בעוד ישראל נלחמת במלחמה מול איראן, ארצות הברית מתמודדת עם משבר פנימי בעל ממדים עצומים. הנשיא דונלד טראמפ מאיץ את מה שהוא מכנה "תוכנית הגירוש ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה", כאשר לוס אנג'לס הפכה למרכז של פעולות אכיפה דרמטיות שמעוררות מחלוקת חריפה ברחבי אמריקה.
במהלך השבוע האחרון, יותר מ-500 מפגינים נעצרו בלוס אנג'לס בעקבות הפגנות נרחבות נגד פשיטות ICE (שירות ההגירה והמכס), כאשר חלק מההפגנות הפכו אלימות. העירייה הוטרה להטיל עוצר במרכז העיר על שטח של קילומטר רבוע אחד, הכלוא בין הכבישים המהירים 5, 10 ו-110.
הפשיטה הדרמטית ביותר התרחשה בשבת האחרונה באחד משוקי הפשפשים הפופולריים ביותר במחוז לוס אנג'לס. כ-60 סוכנים פדרליים חמושים בציוד כבד, לבושים בציוד טקטי, פשטו על המקום בסיוע מסוקי משרד הביטחון הפנימי. המראה המפחיד גרם ללקוחות ולמוכרים לברוח בבהלה מהמקום.
למרות המבצע הענק, שכלל עשרות כוחות מיוחדים ואמצעים צבאיים, נעצרו רק שני אנשים. מה שמעורר מחלוקת עוד יותר הוא העובדה שלאף אחד מהשניים לא היה עבר פלילי מעבר לכניסה בלתי חוקית לארצות הברית - עבירה שנחשבת לעבירה קלה.
במקרה נוסף, אישה בהריון, אזרחית אמריקנית ואם לארבעה ילדים, נאלצה לעזוב את ביתה בהאנטינגטון פארק יחד עם ילדיה כאשר סוכנים חמושים כבד פשטו על הבית חדר אחר חדר בחיפוש אחר בעלה, מהגר בלתי חוקי שלפי הרשויות הפדרליות יש לו עבר פלילי. מזכירת הביטחון הפנימי קריסטי נואם צפתה בפשיטה מהרחוב, כאשר הסוכנים לא הצליחו לאתר את האיש המבוקש.
דוח חדש של CNN, המבוסס על מסמכים פנימיים שהושגו מהממשל, חושף נתונים מטרידים על אופי המעצרים. מתוך כ-185,000 אנשים שנעצרו על ידי ICE בין אוקטובר 2024 למאי 2025, פחות מ-10% בלבד היו בעלי הרשעות של פשעים חמורים כמו אונס, רצח, תקיפה או שוד.
יותר מ-75% מהנעצרים באותה תקופה לא היו להם הרשעות פליליות מעבר לעבירות הגירה או תעבורה. נתונים אלה מעמידים בסימן שאלה גדול את הטענות של הממשל כי המבצע מתמקד ב"פושעים מסוכנים".
בפוסט בפלטפורמת המדיה החברתית שלו Social Truth , קרא הנשיא טראמפ ל-ICE "לעשות כל שביכולתם כדי להשיג את המטרה החשובה מאוד של ביצוע תוכנית הגירוש ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה". טראמפ ציין במיוחד את לוס אנג'לס, ניו יורק ושיקגו, וכינה אותן "מרכזי כוח דמוקרטיים" שבהן "מתגוררים מיליונים על גבי מיליונים של זרים בלתי חוקיים".
בכנס G7 בקנדה, הנשיא הכפיל את הרטוריקה הקשה. "כן, אני רוצה שהם יתמקדו בערים האלה כי הערים הן המקום שבו באמת יש את מה שנקרא ערי מקלט, ושם נמצאים האנשים", אמר לכתבים. "ניו יורק ולוס אנג'לס - תסתכלו על לוס אנג'לס. האנשים האלה לא היו מלוס אנג'לס, הם לא היו מקליפורניה, רוב האנשים האלה, רבים מהאנשים האלה".
