בחשיפה מפתיעה, מתברר כי המשא ומתן הדיפלומטי בין ארצות הברית לאיראן, שנועד לבלום את התוכנית הגרעינית של טהראן, שימש בפועל כמסווה מושלם לתקיפת הפתע הישראלית. הנשיא דונלד טראמפ אישר בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי ארה"ב הייתה מודעת מראש לתוכניות הישראליות ואף סיפקה כיסוי דיפלומטי למבצע.
"זה היה שאנחנו יודעים מה קורה", אמר טראמפ בראיון טלפוני לעיתון. הנשיא חשף כי דיבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום חמישי ומתכנן לדבר איתו שוב ביום שישי. הוא כינה את המבצע "תקיפה מוצלחת מאוד, בלשון המעטה".
טראמפ הסביר את הטיימינג המדויק של המבצע: "אמרתי לצד השני, יש לכם 60 יום לעשות עסקה. ביום ה-61 הם הותקפו. היום זה בעצם יום 61, וזו הייתה תקיפה מוצלחת מאוד. הם היו צריכים לעשות עסקה והם עדיין יכולים לעשות עסקה כל עוד נשאר להם משהו".
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, שהונהג על ידי השליח המיוחד של טראמפ סטיב ויטקוף, נתפס ברחבי העולם כדרך חשובה לשמור על השלום האזורי. אולם בפועל, הוא סיפק את הכיסוי המושלם לישראל לתקוף ללא אזהרה מוקדמת. עם סיבוב השיחות השישי שתוכנן ליום ראשון בעומאן, איראן לא חשבה שישראל תתקוף בעודן נמשכות.
דניס רוס, שכיהן כבכיר בנושאי המזרח התיכון בממשלים דמוקרטיים ורפובליקנים, אמר: "אין ספק שמשימת ויטקוף הייתה תורמת מרכזית להפתעה. האיראנים היו מניחים שישראל לא תתקוף בעוד השיחות מתנהלות ופגישה עומדת להתקיים".

טראמפ הסביר את הטיימינג המדויק של המבצע: "אמרתי לצד השני, יש לכם 60 יום לעשות עסקה. ביום ה-61 הם הותקפו. היום זה בעצם יום 61, וזו הייתה תקיפה מוצלחת מאוד. הם היו צריכים לעשות עסקה והם עדיין יכולים לעשות עסקה כל עוד נשאר להם משהו".
נתניהו העלה את האפשרות של תקיפות באיראן בשיחה עם טראמפ ביום שני, כך דיווחו שני בכירים אמריקנים. זמן קצר לאחר מכן, ארה"ב החלה להוציא חלק מהדיפלומטים ותלויי המשפחה הצבאיים מהמזרח התיכון. בכירי ממשל טראמפ אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" ביום חמישי כי ישראל מוכנה לתקוף את איראן תוך ימים.
למרות ההתקפה, בכירי ממשל טראמפ התעקשו ביום חמישי בלילה שויטקוף עדיין מתכנן להשתתף בשיחות יום ראשון. אולם האפשרות לפגישה עם המשא ומתן האיראני נראתה מוטלת בספק, כאשר טהראן נשבעה להגיב לישראל וחלק מהבכירים הקשוחים באיראן האשימו את וושינגטון כשותפה למתקפה הישראלית.
שר החוץ מרקו רוביו אמר בהצהרה כי ארה"ב לא הייתה מעורבת בתקיפה הישראלית. אולם הוא לא שלל תפקיד אמריקני בסיוע לישראל להגן על עצמה מפני תגמול טהראן, תרחיש שעלול לגרור את וושינגטון לעימות ולהכריח את הפנטגון לזרז כוחות נוספים למזרח התיכון.
האפשרות שישראל עלולה לנקוט פעולה צבאית נגד איראן הייתה זמן רב דאגה עבור ממשלים אמריקניים, שחלקו את החרדות הישראליות מהמאמצים הגרעיניים הגוברים של איראן והפוטנציאל שהם עלולים לאפשר לטהראן להחזיק בנשק גרעיני.
דאגה מרכזית הייתה שתקיפות אוויריות ישראליות עלולות לפגוע אך לא להשמיד את התוכנית הגרעינית של איראן, מכיוון שחלק גדול ממנה קבור ומפוזר. זה עלול לאפשר לאיראן להמשיך את התוכנית הגרעינית שלה בחשאי. חשש ותיק נוסף היה שאיראן עלולה להגיב לתקיפה ישראלית בהתקפה על בסיסים אמריקניים באזור, בעלות בריתה הערביות של וושינגטון ומשלוחי נפט במפרץ הפרסי.
אהרון דיוויד מילר, המשא ומתן לשעבר לשלום במזרח התיכון, אמר שאין אינדיקציות שהבית הלבן התנגד כל כך לתקיפה צבאית ישראלית עד כדי להעמיד את היחסים האמריקניים-ישראליים על הכף. לישראל, אמר, ניתן "אור ירוק להכחשה סבירה".
טראמפ הוסיף כי השווקים יגיבו בחיוב אם יכולת הגרעין של איראן תצומצם: "אני חושב שבסופו של דבר, זה יהיה נהדר לשוק כי איראן לא תחזיק בנשק גרעיני. זה יהיה נהדר לשוק - צריך להיות הדבר הטוב ביותר אי פעם לשוק. איראן לא תחזיק בנשק גרעיני שהיה איום גדול על האנושות".
החשיפה מעלה שאלות קשות על מידת השקיפות בדיפלומטיה האמריקנית ועל האם המשא ומתן עם איראן היה כנה מלכתחילה או שמא שימש כמסווה מתוכנן למבצע הצבאי.