בעוד המלחמה בין ישראל לאיראן מסלימה ביומה השלישי, הנשיא טראמפ מנהל משחק כפול מורכב שמשלב איומים קשים על איראן עם הדגשה כי ארצות הברית "לא הייתה מעורבת ישירות" בתקיפות הישראליות. במקביל, שלושה תנאים מרכזיים עשויים לקבוע אם אמריקה תיכנס פיזית למלחמה - ולפחות אחד מהם כבר מתקרב למימוש.
הנשיא טראמפ הבהיר באופן חד משמעי: "אם נותקף בכל צורה ופניה על ידי איראן, כל הכוח שלנו ירד עליכם ברמות שלא נראו מעולם". עם זאת, הוא מיהר להדגיש כי התקיפות הישראליות הן "פעולה עצמאית של ישראל" וכי "לא הייתה מעורבות ישירה לכאורה של ארה"ב".
בראיון לניו יורק פוסט, טראמפ חשף פרטים על מתווה ההרתעה האמריקני: "תמיד ידעתי את התאריך... נתנו לאיראן 60 יום והם לא עמדו בזה. היום זה יום 61". הוא התייחס לתקיפת ישראל כתגובה לכישלון איראן לעמוד בדרישות אמריקניות שלא פורטו.
למרות האיומים הקשים, טראמפ הפתיע ואמר: "ניתן בקלות להגיע לעסקה בין ישראל לאיראן לסיום הסכסוך". הוא הוסיף: "יכולנו לסיים את הדם, אבל המשא ומתן הגרעיני עדיין רלוונטי".
הדואליות הזו מייצגת אסטרטגיה אמריקאית מורכבת: להפעיל לחץ מרבי על איראן תוך שמירה על פתחי יציאה דיפלומטיים ומניעת סחיבה לעימות ישיר.
הנשיא טראמפ הבהיר באופן חד משמעי: "אם נותקף בכל צורה ופניה על ידי איראן, כל הכוח שלנו ירד עליכם ברמות שלא נראו מעולם". עם זאת, הוא מיהר להדגיש כי התקיפות הישראליות הן "פעולה עצמאית של ישראל" וכי "לא הייתה מעורבות ישירה לכאורה של ארה"ב"
אנליסטים בוושינגטון מזהים שלושה גורמים עיקריים שיכריחו את ארצות הברית להיכנס פיזית למלחמה:
זהו התנאי החד ביותר. אם איראן תכוון ישירות לבסיסים אמריקניים באזור או לכוחות אמריקניים, הנשיא טראמפ הזהיר שהתגובה תהיה "ברמות שלא נראו מעולם". במזרח התיכון מוצבים עשרות אלפי חיילים אמריקניים בבסיסים שונים, והם נמצאים ברדיוס הפגיעה של טילים איראניים.
התחזקות מחנה הקיצוניים בטהרן או חבלה בשיחות הגרעין עלולות לחייב התערבות אמריקאית. השיחות על התוכנית הגרעינית שתוכננו ל-15 ביוני כבר נדחו בעקבות הלחימה, מה שמהווה מכה לאסטרטגיה האמריקאית. פקידים בוושינגטון רואים במשא ומתן הגרעיני כלי מרכזי למניעת איראן גרעינית ללא מלחמה.
בקונגרס קיימת תמיכה רחבה לישראל, כאשר מחוקקים כמו מרקו רוביו מדגישים כי "איראן תהיה טיפשה אם תתקוף אמריקה". עם זאת, קיימת התנגשות אידיאולוגית בין מחנה ה"America First" הלא-מיליטריסטי למחנה התמיכה הנלהבת בישראל. סטיב בנון, פרשן שמרני משפיע, הביע חששות מ**"הכנסת אמריקה לעוד מערכה במזרח התיכון"**.
וושינגטון מודאגת מארבעה תחומים עיקריים:
היתפרצות אזורית: החשש שהתנגשות בין ישראל לאיראן תתפתח למלחמה אזורית הכוללת סוריה, לבנון, עיראק ותימן. הקואליציה הפרו-איראנית עדיין לא הגיבה בעוצמה מלאה, אך היא עלולה להיכנס למלחמה אם איראן תידחק לפינה.
פגיעה באזרחים: יותר מ-138 הרוגים באיראן ו-13 הרוגים בישראל מעוררים דאגה הומניטרית וחשש מהסלמה נוספת שתגבה מחיר כבד באזרחים.
איום על חיילי ארה"ב: בבסיסים אמריקניים באזור מוצבים עשרות אלפי חיילים שנמצאים ברדיוס הפגיעה של איראן ובעלות בריתה. התקיפה הישירה של כל בסיס אמריקאי תחייב תגובה צבאית מיידית.
השלכות כלכליות עולמיות: מחירי הנפט עלו ב-7% ביום התקיפה הראשונה, והשווקים מגלים רגישות גבוהה להתפתחות הלחימה. מלחמה ממושכת עלולה לזעזע את הכלכלה העולמית.
ממשל ביידן היוצא נמנע מהתבטאויות חדות, אך מדגיש כי "עדיין מודד אמצעים לדיפלומטיה תוך שימור עליונות צבאית והרתעה". זה כולל שמירה על נוכחות כוחות באזור ללא מחויבות לפעולה תוקפנית.
ממשל ביידן מעדיף הרתעה על פני מלחמה, ופועל לייצב את המצב תוך מתן זמן למשא ומתן דיפלומטי. עם זאת, הוא מוכן להגן על כוחות ואינטרסים אמריקניים במידת הצורך.
אנליסטים מעריכים שטראמפ משתמש בישראל כ"בלוק הפוליטי המקוצר" של התמיכה הצבאית האמריקאית. זה מאפשר לו להחזיק בדיאלוג תעמולתי ("להראות קשיחות") מבלי לשלם מחיר ישיר בדם אמריקאי.
האסטרטגיה מבוססת על ארבעה עמודי תווך:
התשובה מורכבת: הגעת כוחות אמריקניים (חילות אוויר, ספינות פטרול ומערכות הגנה) יכולה לבלום התקפות איראניות, אך לא תסגור את הסכסוך הבסיסי. כפי שהסביר טראמפ - "ניתן לסיים את הדם, אבל הוא גם הדגיש שהמשא ומתן הגרעיני עדיין רלוונטי".
דעיכת המאבק תלויה בשני הצדדים: ישראל תצטרך להפסיק תקיפות, איראן לשוב לשולחן ההסכם, וארצות הברית תצטרף רק "בתנאים מדודים וקיצוניים בלבד".
במשרד החוץ האמריקאי שוררת זהירות מירבית - התמיכה הפומבית בישראל קיימת, אך לא לתקיפה שנחשבת כ**"לחימה פוטנציאלית שבה ארה"ב תצטרך לשלם מחיר דמים"**.
טראמפ משחק תפקיד כפול: הוא מאיים וגם מקרב, מבלי להתחייב לצעדים צבאיים ישירים. האסטרטגיה האמריקאית תהיה אדפטיבית - תגיב לשלושת התנאים המחמירים:
המפתח להבנת הגישה האמריקאית הוא שהיא מבוססת על הרתעה - לא מלחמה - ועל הימנעות מקשירת המונח "מלחמה בלתי נמנעת" בלי מוקד ברור ופתיח לשולחן המשא ומתן.