המעצרים ההמוניים והפשיטות המתמשכות עוררו מחאות נרחבות ברחבי דרום קליפורניה, כאשר קהילות שלמות חיות בפחד. במהלך השבוע האחרון התקיימו הפגנות בקנה מידה גדול ברחבי האזור, חלקן הפכו אלימות והובילו למעצרים רבים.
"הדבר הכי גרוע הוא האופן שבו הם מתייחסים לאנשים, חוסר האנושיות, האכזריות", אמרה אמיליה גרסיה מהמפגינים בסנטה פה ספרינגס, במחאה נגד הפשיטה על שוק הפשפשים שהתרחשה בסוף השבוע.
התמונות והעדויות מהפשיטות מציגות מראה מטריד: סוכנים רעולי פנים וחמושים כבד פושטים על מקומות ציבוריים, גורמים למשפחות להפרד ולקהילות שלמות לחיות בפחד מתמיד. המראות מעוררים זיכרונות מתקופות אפלות בהיסטוריה האמריקנית.
"הדבר הכי גרוע הוא האופן שבו הם מתייחסים לאנשים, חוסר האנושיות, האכזריות", אמרה אמיליה גרסיה מהמפגינים בסנטה פה ספרינגס, במחאה נגד הפשיטה על שוק הפשפשים שהתרחשה בסוף השבוע
המבצע ההמוני אינו משפיע רק על המהגרים עצמם, אלא גם על הכלכלה המקומית. עסקים רבים בדרום קליפורניה מדווחים על ירידה חדה בלקוחות, כאשר אנשים נמנעים מלצאת מהבית מחשש לפשיטות. שוקי הפשפשים, שהם חלק מרכזי מהתרבות הלטינו-אמריקנית, רואים ירידה דרמטית בפעילות.
בתי ספר מדווחים על כך שתלמידים לא מגיעים ללימודים מחשש שהוריהם ייעצרו. מרפאות ובתי חולים מתמודדים עם ירידה במספר הפונים לטיפול, כאשר אנשים מעדיפים לסכן את בריאותם מאשר להסתכן במעצר.
ראשת עיריית לוס אנג'לס קארן באס הפחיתה את שעות העוצר במרכז העיר כאשר המצב התייצב לאחר שבוע של התפרעויות אזרחיות. עם זאת, היא הביעה ביקורת חריפה על הפעולות הפדרליות ודחתה לשתף פעולה עם רשויות ההגירה.
המושל הדמוקרטי של קליפורניה הכריז על "מצב חירום הומניטרי" והורה על הקמת קרנות חירום לסיוע למשפחות שנפגעו מהמעצרים. המדינה איימה לפתוח בהליכים משפטיים נגד הממשל הפדרלי על מה שהיא מכנה "שימוש בכוח מופרז".
לא ברור כמה זמן ימשך מסע הגירושים ההמוני בדרום קליפורניה, כאשר הערכות מצביעות על כך שהפעולות עשויות להימשך עוד 30 עד 60 יום. המשמעות היא שמאות אלפי אנשים יוסיפו לחיות בפחד, כאשר קהילות שלמות חוששות מהמשך פירוק.
המצב בלוס אנג'לס הופך לסמל למלחמת התרבות הרחבה יותר בארצות הברית בין הממשל הרפובליקני לבין מדינות וערים דמוקרטיות. ההשלכות חורגות מעבר לסוגיית ההגירה ונוגעות לשאלות יסוד על זכויות אדם, כבוד האדם והאופי של החברה האמריקנית.
בעוד טראמפ ממשיך לקדם את מדיניות הגירושים ההמוניים כחלק מהבטחותיו הבבחירות, המחיר האנושי של המדיניות הזו הופך ברור יותר ויותר. השאלה היא האם המערכת הדמוקרטית האמריקנית תוכל לעמוד בלחץ הזה, או שמא אנו עדים לשינוי יסודי באופיו של החלום האמריקני.