לוס אנג'לס חיה על הקצה: יותר ויותר בעלי הבתים הופכים לעניים עם בית

בעוד משבר הדיור בלוס אנג'לס נוטה להתמקד בשוכרים המתקשים לעמוד בעלויות, מתברר שגם בעלי הבתים עצמם נחנקים תחת נטל המחירים. מחקר חדש שפרסם האתר האמריקני "קונסיומר אפרס" מצא כי בעלי בתים בעיר הם בין ה"עניים בבית" ביותר בארצות הברית – תופעה כלכלית שבה מרבית ההכנסה מופנית לתשלומי דיור, ומשאירה מעט מאוד להוצאות אחרות.

מה פירוש "עני בבית"?

המונח "עני בבית" (House Poor) מתאר אדם שמשקיע חלק בלתי סביר מהכנסתו על דיור, לרוב מעל 30 אחוז. לפי ממצאי "קונסיומר אפרס", משק בית ממוצע בלוס אנג'לס מרוויח כ־10,855 דולר בחודש, אך מוציא יותר מ־3,500 דולר על משכנתה, מיסים ותחזוקה – כ־32.5 אחוזים מהכנסתו הכוללת.

למרות שהעיר אינה מובילה את הרשימה בשל רמות הכנסה גבוהות יחסית, היא מחזיקה בעלויות הדיור הגבוהות ביותר מבין עשר הערים שנבחנו.

 

המונח "עני בבית" (House Poor) מתאר אדם שמשקיע חלק בלתי סביר מהכנסתו על דיור, לרוב מעל 30 אחוז. לפי ממצאי "קונסיומר אפרס", משק בית ממוצע בלוס אנג'לס מרוויח כ־10,855 דולר בחודש, אך מוציא יותר מ־3,500 דולר על משכנתה, מיסים ותחזוקה – כ־32.5 אחוזים מהכנסתו הכוללת.

 

הכנסות קפואות מול מחירים מטפסים

הפער בין ההכנסות לעלויות הולך ומתרחב. האינפלציה המתמשכת, לצד ארנונה כמעט כפולה מהממוצע הארצי בשל שווי בית חציוני של כמעט מיליון דולר, מכבידה מאוד על בעלי הבתים.
"עלויות הדיור בלוס אנג'לס עלו ב־3.8 אחוזים בין 2023 ל־2024, בעוד שהכנסות בעלי הבתים ירדו ב־0.1 אחוז," ציין אנליסט של האתר. "כך עלה נטל העלות מ־31.2 אחוז ל־32.5 אחוז בתוך שנה בלבד."

ערכי הנדל"ן המזנקים והוצאות המחיה המתייקרות גורמים לכך שגם מי שכבר מחזיקים בית מתקשים לשמור עליו. משקי בית רבים – גם כאלה בעלי הכנסה נאה – מדווחים על מתיחות כלכלית וחוסר יכולת לחסוך.

"שליש מההכנסה הולך לדיור – ואין לאן לברוח"

"אף אחד לא מצפה שלוס אנג'לס תהיה זולה, אבל המצב כיום חמור בהרבה," אמרה דיינה אידנס, דוברת מטעם האתר. "כאשר שליש מההכנסה נבלע בדיור, לא נשאר כסף לחיסכון, לחירום או להשקעה בעתיד. זה פער שהולך וגדל בין שכר לבין יוקר המחיה."

לוס אנג'לס מדורגת במקום הרביעי ברשימה, אחרי ניו יורק, ניו אורלינס והיאליה שבפלורידה.

הערים ה"עניות בבית" ביותר בארצות הברית

1. היאליה, פלורידה – 36.9% מההכנסה מוקדשת לדיור

2. ניו יורק – 33%

3. ניו אורלינס, לואיזיאנה – 32.6%

4. לוס אנג'לס, קליפורניה – 32.5%

5. מיאמי, פלורידה – 32.3%

6. פמברוק פיינס, פלורידה – 32%

7. סנט פטרסבורג, פלורידה – 30.6%

8. הונולולו, הוואי – 30.5%

9. יונקרס, ניו יורק – 30.2%

10. צ'ולה ויסטה, קליפורניה – 29.5%

בערים אחרות המצב טוב בהרבה

בקצה השני של הספקטרום נמצאות ערים באריזונה, צפון קרוליינה ומדינות המערב התיכון, שם נרשמה יציבות יחסית. העיר צ'נדלר שבאריזונה נבחרה כעיר הפחות "ענייה בבית" מבין כל הנסקרות.

כיצד להימנע ממלכודת הדיור

מומחי "קונסיומר אפרס" ממליצים לבעלי בתים ולרוכשים פוטנציאליים על כמה צעדים פשוטים:
– השאירו מרווח תקציבי למצבי חירום, כדי להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות.
– קחו בחשבון את כלל העלויות, כולל ארנונה וביטוח בית – לעיתים הם נשכחים מהחישוב הראשוני.
– הקפידו על "כלל ה־28 אחוזים": לא להוציא יותר מ־28 אחוז מההכנסה החודשית על דיור, גם אם זה דורש ויתור על נכס יקר יותר.

מגמה לאומית של לחץ כלכלי

התופעה אינה ייחודית לקליפורניה. מרבית הערים ברשימת העשירייה העליונה נמצאות בפלורידה ובניו יורק, מה שמעיד על משבר דיור כלל־ארצי. מחירי הבתים נוסקים, אך השכר כמעט שאינו עולה. כך גם מעמד הביניים מוצא את עצמו מתדרדר כלכלית – עם בית, אך בלי רווחה.

השפעה ישירה על איכות החיים

כאשר חלק כה גדול מההכנסה מופנה לדיור, המשמעות היא פחות כסף לבריאות, לחינוך, לבילוי ולחיסכון. משפחות רבות נאלצות לבחור בין תיקון לרכב לבין תשלום לחשבון החשמל, או בין חופשה משפחתית לבין טיפול שיניים. זהו מעגל שמצמצם ניידות חברתית ומעמיק את תחושת הלחץ הנפשי.

העתיד: שחיקה מתמשכת ללא שינוי מדיניות

עם המשך עליית המחירים בשוק הנדל"ן בקליפורניה והכנסות שאינן מדביקות את הפער, המומחים מזהירים מפני החרפה במצב. ללא רפורמות מרחיקות לכת במדיניות הדיור, יותר ויותר משפחות יהפכו ל"עניות עם גג" – או ייאלצו לעזוב את לוס אנג'לס בחיפוש אחר חיים במחיר סביר יותר.