תחזרי למדינה שלך: תלמידה פלסטינית-אמריקנית תובעת את בית הספר שלה

תביעה חריגה הוגשה השבוע במישיגן כנגד מחוז בתי ספר ומורה, לאחר שנערה אמריקנית בת 14 ממוצא פלסטיני הושפלה ונאמר לה "לחזור למדינה שלה" כשסירבה לעמוד ולהשתתף בשבועת הנאמנות - "Pledge of Allegiance" כמחאה על המלחמה בעזה. התביעה, שהוגשה על ידי איגוד החירויות האזרחיות האמריקני (ACLU) מישיגן וליגת הזכויות האזרחיות הערבית-אמריקנית, מעוררת שאלות רחבות על חופש הביטוי, זכויות התלמידים והמתחים החברתיים שיוצרת המלחמה במזרח התיכון בקהילות אמריקניות.

מחאה שהפכה לסיוט

דניאל חלף, אזרחית אמריקנית ממוצא פלסטיני, החליטה בינואר השנה להישאר ישובה במהלך שבועת הנאמנות בבית הספר התיכון מזרח במחוז פלימות'-קנטון. המחאה נמשכה שלושה ימים והייתה מכוונת נגד מותם של פלסטינים בעזה על ידי צה"ל ותפקיד ממשלת ארה"ב במלחמה.

על פי התביעה, בכל פעם שדניאל נשארה יושבת, המורה הפסיקה את השיעור כדי לנזוף בה, ואמרה לה כי היא מתנהגת בחוסר כבוד כלפי הדגל וכוחות הצבא האמריקני. כשדניאל ניגשה למורה כדי לדבר איתה באופן פרטי ולהסביר את הסיבות למחאתה, המורה השיבה: "מאחר שאת חיה במדינה הזו ונהנית מהחופש שלה, אם את לא אוהבת את זה, את צריכה לחזור למדינה שלך."

דניאל חלף, אזרחית אמריקנית ממוצא פלסטיני, החליטה בינואר השנה להישאר ישובה במהלך שבועת הנאמנות בבית הספר התיכון מזרח במחוז פלימות'-קנטון. המחאה נמשכה שלושה ימים והייתה מכוונת נגד מותם של פלסטינים בעזה על ידי צה"ל ותפקיד ממשלת ארה"ב במלחמה

הפרה של התיקון הראשון

עורכי הדין מטעם ACLU מישיגן וליגת הזכויות האזרחיות הערבית-אמריקנית טוענים שמדובר בהפרה ברורה של זכויותיה של התלמידה על פי התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, המבטיח חופש ביטוי וזכות להביע עמדות פוליטיות.

"מטריד שמורה שמופקדת על הוראת הילדים שלנו נכנעת לחוסר רגישות כזה כלפי אחת התלמידות שלה, כשהיא יודעת שהתלמידה היא ממוצא ערבי-פלסטיני, ויודעת על מקרי המוות הרבים בעזה של בני משפחה של פלסטינים שחיים באזור דטרויט", אמר נביה עיאד, עורך דין מליגת הזכויות האזרחיות הערבית-אמריקנית.

עיאד הוסיף: "המורה הזו בהחלט הייתה צריכה לדעת שזכותו של כל תלמיד במדינה הזו היא לא לעמוד להבטחת הנאמנות, ללא תלות בדעותיך האישיות."

תקדים חוקי ברור

הזכות לא להשתתף בשבועת הנאמנות מעוגנת היטב בפסיקה האמריקנית מאז פסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון ב-1943 בתיק "מערכת חינוך מדינת מערב וירג'יניה נגד ברנט", שקבע שלא ניתן לכפות על תלמידים להשתתף בשבועת הנאמנות.

תגובת מחוז בתי הספר

לאחר שהמקרה זכה לפרסום בפברואר, כאשר דניאל הופיעה בציבור במסיבת עיתונאים, כתבה מוניקה מריט, מפקחת מחוז פלימות'-קנטון, במכתב להורים ותלמידים כי המורה הועברה לחופשה מיידית ו"ננקט צעד מתאים" לאחר חקירה, אך לא פירטה מהו הצעד שננקט.

על פי התביעה, מחוז בתי הספר שלח למורה "הודעת צעד מתקן" בנוגע להערותיה שהביעו את אמונותיה "באשר למה תלמידים צריכים לעמוד לשבועת הנאמנות", ואמר שהן "הפרה ישירה" של מה שנדון בישיבת הצוות לאחר המחאה הראשונה של התלמידה.

מחוז בתי הספר סירב להגיב לבקשת התגובה של "וושינגטון פוסט" בטענה שמדובר בליטיגציה תלויה ועומדת.

פגיעה נפשית קשה

על פי התביעה, דניאל סבלה מ"פגיעות חברתיות ורגשיות נרחבות" עקב תגובת המורה למחאתה, כולל "סיוטים חוזרים", "רמות לחץ גבוהות" ו"פגיעות חברתיות".

"זה היה טראומטי", אמרה דניאל במסיבת העיתונאים בפברואר.

הקשר הקהילתי הרחב

המקרה מתרחש על רקע של קהילה ערבית-אמריקנית ומוסלמית תוססת במישיגן, עם יותר מ-310,000 תושבים ממוצא מזרח תיכוני וצפון אפריקני לפי מפקד האוכלוסין של 2020. קהילות אלה היו קוליות בהתנגדותן למלחמה של ישראל בעזה, וחלקן אף הודיעו שלא יצביעו לקמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית, בבחירות 2024 בשל קשריה לממשל ביידן ותמיכתו בישראל. בסופו של דבר, דונלד טראמפ זכה במדינה ביותר מ-80,000 קולות.

תביעה למען העתיד

התביעה דורשת פסק דין הצהרתי שמחוז בתי הספר והמורה הפרו את זכויותיה של התלמידה על פי התיקון הראשון, צו מניעה שימנע מהם לעשות זאת שוב בעתיד, בנוסף לפיצויים כספיים.

המקרה משקף את האתגרים המורכבים שמציבה המלחמה במזרח התיכון בפני המערכת החינוכית האמריקנית, ומדגיש את הצורך לאזן בין רגשות אישיים של מורים לבין זכויות החוקה של תלמידים. התוצאה של תביעה זו עשויה ליצור תקדים חשוב לטיפול במקרים דומים של מחאה פוליטית בבתי ספר ברחבי המדינה.