בהסלמה דרמטית של המתיחות במזרח התיכון, הצביע הפרלמנט האיראני היום (יום א') על סגירת מיצר הורמוז, הצוואר הימי האסטרטגי שדרכו זורמים כ-20% מאספקת הנפט היומית בעולם. ההחלטה מגיעה בתגובה לתקיפות אמריקניות חסרות תקדים על מתקני הגרעין של איראן, שבוצעו בסוף השבוע.
המהלך האיראני, שעלול לחסום משלוחי נפט בשווי מיליארד דולר ביום, צפוי להביא לזינוק במחירי הנפט ברחבי העולם. ההחלטה תיכנס לתוקף בכפוף לאישור סופי של המועצה העליונה של איראן, שחייבת לקבל החלטה עד הערב, כפי שדווח בטלוויזיה הממלכתית האיראנית.
בשבת ביצע הצבא האמריקני תקיפה מדויקת על שלושה מתקני גרעין איראניים מרכזיים, כאשר המטרה העיקרית הייתה מתקן ההעשרה הגרעינית פורדו. בתקיפה נעשה שימוש לראשונה בפצצות "מפצחות בונקרים" מסוג GBU-57 במשקל 15 טון כל אחת, בשווי של 500 מיליון דולר.
תמונות לוויין שפורסמו לאחר התקיפה מראות נזק נרחב למתקן פורדו, כאשר חלקים מההר המגן על המתקן נהרסו כליל. זוהי הפעם הראשונה שארצות הברית משתמשת בפצצות הכבדות ביותר שברשותה במבצע קרבי אמיתי.
"כל חבר באו"ם חייב להיות מודאג מההתנהגות המסוכנת, חסרת החוק והפושעת הזו", אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בתגובה לתקיפה.
מיצר הורמוז, המחבר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, הוא אחד מנקודות החנק הקריטיות ביותר בעולם. במקום הצר ביותר שלו, המיצר רחב רק 20 מייל, כאשר נתיבי הספנות העמוקים מספיק לכניסת ספינות רחבים פחות משני מייל בכל כיוון.
דרך המיצר עוברת רוב יצוא הנפט של ענקיות הנפט האזוריות - איראן, עיראק, כווית, קטר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. הצרות והרדידות של המיצר הופכות אותו לפגיע במיוחד לתקיפות מהחוף, התקפות צוללות ופעולות חסימה על ידי סירות או מסוקים.
לאיראן אין סמכות חוקית לחסום את התנועה הימית במיצר, וכל ניסיון כזה צפוי להיתקל בתגובה נחרצת מצד הכוחות הימיים המערביים הפטרולים באזור, כולל הצי החמישי האמריקני.
לאיראן אין סמכות חוקית לחסום את התנועה הימית במיצר, וכל ניסיון כזה צפוי להיתקל בתגובה נחרצת מצד הכוחות הימיים המערביים הפטרולים באזור, כולל הצי החמישי האמריקני
סגירת מיצר הורמוז תפגע קשות במשק העולמי, כאשר מדינות אסיה צפויות לשאת בנטל הכבד ביותר. סין, הודו, יפן ודרום קוריאה מקבלות את רוב יבוא הנפט שלהן דרך המיצר. סין, הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני ובעלת ברית קריטית של טהרן במועצת הביטחון של האו"ם, תיפגע במיוחד מכל סגירה.
באופן פרדוקסלי, המהלך צפוי לפגוע גם בכלכלה האיראנית עצמה, המסתמכת במידה רבה על יצוא נפט למימון המשטר.
זו לא הפעם הראשונה שאיראן מפריעה לתנועה הימית במיצר. באפריל 2024 תפסה איראן ספינת מכולות קשורה לישראל ליד המיצר, בטענה להפרת תקנות ימיות. באפריל 2023 תפסה מכלית נפט שהייתה בדרכה לארצות הברית, ובמאי 2022 החזיקה שתי מכליות יווניות למשך שישה חודשים.
בהקבלה למצב הנוכחי, הצליחו המורדים החות'ים בתימן לשבש את התנועה דרך מיצר באב אל-מנדב בכניסה לים סוף. באמצעות ירי טילים ורחפנים, הצליחו החות'ים לצמצם את התנועה הימית דרך הים האדום ומפרץ עדן ב-70% ביוני לעומת הרמות הממוצעות ב-2022 ו-2023.
בארצות הברית, התקיפה על איראן עוררה סערה פוליטית. חברות הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטס ומספר דמוקרטים נוספים קראו להדחת הנשיא טראמפ בשל הפעולה הצבאית. מנגד, צוות הבית הלבן מציג את התקיפה כמוצדקת ונחוצה לביטחון האמריקני והעולמי.
בתגובה לתקיפה האמריקנית, השיקה איראן מטח של עשרות טילים לעבר ישראל, שהביא לפציעתם של 86 אזרחים ישראלים. הטילים פגעו בבתי חולים ובמבני מגורים, מה שמעיד על הסלמה נוספת במתיחות האזורית.
מפקד משמרות המהפכה האיראניים, אימיל קוסארי, הודיע כי ההסלמה האיראנית "תתבצע בכל עת הדרושה". איראן איימה גם שמעורבות אמריקנית נוספת תוביל ל"מלחמה כוללת" ולתקיפות על בסיסים אמריקניים באזור.
הקהילה הבינלאומית עוקבת בדאגה רבה אחר ההתפתחויות, כאשר מחירי הנפט כבר החלו לזנק בשווקים העולמיים. סגירת מיצר הורמוז, אם תתבצע, עלולה לגרום לזעזוע כלכלי עולמי ולהעמיק את המשבר הגיאופוליטי במזרח התיכון.
הסיטואציה הנוכחית מזכירה את משבר הנפט של שנות השבעים, אך הפעם עם השלכות פוטנציאליות חמורות אף יותר על המשק העולמי המחובר והמורכב של המאה ה-21.