בפסיקה שעלולה לקבוע תקדים למאבק נגד האנטישמיות בקמפוסים האמריקניים, שופט פדרלי דחה השבוע תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת פנסילבניה על ידי סטודנטים יהודים שטענו שהמוסד "איפשר, סבל ו/או הקל על אירועים אנטישמיים מרובים בקמפוס שלו ויצר סביבה חינוכית עוינת לסטודנטים יהודים" בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
השופט מיטשל גולדברג, השופט הראשי של בית המשפט המחוזי האמריקני במחוז המזרחי של פנסילבניה, כתב בפסיקתו שהתביעה - שהוגשה על ידי סטודנטים יהודים הלומדים בבית הספר - מכילה תלונה מתוקנת של 111 עמודים ש"מפרטת מגוון רחב של טענות כלליות, תלונות, אירועים היסטוריים ונוכחיים ואירועים אנטישמיים לכאורה שהתרחשו לא רק בקמפוס של פן, אלא במקומות אחרים בארצות הברית ובעולם".
"התלונה המתוקנת כוללת גם טענות כוללות של חששות ותלונות אידיאולוגיות, פילוסופיות, דתיות ופוליטיות, שאין להן שום קשר לתביעה פדרלית", הוא הכריז השבוע.
בליבה של הפסיקה, השופט קבע שהסטודנטים לא הצליחו להוכיח כוונה מכוונת לפגוע מצד האוניברסיטה. "לאחר בחינת התלונה המתוקנת של התובעים, אני מוצא שהיא נכשלת בטענת עובדות מספקות כדי לטעון באופן סביר טענות בנות קיימא תחת כותרת VI, חוק פנסילבניה נגד פרקטיקות סחר לא הוגנות והגנת הצרכן, ובגין הפרת חוזה"
בליבה של הפסיקה, השופט קבע שהסטודנטים לא הצליחו להוכיח כוונה מכוונת לפגוע מצד האוניברסיטה. "לאחר בחינת התלונה המתוקנת של התובעים, אני מוצא שהיא נכשלת בטענת עובדות מספקות כדי לטעון באופן סביר טענות בנות קיימא תחת כותרת VI, חוק פנסילבניה נגד פרקטיקות סחר לא הוגנות והגנת הצרכן, ובגין הפרת חוזה".
השופט גולדברג המשיך וכתב: "בעוד שהתובעים מבזבזים כמות לא פרופורציונלית של מקום בהרחבה על עוולות ואירועים רחוקים בעבר, חלקם מתוארכים עד 1993, ומתלוננים שפן לא נקטה את הפעולות או הגיבה לדוחותיהם, למכתביהם או לאימיילים שלהם באופן שהתובעים רצו, התובעים נכשלו בטענת עובדות כלשהן המראות אפליה מכוונת או אדישות מכוונת מצד פן".
"אכן, לא יכולתי למצוא טענות שפן או הממשל שלה עצמם נקטו פעולות או עמדות כלשהן ש - אפילו כשקוראים אותן באור הטוב ביותר - יכולות להתפרש כאנטישמיות עם כוונה לגרום נזק לתובעים", הוא גם אמר. "במקרה הגרוע ביותר, התובעים מאשימים את פן בסבלנות ובהרשאה לביטוי דעות השונות משלהן".
סטודנטי פן ג'ורדן דוד ונח רובין והבוגר אייל יעקובי הגישו את התביעה ב-5 בדצמבר עם הארגון ללא מטרות רווח "סטודנטים נגד אנטישמיות", על פי סוכנות החדשות היהודית.
השופט גולדברג אמר בפסיקתו: "למרות שקשה לעבור על 312 פסקאות הטענות הכלולות בתלונה המתוקנת, אני מוצא שהתובעים טענו אירועים שונים שבהם הם אישית הופעלו עליהם לשון הרע, הוטרדו מילולית ו/או היו מטרה כי הם יהודים".
הוא הוסיף: "בגלל האירועים האלה, ההפגנות הרבות ופסטיבל 'Palestine Writes', התובעים טוענים שהם נאלצו להחמיץ שיעורים ופעילויות ובחוויות קמפוס אחרות, הרגישו מאוימים ו/או לא בטוחים במגורים, בכיתות ובמקומות אחרים בקמפוס, הרגישו כאילו הם צריכים להימנע מלבישת פריטי לבוש או תכשיטים מסוימים או להימנע מלהתבטא בעניינים חשובים להם, ו/או הרגישו בדרך אחרת כאילו הם צריכים להסתיר או לטשטש את זהותם היהודית".
עם זאת, השופט גולדברג גם אמר שפן הגישה "ראיות תיעודיות המראות שיש לה כבר זמן רב מדיניות המתנגדת לאנטישמיות בכל צורותיה בקמפוס שלה", ש"לכאורה קובעות שמאז 7 באוקטובר, פן פיתחה תוכניות פעולה לטיפול ו'מלחמה' באנטישמיות ובביטוי שנאה דתית וגזעית בקמפוס שלה, והגבירה את אמצעי הביטחון שלה כדי להבטיח את הבטיחות והרווחה של הסטודנטים היהודים שלה".
"אדישות מכוונת היא רף גבוה מאוד ואי שביעות הרצון של התובעים מתגובות פן אינה מספיקה כדי לקבוע שהיתה החלטה רשמית של פן לא לתקן הפרת כותרת VI ושהאדישות המכוונת הזו גרמה ביעילות לאפליה גזעית", פסק גולדברג.
השופט כן החליט לתת לתובעים הזדמנות נוספת: "אני אבל אתן לתובעים הזדמנות אחרונה לתקן את התלונה שלהם, אבל רק לגבי טענות כותרת VI והפרת החוזה".
הפסיקה מהווה מכה למאמצים של סטודנטים יהודים לקבל הגנה משפטית מפני אנטישמיות בקמפוסים. היא קובעת רף גבוה להוכחת כוונה לפגוע ודורשת יותר מאשר סתם טענות על יצירת סביבה עוינת.
המקרה מתרחש על רקע עלייה באירועים אנטישמיים בקמפוסים אמריקניים מאז 7 באוקטובר, ועל רקע חקירות ממשלתיות במוסדות אקדמיים שונים. ממשל טראמפ הכריז על חקירת 60 אוניברסיטאות בגין "אפליה והטרדה אנטישמית".
הפסיקה עלולה להשפיע על תביעות דומות שהוגשו נגד אוניברסיטאות אחרות, ולקבוע תקדים שיקשה על סטודנטים יהודים להוכיח את טענותיהם בבית המשפט.
למרות הפסיקה, הנושא לא ייעלם. סטודנטים יהודים ברחבי המדינה ממשיכים לדווח על אירועי אנטישמיות ועל הרגשת חוסר ביטחון בקמפוסים. השאלה היא האם הדרך המשפטית היא הנכונה להתמודדות עם הבעיה, או שיש צורך בפתרונות אחרים.
הפסיקה מדגישה את הקושי בהוכחת כוונה לפגוע ואת החשיבות של איסוף ראיות מדויקות ומפורטות. היא גם מעלה שאלות לגבי גבולות חופש הביטוי בקמפוסים ואיזון בין הגנה על סטודנטים יהודים לבין שמירה על זכויות הביטוי של אחרים.