הניו יורק טיימס חושף - יהודי אמריקה בסכנה הגדולה ביותר מזה עשרות שנים

עורכי הדעות של ה"ניו יורק טיימס" פרסמו השבוע מאמר מערכת חריג העוסק במה שהם מכנים "בעיה דחופה" - הגל הגובר של אנטישמיות בארצות הברית. לפי הניתוח המקיף של העיתון, יהודי אמריקה חווים את עליית השנאה הקשה ביותר מזה עשרות שנים, כאשר פשעי שנאה אנטישמיים הכפילו את עצמם בין 2021 ל-2023 ומדדי האלימות ממשיכים לטפס.

המאמר פותח ברשימה מטלטלת של תקיפות אנטישמיות אכזריות שהתרחשו בחודשים האחרונים ברחבי ארצות הברית. לפני שבועיים בבולדר, קולורדו, גבר הצית משתתפים בעצרת שלווה שקראו לשחרור בני הערובה הישראליים. פחות משבועיים קודם לכן, זוג צעיר נורה למוות כשיצא מאירוע במוזיאון היהודי בוושינגטון. בחודש הקודם, פולש טיפס על הגדר מחוץ למעון הרשמי של מושל פנסילבניה שפירו והשליך קוקטיילי מולוטוב בזמן ששפירו, אשתו וילדיו ישנו בפנים.

נתונים מדאיגים: היהודים הפכו למטרה הראשית לפשעי שנאה באמריקה

על פי הנתונים שמציג הטיימס מניתוח נתוני ה-FBI, יהודי אמריקה עומדים בפני 291 פשעי שנאה לכל מיליון נפש - שיעור הגבוה פי שלושה מהקבוצה הבאה בסולם. לשם השוואה, קהילת הלהט"ב סופגת 111 פשעי שנאה לכל מיליון, מוסלמים 79, ערבים 70, ואפרו-אמריקנים 64. יהודי אמריקה, המהווים רק כ-2% מהאוכלוסייה, הפכו למטרה הראשית לפשעי שנאה באמריקה.

התמונה היא של קהילה הנאלצת לחיות בפחד מתמיד. בתי כנסת שוכרים שומרים חמושים יותר הפוגשים את המתפללים, ובתי ספר יהודיים מעסיקים אבטחה כדי להגן על ילדים ומורים. תעשייה קטנה של מומחים דיגיטליים סורקת את הרשתות החברתיות בחיפוש אחר סימנים להתקפות פוטנציאליות, ומומחים אלה עזרו לכוחות החוק למנוע כמה תקיפות.

על פי הנתונים שמציג הטיימס מניתוח נתוני ה-FBI, יהודי אמריקה עומדים בפני 291 פשעי שנאה לכל מיליון נפש - שיעור הגבוה פי שלושה מהקבוצה הבאה בסולם. לשם השוואה, קהילת הלהט"ב סופגת 111 פשעי שנאה לכל מיליון, מוסלמים 79, ערבים 70, ואפרו-אמריקנים 64. יהודי אמריקה, המהווים רק כ-2% מהאוכלוסייה, הפכו למטרה הראשית לפשעי שנאה באמריקה

"השנאה העתיקה ביותר"

העיתון מתאר את האנטישמיות כ"השנאה העתיקה ביותר", המתוארכת לפחות ליוון ומצרים העתיקות, שם יהודים זכו ללעג  ושימשו כשעירים לעזאזל לבעיות חברתיות. הנושא המשותף הוא שיהודים שולטים בסתר בחברה ואשמים ברעותיה. הדעה הקדומה המשיכה דרך האינקוויזיציה, הפוגרומים הרוסיים ועד לרצח ההמוני הגרוע ביותר בהיסטוריה - השואה.

קונור קרוז או'בריאן, הכותב והפוליטיקאי האירי, ציין כי "אנטישמיות קיימת תמיד על אש קטנה". היא נוטה להופיע מחדש כאשר חברות הופכות מקוטבות ואנשים יוצאים לחפש על מי להאשים. דפוס זה עוזר להסביר מדוע אנטישמיות החלה לעלות, תחילה באירופה ואז בארצות הברית, בשנות האלפיים, בערך באותו זמן שהפוליטיקה הפכה גסה יותר.

האשמות דו-צדדיות

ה"ניו יורק טיימס" מפנה אצבע מאשימה לשני הצדדים של המפה הפוליטית האמריקנית. מצד ימין, הנשיא טראמפ "ראוי להאשמה משמעותית". למרות שהוא הוביל מאבק ממשלתי נגד אנטישמיות בקמפוסים, הוא שותף לכך שתעוררה שנאה כלפי קבוצות שונות. מאז שנכנס לזירה הפוליטית, התקפות על אמריקנים אסיאטיים, שחורים, לטיניים ולהט"בים זינקו.

הבעיה מתרחבת לתרבות הפופולרית. ג'ו רוגן, הפודקאסטר שתמך בטראמפ, אירח מכחישי שואה בתוכניתו. רוגן אמר פעם על יהודים: "הם מנהלים הכל". באנטישמיות לימין הטראמפיסטי יש בית.

הבעיה מהשמאל

אך הבעיה לא מוגבלת לימין. "יש לה גם בית בשמאל הפרוגרסיבי", קובע המאמר, והטבע הדו-מפלגתי של הבעיה עזר להפוך אותה למובחנת. פרוגרסיבים דוחים צורות רבות אחרות של שנאה אך חלקם סובלים אנטישמיות. קמפוסים אוניברסיטאיים, שבהם סטודנטים יהודים מתמודדיםד עם דחייה חברתיה, הפכו לדוגמה הברורה ביותר.

