אמריקה חוזרת לעבר אפל בתחום ההוצאה למוות. אחרי עשרות שנים שבהן זריקה קטלנית הייתה כמעט השיטה היחידה, מדינות ברחבי ארצות הברית מרחיבות את ארסנל שיטות הההוצאה למוות בצורה דרמטית ומדאיגה. הנתונים חושפים מגמה מטרידה: בעוד שבין 2021 ל-2023, 100% מהוצאות למוות בארה"ב בוצעו בזריקה קטלנית, בשנה וחצי האחרונות 16% מהן בוצעו בשיטות אחרות.
כיום, תלוי במקום מאסרם, אסירי תא המוות באמריקה יכולים לבחור ממעין "תפריט מוות" וירטואלי: כיתת יורים, גז חנקן, כיסא חשמלי ועדיין זריקה קטלנית. פלורידה אף העבירה בחודש מאי חוק שעלול לאפשר כמעט כל שיטת הוצאה למוות הניתנת לדמיון, כולל סקילה וערף ראש, לפי מומחה אחד.
המצב יוצר מעמד ייחודי ברמה הגלובלית. בעוד שמדינות רבות שומרות בסוד על שיטות הוצאה למוות יוצאות דופן כמו ירי במקלעים, תליה וערף ראש, ארצות הברית נמצאת בין ארבע מדינות בלבד שיש להן יותר משלוש צורות רשמיות של הוצאה למוות, לפי מסד נתונים עולמי של הוצאות למוות שמתנהל על ידי אוניברסיטת קורנל. שלוש המדינות האחרות הן ניגריה, איראן וסודן.
מתוך 44 הוצאות למוות שנערכו בארצות הברית מאז ינואר 2024, שבע בוצעו בשיטה אחרת מזריקה קטלנית - 16%. זאת בהשוואה לשלוש השנים שלפני כן, כאשר 100% מ-53 הוצאות למוות בוצעו בזריקה קטלנית, לפי נתוני מרכז המידע על עונש המוות.
"זו התפתחות יוצאת דופן", אמר פרנק באומגרטנר, חוקר עונש מוות ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. "החזרה לשיטות ישנות אלה היא חידוש היסטורי עבור ארצות הברית".
בעוד שמדינות רבות שומרות בסוד על שיטות הוצאה למוות יוצאות דופן כמו ירי במקלעים, תליה וערף ראש, ארצות הברית נמצאת בין ארבע מדינות בלבד שיש להן יותר משלוש צורות רשמיות של הוצאה למוות, לפי מסד נתונים עולמי של הוצאות למוות שמתנהל על ידי אוניברסיטת קורנל. שלוש המדינות האחרות הן ניגריה, איראן וסודן.
ככל שזריקה קטלנית הפכה לשיטת ברירת המחדל האחרונה בארצות הברית, האתגרים לשימוש בה היו קבועים וכמה הוצאות למוות נכשלו, מה שהפך את התרופות הקטלניות לקשות יותר להשגה עבור 23 המדינות עם עונש מוות פעיל.
גם מה שמניע את הכנסת שיטות הוצאה למוות חדשות הוא בית המשפט העליון השמרני יותר, עם שלושה שופטים שמונו על ידי דונלד טראמפ התומך מאוד בעונש מוות, שחתם בינואר על צו ביצועי המחזיר הוצאות למוות פדרליות ומרחיב את יישום עונש המוות.
מומחים מסכימים שהנוף הפוליטי החדש שיחרר מדינות לחקור שיטות אחרות שאולי היו מתקשות לעמוד תחת בית משפט ליברלי יותר.
בדרום קרוליינה ב-11 באפריל, מוציאים למוות שמו כובע על ראשו של מיכאל מהדי, כיוונו שלושה רובים לחזהו וירו. עורך דינו, שהיה עד להוצאה למוות, כינה אותה "ברברית", ואמר שזה היה "מעשה מחריד השייך לפרקים החשוכים ביותר בהיסטוריה, לא בחברה מתורבתת".
