שערוריית כיסוי בצרפת: נסטלה והממשלה הסתירו שנים את סינון מי פרייה "הטבעיים"

בשערורייה שמזעזעת את עולם המזון הצרפתי, חשף חקירה של הסנט הצרפתי השבוע כי חברת נסטלה והממשלה הצרפתית שיתפו פעולה במשך שנים כדי להסתיר את העובדה שמי פרייה, המוכרים כ"מים מינרליים טבעיים", עוברים בפועל סינון וחיטוי באולטרה סגול בניגוד לחוקי האיחוד האירופי.

המותג פרייה, שמייצר כבר 120 שנה מים מוגזים בבקבוקי זכוכית ירוקים בצורת דמעה המזוהים עם עידון אירופאי, מצא את עצמו במרכז שערורייה שמערערת על הגדרת "מים טבעיים" ועל האמון הציבורי בענקי המזון.

בלב הסכסוך עומדת השאלה הבסיסית: האם בעידן של הידרדרות סביבתית והתחממות כדור הארץ, עדיין אפשר לייצר "מים מינרליים טבעיים" - כלומר מים שמסוננים על ידי האדמה ללא התערבות אנושית וללא זיהום או פתוגנים?

הגורמים הרגולטוריים הצרפתיים וארגוני הגנת הצרכן האשימו את נסטלה ווטרס, החברה האם הצרפתית של פרייה, בשימוש במסננים ובמעקרים באולטרה סגול במשך שנים לטיפול במים שהיא מבקבקת מבארות בדרום צרפת. השיטות הללו, לטענתם, הפרו את התקנות הצרפתיות והאירופיות ושינו את המים עד כדי כך שלא ניתן עוד לתייג אותם כ"טבעיים".

הגורמים הרגולטוריים הצרפתיים וארגוני הגנת הצרכן האשימו את נסטלה ווטרס, החברה האם הצרפתית של פרייה, בשימוש במסננים ובמעקרים באולטרה סגול במשך שנים לטיפול במים שהיא מבקבקת מבארות בדרום צרפת. השיטות הללו, לטענתם, הפרו את התקנות הצרפתיות והאירופיות ושינו את המים עד כדי כך שלא ניתן עוד לתייג אותם כ"טבעיים"

החודש הורו פקידים באזור גארד בדרום צרפת, משם מגיעים מי פרייה, לחברה להסיר את מסנני המים תוך חודשיים בזמן שהרשויות מחליטות האם לדרוש מפרייה לשנות את התיוג שלה.

הסכסוך התרחב השבוע כאשר הסנט הצרפתי פרסם את ממצאי חקירה שמצאה שנסטלה הסתירה את הטיפול שלها במי פרייה ומותגי מים מבוקבקים אחרים בעזרת הממשלה הצרפתית, שהדוח האשים ב"כיסוי על פרקטיקות בלתי חוקיות".

אלכסנדר אויזיל, הסנטור הצרפתי שהוביל את החקירה בת שישה החודשים, אמר בראיון: "השערורייה הזו היא מקרה לדוגמה של לכידה רגולטורית וקנוניה בין המדינה לתעשייה."

הסנטור אויזיל טען כי פרקטיקות הטיפול והתיוג של נסטלה הכניסו לחברה לפחות 3 מיליארד יורו, והוא תיאר מאמצים מכוונים להסתיר את ההונאה. במפעל פרייה בדרום צרפת, החוקרים מצאו ארון ניתן להזזה שהסתיר אזור שבו בוצעו "טיפולים בלתי חוקיים".

הדוח קבע כי ב-2021, נסטלה ווטרס החלה בלחץ על הממשלה הצרפתית, כולל פקידים במשרד התעשייה, כדי לאפשר לה להמשיך למכור את פרייה כ"טבעי" למרות הטיפול בו. חברי משרדו של הנשיא עמנואל מקרון ידעו "שנסטלה רימתה במשך שנים", נאמר בדוח.

