החרדי שקיבל חנינה מטראמפ – והונה שוב לקוחות ב-41 מיליון דולר: אליהו וינשטיין עלול לשוב לכלא ל־50 שנה

אליהו (אלי) וינשטיין, בן 51, דמות מוכרת בקהילה החרדית בניו ג'רזי ומרמה מורשע בעבר, צפוי לעמוד השבוע בפני גזר דין שעלול להגיע לעד 50 שנות מאסר. וינשטיין – שקיבל חנינה מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב־2021 וריצה רק שליש מעונשו המקורי – חזר לביצוע עבירות במהירות מסחררת. בתוך חודשים משחרורו מהכלא, הוא הקים מרמת פונזי חדשה בהיקף 41 מיליון דולר, תוך שימוש בזהות בדויה וניצול אמונם של משקיעים רבים, בהם בני הקהילה היהודית.

הפרשה החדשה מערערת את אמון הציבור בתהליך החנינה הנשיאותית, וממחישה כיצד פושעים מיומנים יכולים להמשיך בדרכם גם לאחר שזכו להזדמנות שנייה חריגה.

ההבטחה להתקין דרך חדשה – והנפילה המיידית

וינשטיין שוחרר בינואר 2021 לאחר שקיבל חנינה נשיאותית שנויה במחלוקת. הוא ריצה שמונה שנים מתוך עונש של 24 שנים שנגזרו עליו בעקבות מרמת פונזי רחבת היקף בנדל"ן. על רקע תמיכות ציבוריות ומכתבי המלצה של אישי ציבור, רבנים וארגונים יהודיים, הבית הלבן הודיע אז כי החנינה ניתנת "מתוך אמונה בכנותו ובשיקום שלו".

ביום שחרורו אף הצהיר וינשטיין:
"המטרה שלי היא לגרום לכולם להיות גאים בי ולנהל חיים ישרים."

אלא שהאמת הייתה רחוקה מכך. לפי כתב האישום הפדרלי, וינשטיין חזר לפעילות פלילית במהירות – כמעט מיד לאחר חזרתו לחיק משפחתו ושובו לחיים קהילתיים פעילים.

 

לפי כתב האישום הפדרלי, וינשטיין חזר לפעילות פלילית במהירות – כמעט מיד לאחר חזרתו לחיק משפחתו ושובו לחיים קהילתיים פעילים.

 

"מייק קוניג": הזהות הבדויה ששימשה מסתור למרמה החדשה

התובעים הפדרליים מתארים כיצד וינשטיין יצר זהות חדשה בשם "מייק קוניג", שבה השתמש כדי להסתיר ממשקיעים את עברו הפלילי ואת החובות הכבדים שנותרו לו מהמרמה הראשונה – חובות בסך 228.7 מיליון דולר שהוא עדיין חייב לקורבנותיו.

הוא פעל מאחורי הקלעים בחברה בשם אופטימוס השקעות בע"מ, יחד עם שותפו אריה (ארי) ברומברג. מהצד השני גייסו שני משתפי פעולה נוספים, כריסטופר אנדרסון וריצ'רד קארי, עשרות מיליוני דולרים עבור מיזמים לכאורה לגיטימיים:
• ייצור מסכות קורונה
• תחליפי חלב לתינוקות בזמן מחסור ארצי
• ערכות עזרה ראשונה לאוקראינה

בפועל, לפי התביעה, לא היה שום קשר בין הכסף לבין אותם מיזמים.

"הוא היה קוסם המרמה. קוסם השקרים," אמר התובע הפדרלי ג'ונתן פייר בנאום הסיכום במשפט.

הראיות המפלילות: הקלטות סודיות שנגבו מישיבות עם וינשטיין

הפרשה קיבלה תפנית דרמטית כאשר אנדרסון וקארי הבינו כי "מייק קוניג" הוא למעשה וינשטיין – אדם שהורשע בעבר במרמה קרובה בהיקפה. השניים החלו להקליט אותו בחשאי.

בהקלטות שהושמעו בשבועות המשפט, נשמע וינשטיין אומר בפירוש:

"עשיתי פונזי, שיקרתי לאנשים כדי לכסות על העסקאות שלנו."

למרות שהשניים חשו "מבועתים" – כך לדבריהם – הם לא עצרו את המרמה מיד, אלא המשיכו לפעול לצד וינשטיין מספר חודשים נוספים. לבסוף, הם פנו עם עורכי דינם ל־FBI ולמשרד התובע האמריקאי והחלו לשתף פעולה באופן מלא.

וינשטיין נעצר ביולי 2023.

עשרות מיליוני דולרים הועברו לנדל"ן, הימורים ושעוני יוקרה

על פי כתב האישום, חלק גדול מהכספים שנאספו מהמשקיעים שימש את וינשטיין ואת מקורביו להימורים בבתי קזינו, רכישת שעוני יוקרה, מימון רכבי פאר וקניית נדל"ן פרטי. המשקיעים, שסברו כי כספם מושקע במיזמים חיוניים בזמן מגפה ומלחמה, הפסידו הכול.

חלק גדול מקורבנותיו – כך לפי התביעה – הם שוב יהודים אורתודוקסים, בדומה למרמת הפונזי הראשונה שלו. רבים מהם נתנו בו אמון על בסיס קשרים קהילתיים, המלצות ותחושת שותפות.

המרמה הראשונה – והחנינה שהפכה לסמל של כישלון

הקריירה הפלילית של וינשטיין החלה הרבה קודם. ב־2013 הוא הודה בהונאת פונזי בנדל"ן והורשע גם במרמה הקשורה להנפקה הציבורית של פייסבוק. הוא נידון ל־22 שנות מאסר, ובתוספת הרשעה נוספת – לעונש כולל של 24 שנים.

החנינה שקיבל מטראמפ ביום האחרון לכהונתו עוררה אז סערה:
• רבים מהקורבנות התריעו שווינשטיין עלול לחזור לפשוע.
• תומכיו טענו שמדובר באדם שחזר בתשובה ורוצה לפתוח דף חדש.
• מכתבים למען החנינה נכתבו על ידי רבנים, אנשי עסקים וחברי קונגרס לשעבר.
• אלן דרשוביץ, פרופסור למשפטים מהרווארד, תמך בה.

כעת, לאחר שנחשף כי וינשטיין שב למרמה כמעט מיד, מתברר עד כמה ההבטחות לשיקום היו רחוקות מהמציאות.

לקראת גזר הדין: בין טענות לחפות לבין דרישת התביעה למקסימום העונש

התביעה הפדרלית דורשת עונש תקדימי של 50 שנות מאסר.
ההגנה, לעומת זאת, טוענת כי מדובר בענישה "לא מידתית" לאדם ללא עבר של אלימות.

"עונשי 50 שנה שמורים בדרך כלל לרוצחים ולמחבלים – לא לאנשים כמו מר וינשטיין," אמרה עורכת דינו, אילנה הרמטי.

הנאשמים הנלווים – ברומברג ושני משתפי הפעולה – הגיעו להסדרים עם התביעה וצפויים לעונשים קלים בהרבה.

הפרשה החמורה מעלה שאלות קשות על תהליך החנינה הנשיאותית, על מידת האחריות של הבית הלבן בבדיקת מועמדים לחנינה, ועל המקומות שבהם מערכת המשפט והקהילה נותרו חשופים בפני מי שהוכיחו פעם אחר פעם כי אין להם כוונה להשתקם.