עורכי דינו של מהדי הגישו מאז תלונה לבית המשפט העליון של דרום קרוליינה בטענה שההוצאה למוות נכשלה כי פתולוג משפטי מצא שרק שתיים משלוש הכדורים פגעו במהדי. הכדורים, הם טוענים, פגעו בו באופן שהאריך את סבלו וגרם ל"כאב והסבל ביודע מענה" למשך דקה.
פקידי המדינה עומדים על כך שהשיטה חוקתית.
נוסף על דרום קרוליינה, ארבע מדינות אישרו כיתות יורים כשיטת הוצאה למוות: מיסיסיפי, יוטה, אוקלהומה ואיידהו. איידהו, שאישרה כיתות יורים ב-2023, אמורה להפוך את כיתת היורים לשיטת ברירת המחדל של המדינה בשנה הבאה.
בינואר 2024, אלבמה עשתה היסטוריה כאשר ביצעה את ההוצאה למוות הראשונה בגז חנקן בארצות הברית, כאשר רצעו מסכה על פניו של האסיר קנת' יוג'ין סמית' ומנעו ממנו חמצן עד שנחנק.
מאז, המדינה השתמשה בשיטה החדשה השנויה במחלוקת על שלושה אסירים נוספים ועומדת להשתמש בה שוב ב-10 ביוני, למרות התנגדויות מחלקים מהקהילה היהודית שטענו שזה מזכיר את תאי הגזים הנאציים במהלך השואה.
"הריגה בגז יכולה להיות מושרשת רק בשנאה לאנושיות משותפת - סוג של 'הפיכה לאחר' שאיפשרה את הרציחות השיטתיות של שישה מיליון יהודים", כתב סטיבן קופר, עורך דין שהפך לפעיל לביטול עונש מוות.
לואיזיאנה הפכה למדינה השנייה שהשתמשה בשיטה כאשר הוציאה למוות את ג'סי הופמן במרץ, וארקנסו הפכה למדינה החמישית שאישרה את השיטה כאשר המושלת שרה האקבי סנדרס חתמה במרץ על חוק המאפשר את השימוש בה.
עדויות עדים מכל ארבע הוצאות למוות באלבמה מתארות "סבל, כולל אימה מודעת במשך כמה דקות, רעידות, התנשפות ועדויות אחרות למצוקה", כתבה השופטת הראשית של המחוז בלואיזיאנה, שלי דיק.
בינתיים חוק חדש בפלורידה מדאיג משקיפי עונש המוות. הצעת חוק שחתם המושל רון דסנטיס במאי ותיכנס לתוקף ב-1 ביולי "רחבה להפליא ומסוכנת ביותר", אמרה רובין מאהר, מנהלת בכירה של מרכז המידע על עונש המוות שבוושינגטון.
החוק מאפשר הוצאות למוות באמצעות "שיטה שלא נחשבת לא חוקתית" אם תרופות זריקה קטלנית הופכות "לבלתי אפשריות או לא מעשיות" להשגה. בית המשפט העליון האמריקני מעולם לא מצא ששיטת הוצאה למוות אינה חוקתית, כלומר החוק החדש "בעצם אומר שהכל מותר", אמרה מאהר.
"זה מדהים מסיבות רבות", אמרה. "אני לא חושבת שהציבור האמריקני ישב בנוחות עם הרעיון שאנחנו נשתמש בשיטות שמדינות אחרות השתמשו בהן בעבר, כמו סקילה וערף ראש, אבל תחת הגדרה מילולית מאוד השיטות האלה יהיו מותרות".
המדאיג במיוחד הוא שהמגמה הזו מתרחשת תחת ממשל שמתגאה בהיותו "פרו-חיים" בנושאים אחרים, אך מרחיב בדרכים ברוטליות את הדרכים להוציא אנשים למוות. החזרה לשיטות מהעבר מעוררת שאלות על הכיוון המוסרי של אמריקה ומקומה בעולם המתורבת.