על סף פיצוץ: כל מה שצריך לדעת על מתיחות השיא עם איראן

המתיחות מול איראן נמצאת בשיאה: הזמן שהוקצב לשיחות בין טהראן לוושינגטון הולך ואוזל, הנשיא טראמפ מאבד סבלנות, וגורמים ביטחוניים בארה"ב ובישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים עשויה להתרחש בתוך ימים או שבועות בודדים.

במקביל, דיווחים מודיעיניים מצביעים על היערכות צבאית מתקדמת של צה"ל ושל איראן במקביל, ועל רקע כל זאת - סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם (IAEA) פרסמה ביום חמישי החלטה חריגה, הקובעת כי איראן אינה עומדת עוד בהתחייבויותיה להסכמי הפיקוח הגרעיניים. מדובר בגינוי ראשון מסוגו זה שני עשורים, שעלול להוות זרז נוסף להסלמה אזורית.

הסלמה משמעותית בין ארה"ב וישראל לאיראן

החלטה דרמטית אחרי שנים של אזהרות

לאחר תקופה ארוכה של התרעות, אזהרות ודיווחים מדאיגים מצד פקחי האו"ם, קיבלה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית החלטה חסרת תקדים נגד איראן - הראשונה מסוגה זה שני עשורים. את ההצעה הגישו ארבע מעצמות מערביות: ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה, והיא אושרה ברוב ברור של 19 מדינות מתוך חברות מועצת המנהלים של הסוכנות. מנגד, שלוש מדינות: רוסיה, סין ובורקינה פאסו - התנגדו באופן מפורש, בעוד 11 מדינות נמנעו מהצבעה, ושתי מדינות נוספות כלל לא נטלו חלק בהליך.

לב ההחלטה הוא האשמה כלפי טהראן על כך שמאז שנת 2019 לא שיתפה פעולה עם הסוכנות בנוגע למידע קריטי - ובעיקר עקבות של חומר גרעיני שנמצאו במספר אתרים ברחבי איראן, מבלי שהוכרזו כאתרים גרעיניים רשמיים. על פי נוסח ההחלטה, ממצאים אלו וחוסר השקיפות המתמשכת מצד איראן מהווים "אי עמידה בהתחייבויות לפי הסכם הפיקוח", שהוא מסמך מחייב במסגרת האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

תגובת נגד מיידית בטהראן

התגובה האיראנית להחלטה לא איחרה לבוא. דובר סוכנות האנרגיה האטומית של איראן, בהרוז כמאלונדי, הודיע בטלוויזיה האיראנית כי איראן תקים מתקן העשרה חדש "במקום מאובטח" ותגדיל את קצב העשרת האורניום. לדבריו, "המשמעות היא שהייצור של חומר מועשר יגדל בצורה משמעותית". כמאלונדי הוסיף כי אחד הצעדים שכבר אושרו הוא הפעלת צנטריפוגות מתקדמות באתר פורדו, מהלך שמקצר את המרחק להפקת חומר בקיע ברמה צבאית.

איראן כבר מחזיקה במלאי אורניום מועשר לרמה של 60% – רמה שנחשבת גבוהה במיוחד, הרבה מעבר למה שנדרש לשימושים אזרחיים כמו ייצור אנרגיה או מחקר רפואי. בין רמה זו לבין אורניום מועשר ל־90%, המשמש בפועל לייצור פצצות גרעין, מפרידה רק קפיצה טכנולוגית אחת. עם זאת, ההנהגה האיראנית ממשיכה לטעון בעקביות כי אין לה כוונה לפתח נשק גרעיני, וכי תוכניתה מיועדת אך ורק לצורכי שלום.

ישראל מאותתת: "כל האפשרויות על השולחן"

במערכת הביטחון והדרג המדיני בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות האחרונות, ומגבירים את הקשר עם וושינגטון. מקורות מדיניים אישרו כי השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המוסד דוד ברנע צפויים להמריא ביום שישי לשיחות רגישות עם השליח האמריקני המיוחד סטיב ויטקוף. לדברי אותם גורמים, מטרת הפגישה היא "להבהיר את עמדתה של ישראל" בנוגע להסלמה בגזרה האיראנית, ולהציב קווים ברורים לקראת המשך השיחות בין וושינגטון וטהראן.