בתגובה, נסטלה לא הודתה באשמה אך אמרה שהחקירה חשפה "אתגרים משותפים" לתעשיית המים המבוקבקים והצורך ב"בהירות ועקביות" גדולה יותר בתקנות. "כשבטיחות המזון היא מטרה עיקרית, החברה חוזרת ומדגישה שכל מוצרי המים המינרליים הטבעיים שלה בשוק תמיד היו ונשארים בטוחים לשתייה."

משרדו של מקרון לא הגיב לבקשה להגיב. הוא אמר בפברואר כי לא היה "הסכם" עם נסטלה ו"שום קנוניה עם אף אחד".

אינגריד קראגל, מייסדת פודווץ' צרפת, ארגון שמירה עצמאי שתבע את נסטלה על פרקטיקותיה, אמרה שהחקירה הראתה שהחברה פעלה כאילו היא "מעל החוק".

הבעיה עמוקה יותר ממה שנראה על פני השטח. המים התוססים הטבעיים בוורז'ז, מקור פרייה, זוכים להערכה לפחות מאז התקופה הרומית, כאשר חיפשו אותם בשל תכונותיהם הריפוי הנטענות. בתחילת המאה ה-20, אריסטוקרט אנגלי קנה את המעיין והחל לבקבק ולמכור את מימיו.

עד 1933 הייצור הגיע ל-18 מיליון בקבוקים בשנה. חצי מאה מאוחר יותר, פרייה הייתה חברת המים המינרליים הטבעיים הגדולה בעולם.

ב-1990 החברה התמודדה עם משבר כאשר היא החזירה את כל המלאי שלה של פרייה בארצות הברית - כ-72 מיליון בקבוקים - לאחר שנמצא בנזן במספר קטן של בקבוקים. אבל פרייה נראתה מתאוששת: שנתיים מאוחר יותר היא נרכשה על ידי הקונגלומרט השוויצרי נסטלה.

המציאות הסביבתית הקשה של היום מציבה אתגרים חדשים. מומחים אומרים שמי התהום מזוהמים יותר ויותר על ידי פעילות אנושית ושינויי אקלים, כולל שיטפונות קיצוניים יותר שיכולים לדחוף מזהמים לתוך משאבי המים.

השנה שעברה, נסטלה השמידה 2 מיליון בקבוקי פרייה לאחר שנמצאו עקבות של חיידקי צואה באחד מהבארות שלה בעקבות גשמים כבדים. באותו זמן, דוח שדלף חשף כי רגולטור צרפתי מצא עקבות של חומרי הדברה הקשורים לסרטן במים שמהם מגיע פרייה.

חודשים מאוחר יותר, דוח נפרד שדלף מסוכנות בריאות אזורית צרפתית הגיע למסקנה שאיכות המים בוורז'ז הידרדרה עד כדי כך שנסטלה צריכה לשקול הפסקת הייצור שם.

בפברואר, המנכ"ל של קונגלומרט נסטלה, לורן פרייקס, הציע בראיון לתקשורת השוויצרית שהרעיון של מים מינרליים טבעיים הופך ליותר ויותר לא מציאותי, ושהתקנות צריכות להתאים.

"הרעיון הרומנטי הזה שאפשר לקחת מים טהורים מהמעיין, לבקבק אותם ללא שום התערבות ולהבטיח בטיחות מזון זה בדיוק זה - רומנטי," הוא אמר. "זה לא עומד במציאות של פעילות אנושית."

פיטר גליק, מדען אקלים ומייסד שותף של המכון הפסיפי במחקרי מים, הסכים שזה הופך קשה יותר למצוא מים נקיים מזיהום אנושי. אבל הוא גם ציין שחברות כמו נסטלה הרוויחו מיליארדים בקידום אותו רעיון רומנטי.

"הם רוצים למכור מי מעיין כי זה נושא פרמיה בעיני הציבור," הוא אמר. "עכשיו אם הם רק מעבדים את זה כמו שהם מעבדים מי ברז, קשה יותר להם לטעון את זה. וכשאנשים ילמדו את זה, הם יפסידו כסף."

השערורייה מעלה שאלות יסודיות על עתיד התעשייה והאמינות של מותגים שנבנו על "טבעיות" בעולם שבו מים באמת טבעיים הופכים נדירים יותר ויותר.