מדאיג: 70% מהאמריקאים ניזונים ממאכלים שגורמים למחלות נפש ואוטיזם

מזונות מעובדים במיוחד, שמהווים חלק מרכזי בתזונה של כ-70% מהאמריקאים, עלולים להיות גורם סמוי מאחורי עלייה במחלות נפש, דמנציה ואוטיזם – כך עולה מסקירה מדעית חדשה שהתפרסמה בכתב העת Brain Medicine. החוקרים מצביעים על קשר אפשרי בין המזונות הללו לבין רמות גבוהות של מיקרופלסטיקים, חלקיקי פלסטיק זעירים, שנמצאו לאחרונה לא רק במזון אלא גם ברקמות מוח אנושי.

המחקר סקר שורת מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של מזונות אולטרה-מעובדים (UPFs) על הבריאות הנפשית והנוירולוגית, תוך התמקדות בזיהום של מזונות אלו במיקרופלסטיקים. נמצא כי מזונות מסוג זה – הכוללים חטיפים, מאפים תעשייתיים, דגני בוקר ממותקים, חטיפי חלבון ועוד – חשופים יותר לזיהום מיקרופלסטי, בין היתר בשל האריזה והשינוע בפלסטיק. מחקרים מצביעים על כך שחלקיקים אלה יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח, ולהצטבר ברקמות המוח.

נמצא קשר בין מזונות תעשייתיים לבין בעיות נוירולוגיות

ד"ר ניקולס פביאנו מאוניברסיטת אוטווה, שהוביל את הסקירה, ציין כי מדובר במגמה מדאיגה: "מזונות מעובדים במיוחד מכילים ריכוזים גבוהים משמעותית של מיקרופלסטיקים בהשוואה למזונות טבעיים". לדבריו, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהחלקיקים הללו עלולים לפגוע במערכת העצבים באמצעות מנגנונים ביולוגיים כמו דלקת, עקה חמצונית ופגיעה בתפקוד המיטוכונדריות.

מחקרים שנכללו בסקירה העלו ממצאים מטרידים: צריכת UPFs נקשרה לעלייה של 22% בסיכון לדיכאון, 48% לחרדה ו-41% להפרעות שינה. מחקר נוסף שנבחן מצא שמיקרופלסטיקים עלולים לגרום לעקה חמצונית במוח, מה שעשוי להגביר את הסיכון לנזקים תאיים ולהתפתחות מחלות נוירולוגיות.

מחקר נפרד שלא נכלל בסקירה אך התפרסם השנה, ניתח רקמות מוח מ-54 נתיחות לאחר המוות ומצא מיקרופלסטיקים בכל אחד מהמוחות – בכמות השקולה לכפית פלסטיק. החוקרים גילו כי חולי דמנציה הכילו עד פי עשרה יותר מיקרופלסטיקים לעומת אנשים ללא המחלה. אמנם אין הוכחה סיבתית ברורה, אך מדובר בקשר שמעורר דאגה.

הממצאים הללו מצטרפים לחשש גובר כי זיהום מיקרופלסטי, יחד עם רכיבים מזיקים נוספים במזונות מעובדים כמו סוכרים, שומנים, ממתיקים מלאכותיים ואף מתכות כבדות, עלולים לשבש את האיזון במערכת העיכול ובמוח – קשר הקרוי "ציר המעי-מוח" – ולהוביל לבעיות כמו פגיעה בזיכרון, ירידה קוגניטיבית ואף אוטיזם.

כדי להתמודד עם הסיכון, מציעים החוקרים מדד חדש: "מדד המיקרופלסטיק התזונתי" (DMI), שיסייע לאמוד את החשיפה לחלקיקי פלסטיק דרך התזונה. במקביל, מחקרים בוחנים אפשרויות רפואיות להסרת מיקרופלסטיקים מהגוף, כולל שיטה בשם אפרזיס – סינון רכיבי דם מסוימים – שעשויה להוות מענה עתידי לבעיה.