בעוד ישראל וארה"ב הפציצו את המתקנים הגרעיניים של איראן, התפתח שדה קרב נוסף מאחורי הקלעים: התשתית הפיננסית שמחברת את טהראן לעולם. כך מתגלה כעת במסמכים שפרסם ה"וול סטריט ג'ורנל", הרשויות הישראליות וקבוצת האקרים "Predatory Sparrow" (זרזיר הטרף) הישראלית שיתקו את המערכת הפיננסית של איראן בצורה חסרת תקדים.
קבוצת האקרים הישראלית, הפועלת באנונימיות ומפרסמת עדכונים ברשת X, הודיעה השבוע כי שיתקה את בנק ספה הממלכתי של איראן, המשרת את הכוחות המזוינים ועוזר להם לשלם לספקים בחו"ל. האקרים השביתו את שירותי הבנקאות המקוונת וכספומטים ברחבי המדינה, כפי שאישרו אמצעי התקשורת הממלכתיים האיראניים.
"אנשי איראן האצילים! הוציאו את הכספים שלכם לפני שיהיה מאוחר מדי", צייצה הקבוצה אחרי המתקפה. הם הסבירו כי שתי הפריצות "מכוונות נגד קווי החיים הפיננסיים" של המשמרות המהפכניים, הזרוע החזקה ביותר של הצבא האיראני ששולטת גם בחלקים נרחבים מהכלכלה.
המתקפה המרשימה ביותר פגעה בNobitex, בורסת הקריפטו הגדולה ביותר באיראן, הפופולרית בקרב המקומיים להעברת כסף לחו"ל. האקרים "שרפו" כ-100 מיליון דולר שגנבו מהבורסה על ידי שליחתם לארנקים דיגיטליים שאף אחד לא יכול לגשת אליהם. כתובות הארנקים הכילו ביטויי גנאי כמו "F—IRGCterrorists" (זיין את המחבלים של המשמרות)
המתקפה המרשימה ביותר פגעה בNobitex, בורסת הקריפטו הגדולה ביותר באיראן, הפופולרית בקרב המקומיים להעברת כסף לחו"ל. האקרים "שרפו" כ-100 מיליון דולר שגנבו מהבורסה על ידי שליחתם לארנקים דיגיטליים שאף אחד לא יכול לגשת אליהם. כתובות הארנקים הכילו ביטויי גנאי כמו "F—IRGCterrorists" (זיין את המחבלים של המשמרות).
הפריצה אילצה את הפלטפורמה להיסגר לחלוטין, והבורסה הודיעה כי היא מתמודדת עם אתגרים רציניים בשחזור השירותים ומקווה להפעיל מחדש את המסחר השבוע. לבורסה 11 מיליון לקוחות שמשתמשים בה כדי להמיר ריאל איראני ל"טת'ר" (מטבע יציב הקשור לדולר), שאותו הם יכולים להמיר למטבעות מסורתיים בחו"ל.
ממשלת איראן הגיבה בצעד נואש: היא ניתקה חלק גדול מהפעילות המקוונת במדינה כדי למנוע התקפות נוספות ולשמור על השקט הפנימי. אתרים לא-איראניים נחסמו, אזרחים הוזהרו מפני שימוש בטלפונים זרים או פלטפורמות הודעות שלטענתם יכולות לאסוף נתוני אודיו ומיקום עבור המרגלים הישראלים. פקידי ממשלה נאסרו מלהשתמש במחשבים ניידים ושעונים חכמים.
"עדיף לנתק את האינטרנט. ישראל רואה הכל", אמר מוחמד ג'ורבניאן, סוחר מטבע בטהראן שארה"ב הטילה עליו סנקציות לפני מספר שנים בגין הסיוע כביכול להאקרים איראניים, האשמה שהוא מכחיש.
פרנויה סחפה את האוכלוסייה האיראנית כאשר ההתקפות, הן הפיזיות והן הסייבר, הלכו והתגברו. מומחי אבטחת סייבר וגורמים ישראליים צופים כי מלחמת הסייבר תימשך גם לאחר הפסקת האש שאושרה ביום שלישי.
"ישראל כנראה תמשיך לפתח מתקפות סייבר מדויקות נגד מרכזי הכוח של המשטר", אמר דדי לביד, מנכ"ל חברת Cyvers, חברת אבטחת סייבר מתל אביב. "הרמה הטכנולוגית של הקבוצה, בחירת המטרות והמסרים הגיאופוליטיים מתאימים לפרופיל של גורם סייבר הפועל בחסות המדינה ובתמיכת ישראל".
המתקפות הסייבר פגעו בכלכלה שכבר נפגעה קשות מסנקציות ארה"ב האוסרות על רכישת נפט איראני או אינטראקציה עם הבנקים שלה. כלכלת איראן תלויה במידה רבה בכמה שותפי מסחר נבחרים, בעיקר סין. האינפלציה השנתית עומדת על יותר מ-40% לפי הבנק העולמי, ובריחה מתמדת של עובדים מיומנים חונקת גם היא את הצמיחה הכלכלית של איראן.
גורמים במשרד לביטחון הפנים לתיאום נגד טרור בישראל אמרו כי הם לא מכירים בקשרים בין "זרזיר הטרף" לרשויות הישראליות. הם הסבירו כי ישראל פועלת באופן רחב נגד התשתית הכלכלית המאפשרת לאיראן לממן את הצבא ואת השלוחות שלה, והטילה סנקציות מוקדם החודש על הבנק המרכזי ובנקים אחרים המשמשים את המשמרות המהפכניים.
המשרד מתכנן להוציא צווים לבורסות מחוץ לאיראן כדי לעזור לו לתפוס עוד מהאחזקות הקריפטוגרפיות של Nobitex. הוא זיהה 150 מיליון דולר נוספים בכספים שמחזיקה הבורסה, אמרו הגורמים.
קבוצות סייבר פרו-איראניות הגיבו, תוך פגיעה באתרי ממשלת ישראל במתקפות מניעת שירות, שבהן האקרים שואפים להציף מחשבים שמנתבים תעבורת אינטרנט עם מבול בקשות, ושליחת הודעות פישינג לישראלים במטרה לפגוע בטלפונים שלהם. המינהל הלאומי לסייבר בישראל אמר שמתקפות הסייבר של איראן לא גרמו נזק בשבועות האחרונים.
"זרזיר הטרף" זורע הרס באיראן לפחות מאז 2021. בפריצות קודמות, הקבוצה השביתה מערכות תשלום בתחנות דלק ברחבי המדינה והציתה שריפה במפעל פלדה איראני. זהו הדגם החדש של מלחמה במאה ה-21 - מלחמה שבה קווי האש עוברים דרך כבלי האינטרנט ולא רק דרך הרי איראן.