לפני עשור, חברי ממשלת הסטודנטים ב-UCLA דנו בחסימת סטודנטית יהודית מתפקיד הנהגה, בטענה שהיא עלולה לא להיות מסוגלת לייצג את כל הקהילה. ב-2018, צלבי קרס מרוססים הופיעו על קירות בקולומביה. בברוך, דרקסל ואוניברסיטת פיטסבורג, פעילים קראו לאחרונה למנהלים לנתק קשרים עם קבוצות הילל או לסגור אותן.

"מבחן התלת-ממד"

נתן שרנסקי, הדיסידנט הסובייטי לשעבר, הציע "מבחן תלת-ממד" למתי ביקורת על ישראל חוצה לתוך אנטישמיות, כאשר השלושה D הם דה-לגיטימציה, דמוניזציה וכפל מידה. הרטוריקה הפרוגרסיבית נכשלה באופן קבוע במבחן זה בשנים האחרונות.

"לאמריקנים יש בדרך כלל יכולת גדולה יותר לזהות שנאת יהודים כשהיא מגיעה מהימין הקיצוני ופחות יכולת ונוחות לקרוא לשנאת יהודים כשהיא מגיעה מהשמאל הקיצוני או האיסלאם הרדיקלי", אמרה רחל פיש, יועצת ליוזמת הנשיא לאנטישמיות באוניברסיטת ברנדיס.

כפל המידה והשוואות היסטוריות

הטיימס מציין את כפל המידה המוביל לקיבעון ברקורד זכויות האדם של ישראל ופעילות קמפוס מועטה לגבי הרקורדים של סין, רוסיה, סודן, ונצואלה או כמעט כל מדינה אחרת. קבוצות שמאליות מציעות לעיתים קרובות שמדינת היהודים היחידה בעולם לא צריכה להתקיים ומביעות הערצה לחמאס, חיזבאללה והחות'ים - קבוצות טרור מגובות איראן המתפארות ברצח יהודים.

השוואות היסטוריות יכולות גם להיות מאלפות. התקופה מאז 7 באוקטובר 2023 היא בקושי הפעם הראשונה שאירועים גלובליים תרמו לעלייה בפשעי שנאה נגד קבוצה ספציפית. אמריקנים אסיאתיים היו הקורבנות ב-2020 ו-2021 לאחר שמגיפת הקורונה החלה בסין. אמריקנים מוסלמים היו הקורבנות אחרי 11 בספטמבר 2001. באותן תקופות, כמה קולות שוליים, בעיקר מהימין הקיצוני, ניסו להצדיק את השנאה, אבל התגובה מחלק ניכר מהחברה האמריקנית הייתה גינוי.

תגובה לא מספקת

החוויה האחרונה הייתה שונה בכמה דרכים. אחת, ההתקפות נגד יהודים היו אפילו מרובות ואלימות יותר, כפי שמראים נתוני ה-FBI. שתיים, הגינוי היה שקט יותר ואטום רגשית באופן חושפני. מנהיגי אוניברסיטאות הרגישו לעיתים קרובות לא נוח לגנות אנטישמיות מבלי לגנות גם איסלמופוביה.

אנטישמיות נראית כסוג נדיר של דעה קדומה שחלק מהאינטלקטואלים לא נוחים לגנות ללא הסתייגות. אחרי התקפות 11 בספטמבר, הם לא הרגישו צורך לגנות גם איסלמופוביה וגם אנטישמיות. גם לא היו צריכים. אנשים צריכים להיות מסוגלים לגנות צורה גוברת של שנאה מבלי לגנות באופן טקסי צורות אחרות.

קשר לאלימות

באופן מדאיג, הרטוריקה האנטישמית של הימין הפוליטי והשמאל חלחלה להצדקות לאלימות. אבל הייתה אסימטריה בהכרה בקשרים. אחרי שמתנקש ירה והרג 11 אנשים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג ב-2018, משקיפים ציינו נכונה שהוא הקצין חלקית דרך רשתות חברתיות גזעניות מהימין. הייתה תופעה דומה בכמה התקפות אחרונות, הפעם כאשר התוקפים משתמשים בשפה של השמאל.

הגבר ששרף צועדים בקולורדו צעק "שחררו את פלסטין!" ו"סיימו את הציונות!" הגבר המואשם בהריגת עובדי השגרירות הישראלית הצעירים בוושינגטון בחודש שעבר חשוד שפרסם מניפסט מקוון שכותרתו "הסלימו עבור עזה, הביאו את המלחמה הביתה".

מסקנה: בחירה בין גינוי מלא להתפוצצות רחבה יותר

אמריקנים צריכים להיות מסוגלים להכיר בטבע הניואנסי של דיונים פוליטיים רבים תוך גם הכרה שאנטישמיות הפכה לבעיה דחופה. זו בעיה שונה - ובדרכים רבות, צרה יותר - מגזענות. אנטישמיות לא יצרה פערים מזעזעים בהכנסה, עושר ותוחלת חיים באמריקה של היום. אך האנטישמיות החדשה הותירה יהודים אמריקנים בסיכון גדול יותר להיות קורבנות של פשע שנאה מכל קבוצה אחרת.

אין טיעונים פוליטיים או הקשר אידיאולוגי שיכולים להצדיק את הדעה הקדומה הזו. הבחירה היא בין לגנות אותה במלואה לבין לעודד התפוצצות רחבה אפילו יותר של שנאה. זהו קריאת הכוונה חריפה של אחד העיתונים המשפיעים ביותר באמריקה, המזהיר מפני סכנה אמיתית לקהילה היהודית במדינה שהייתה נתפסת כמקלט בטוח למשך דורות.