בלשכת ראש הממשלה הבהירו כי ההחלטה לשלוח את שני הבכירים התקבלה בעקבות שיחה ממושכת בין רה"מ בנימין נתניהו לנשיא טראמפ, שנערכה מוקדם יותר השבוע. על פי ההערכות, השניים דנו במידע מודיעיני עדכני על ההתקדמות של איראן בתוכניתה הגרעינית, ובאפשרויות תגובה של ישראל ושל ארצות הברית במקרה שהמאמצים הדיפלומטיים ייכשלו.

במקביל, דווח על התרעה אמריקנית לפינוי אנשי סגל לא חיוניים ממוקדים שונים ברחבי המזרח התיכון – צעד חריג שמעיד על חשש להסלמה ממשית. מקורות בוושינגטון מסרו כי מדובר במהלך מניעתי, אך ציינו כי הוא מגיע על רקע גידול במתיחות והתרעות ביטחוניות סביב אתרים אמריקניים באזור.

שאלת הסנקציות – מרוץ נגד הזמן

ההחלטה בווינה לא כוללת בשלב זה הפניה ישירה למועצת הביטחון, אך לפי דיפלומטים מערביים - מדובר ב"צעד משמעותי", שמטרתו להעניק לטהראן חלון זמן מוגבל לשיתוף פעולה לפני שיינקטו צעדים נוספים. "המטרה היא להביא את איראן למענה מלא לדרישות שהועלו בשש השנים האחרונות", אמר דיפלומט בכיר לסוכנות הידיעות AP. אם איראן תמשיך בסירובה לשתף פעולה, צפוי כינוס חירום של ראשי הסוכנות, אשר עשוי להוביל להפניה רשמית לאו"ם.

חשוב לציין כי האפשרות להשיב את הסנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין מ־2015 עומדת לפוג באוקטובר – דבר שמפעיל לחץ על המעצמות לפעול לפני כן.

רקע להסלמה: דוח חריף ותשדורת דיפלומטית

ההחלטה החריגה שהתקבלה בווינה לא באה בחלל ריק: היא נשענת על ממצאי דו"ח מקיף שפורסם על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית בסוף החודש שעבר, אשר התריע כי רמת שיתוף הפעולה מצד איראן ממשיכה להיות "בלתי מספקת". הדו"ח מתמקד במיוחד בעובדה שעקבות אורניום ברמה לא רגילה אותרו במספר אתרים ברחבי איראן – אתרים שלא דווחו מעולם לסוכנות כאתרים גרעיניים. העובדה שאיראן לא מספקת הסברים "מהימנים מבחינה טכנית", כפי שמכנות זאת מדינות המערב, מעוררת חשד כבד שהתוכנית הגרעינית האיראנית כוללת נדבכים צבאיים, לפחות בעבר.

על פי הערכות מודיעיניות שנידונו במוסדות בינלאומיים, ייתכן שאיראן הפעילה תוכנית נשק חשאית עד לשנת 2003, בניגוד להצהרותיה הפומביות. טיוטת ההחלטה שהוגשה כעת להצבעה בווינה כללה דרישה מפורשת מטהראן להשיב "ללא דיחוי" לשאלות שנותרו פתוחות במשך שנים. 

סיכוי אחרון לדיפלומטיה?

על אף המתיחות הגוברת והצעדים החד-צדדיים של איראן, גורמים מערביים מנסים לשדר מסר של איפוק – אך גם נחישות. "אנחנו לא סוגרים את הדלת לדיפלומטיה", אמר דיפלומט בכיר לסוכנות הידיעות AP. לדבריו, ההחלטה הנוכחית לא כוללת בשלב זה הפניה ישירה למועצת הביטחון של האו"ם, וזאת במטרה להעניק לטהראן חלון זמן מוגבל לספק מענה. "המטרה היא להביא את איראן למענה מלא לדרישות שהועלו בשש השנים האחרונות", הדגיש.

אלא שהשעון מתקתק. אם איראן תמשיך לדחות את דרישות הפיקוח, ייתכן שכבר בקיץ תתכנס מועצת המנהלים של הסוכנות לדיון חירום נוסף – שבסיומו תתקבל החלטה רשמית להעברת הסוגיה למועצת הביטחון ולשקול סנקציות חדשות.

כך או כך, נדמה כי המשבר סביב תוכנית הגרעין של איראן מתקרב לנקודת רתיחה. צעדים טכניים שננקטים בטהראן, יחד עם מהלכים מדיניים בווינה והצהרות חריפות מירושלים – כל אלו מציירים תמונה של אזור מתוח, שבו כל צעד נוסף עלול להפוך להצתה של עימות רחב. המזרח התיכון ניצב שוב על סף פיצוץ, והאופציה הדיפלומטית – ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה שלה.