביב השעון, בכל ימות השבוע. בשנה הראשונה לפעילותם הם נענו ליותר מ־6,700 קריאות, בהן בדיקות רווחה, דיווחים על שכרות במרחב הציבורי או חשיפה מגונה. שיעור ההתערבויות שדרשו קריאה לשוטרים עמד על פחות מ־4.1% בלבד, וברוב המקרים משום שהתברר שהמעורבים נשאו נשק או ביקשו נוכחות משטרתית. בכך הצליחה התוכנית לחסוך למשטרת לוס אנג'לס כמעט 7,000 שעות סיור – הישג משמעותי במיוחד בתקופה שבה ה־LAPD מתמודד עם מחסור בכוח אדם.

הנתונים מלמדים כי בממוצע נדרשות 28 דקות עד להגעת הצוות לאירוע, והם נשארים בזירה כ־25 דקות. מעבר לכך, הם מבצעים ביקורי המשך ומציעים סיוע טיפולי ושירותי שיקום לאנשים שמסכימים לשתף פעולה. אחד המקרים שתועדו בדוח ממחיש היטב את תרומתם: צוות הגיע לדירה של אישה שכונתה "ליז", שהתנהגה בצורה חריגה. הדירה נמצאה פתוחה, הכיריים דולקות, והיה חשש לשימוש בסמים. אנשי הצוות כיבו את הגז, אווררו את המקום, הזעיקו כבאים ונשארו עם האישה עד שהשתכנעה להתפנות לבית החולים.

 

לוס אנג'לס מפעילה פיילוט של צוות אזרחי לטיפול במשברים לא אלימים

 

הצוותים האזרחיים לא נקראים לטפל באירועי אלימות, מקרים שבהם מעורב נשק, מצבים רפואיים דחופים או אירועים שבהם נוכחים קטינים. נכון להיום הם פועלים בשישה אזורים של תחנות משטרה בעיר – דבונשייר, וילשייר, סאות’איסט, ווסט לוס אנג'לס, אולימפיק ווסט ואלי – לאחר שבתחילת הדרך הופעלו רק בשלושה מהם. במקביל, מפעילה העירייה גם את תוכנית CIRCLE, שנמצאת תחת אחריות משרד ראש העיר וכוללת מוקד פניות משלה.

היוזמות הללו נולדו על רקע ביקורת ציבורית חריפה על תפקוד המשטרה בעיר, במיוחד אחרי סדרת מקרים שבהם שוטרי LAPD ירו באנשים במשבר נפשי. לפי נתוני 2025, מתוך 27 מקרים שבהם ירו השוטרים, לפחות שליש כללו אנשים במצוקה התנהגותית. התמונה הזו התחברה לגל יוזמות שהחל ברחבי ארצות הברית לאחר רצח ג'ורג' פלויד ב־2020, שבמסגרתו החלו עשרות ערים לפתח מודלים חלופיים להפניית משאבים מחוץ למשטרה.

עם זאת, בלוס אנג'לס לא כל היוזמות צלחו. כך למשל, תוכנית של מחלקת הכבאות להפעיל צוותי תגובה פסיכיאטריים ניידים בוטלה לאחר שהתברר כי לא הקלה בפועל על חדרי המיון או על צוותי השטח. גם יוזמה אחרת – להעביר את סמכויות עצירת הרכבים לפקחים אזרחיים – מתעכבת חודשים ארוכים. אף על פי כן, הפיילוט הנוכחי מצליח לעורר אופטימיות זהירה.

חברת המועצה אוניסס הרננדס, המכהנת כיו"ר משותפת בוועדה העירונית שאמונה על מענה אזרחי לא חמוש, בירכה על הדוח: "הנתונים מוכיחים שגישות מבוססות טיפול עובדות – הן שומרות על בטיחות, עולות פחות ומונעות התחייבויות יקרות שמרוקנות את התקציב מדי שנה". לדבריה, העיר מוכיחה כי אפשר להרחיב את מערך הבטיחות הציבורית תוך הצלת חיים, חיסכון בכסף והשקעה בטיפול במקום בפגיעה. גם גודפרי פלאטה מארגון LA Forward שיבח את ההתקדמות, וציין כי מועצת העיר הגדילה את התקציב לתוכנית "גם בשנה של גירעון". הוא הוסיף כי לקראת אירועים גדולים כמו המונדיאל והאולימפיאדה, ללוס אנג'לס יש הזדמנות לבנות מערכת שתדע לספוג את העומס על מערכות החירום: "זהו צעד שחוסך כסף וגם מציל חיים".

הדוח אמנם לא בחן ישירות כיצד משפיע המודל על שיעור הפשיעה ברמה המקומית, אך הוא משרטט כיוון ברור: שילוב צוותים אזרחיים לא חמושים במערך החירום העירוני מאפשר להפחית עימותים מיותרים עם המשטרה, להעניק טיפול מותאם לאנשים במצוקה – ובעיקר להציב את חמלה ובטיחות בקדמת הבמה.