קיץ יבש: אגם מיד בדרך לרמות משבר חמורות וחששות לאספקת המים של לאס וגאס

ההתאוששות הקלה שחלה באגם מיד, מקור המים העיקרי של לאס וגאס, נמצאת בסכנה חמורה לאחר שתחזיות חדשות מצביעות על שנת מים גרועה במיוחד בנהר קולורדו, מה שמדאיג מומחים לקראת חזרה אפשרית לרמות השפל ההיסטוריות שנרשמו בשנת 2022.

לפי תחזיות שפורסמו ביום רביעי על ידי מרכז החיזוי של אגן נהר קולורדו של השירות המטאורולוגי הלאומי, הזרימה לאגם פאוול צפויה להגיע ל-55 אחוז בלבד מהממוצע, נתון נמוך מהערכות קודמות שעמדו על 67 אחוז.

"זה הולך להיות קיץ כואב, לצפות בירידת המפלסים," אמר קייל רורינק, מנהל רשת משאבי המים של אגן הגדול (Great Basin Water Resource Network) הפועלת למען ביטחון מים בנבאדה ויוטה. "אנחנו מתקרבים לרמות המסוכנות שראינו לפני מספר שנים."

המפלס הנמוך ביותר שנרשם אי פעם באגם מיד היה כ-1,040 רגל (כ-317 מטר) ביולי 2022. כעת, בחודש מאי, האגם שמלא רק ב-33 אחוזים נמצא בערך 20 רגל (כ-6 מטר) גבוה יותר – הישג שממשל ביידן ומשרד השטחים ואוצרות הטבע (Bureau of Reclamation) לקחו עליו אחריות באמצעות שימור ברחבי האגן, שמומן בעיקר על ידי מענקים מחוק הפחתת האינפלציה משנת 2022, שהנשיא דונלד טראמפ כיוון אליו לביטול.

"תנאי זרימה כאלה מעצבנים את מנהלי המים," אמר רורינק. "הם מעצבנים ארגונים לא ממשלתיים, והם בוודאי מעצבנים את צרכני המים."

"זה הולך להיות קיץ כואב, לצפות בירידת המפלסים," אמר קייל רורינק, מנהל רשת משאבי המים של אגן הגדול (Great Basin Water Resource Network) הפועלת למען ביטחון מים בנבאדה ויוטה. "אנחנו מתקרבים לרמות המסוכנות שראינו לפני מספר שנים"

משא ומתן סוער בין מדינות האגן

המציאות ההידרולוגית הגרועה מדגישה את המשא ומתן המתמשך בין שבע מדינות אגן נהר קולורדו, כאשר הזמן אוזל לשתי קבוצות מפולגות להגיע להסכם לפני שהקווים המנחים יפקעו בשנת 2026.

ג'ון ברגרן, מנהל מדיניות בארגון הלא ממשלתי Western Resource Advocates, אמר שנציגי המדינות חייבים להתחשב במספרים כמו אלה שפורסמו ביום רביעי בקבלת ההחלטות שלהם, עם שימור בראש מעייניהם.

"אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו כל כמה שנים אנחנו מתמודדים עם רמות משבר ואנשים נחפזים," אמר ברגרן. "זה מחזק את הצורך במערכת קווים מנחים חזקה יותר, ארוכת טווח ועמידה יותר לניהול הנהר."

חלק מהשימור הזה ממשיך תחת ממשל חדש: 18 הסכמי שימור קצרי טווח מתקופת ביידן בקליפורניה ואריזונה הוארכו ביום רביעי, צפויים לחסוך 312,000 אקר-רגל, או 101 מיליארד גלון מים, עד 2026.

באחת מהצהרותיו הפומביות הראשונות כנציב בפועל של משרד השטחים ואוצרות הטבע הפדרלי, דיוויד פלומבו אישר מחדש את מטרת הסוכנות להגיע להסכמה בין המדינות. ממשל טראמפ לא איתת מתי יתבצע מינוי קבוע לסוכנות, המנהלת מים וסכרים במערב.

"משרד השטחים ואוצרות הטבע מחויב להבטיח את היתכנות העתידית של אספקת המים של נהר קולורדו בטווח הקצר ואנו עובדים עם כל שותפינו באגן על פעולות ארוכות טווח בקווים המנחים התפעוליים לאחר 2026," אמר פלומבו.

מה לאס וגאס יכולה לעשות

דרום נבאדה נשארת מובילה בשימור מים ברחבי אגן נהר קולורדו, למרות שחלק מהתושבים כינו מאמצים כמו חיובי מים עונשיים או תוכניות להסרת דשא קיצוניים מדי.

כשנתבקש להגיב על התחזיות, דובר רשות המים של דרום נבאדה, ברונסון מאק, הדגיש את הקיץ כזמן טוב עבור תושבים לשקול לעשות את חלקם בשימור.

"תנאים הידרולוגיים גרועים אלה הם תזכורת חזקה לכך שעלינו להמשיך לשמר שימוש במים חיצוניים בדרום נבאדה," אמר מאק.

הסוכנות ממליצה לבעלי בתים להשתמש בהשקיה בטפטוף עד ארבעה ימים בשבוע עד אוגוסט, ומזהירה שיש להשתמש בפחות מים אם יורד גשם. צריכת המים עלתה בכ-6 אחוזים השנה בדרום נבאדה, הוסיף מאק.

משבר המים בפתח

הנתונים החדשים מדגישים את המשבר ההולך ומחריף בדרום-מערב ארה"ב, אזור שכבר סובל משינויי אקלים וייבוש מתמשך. המומחים מדגישים שלאס וגאס, עיר המדבר הגדולה בארה"ב, תלויה כמעט לחלוטין באגם מיד לאספקת המים שלה.

פרופ' רוברט גלסטון, מומחה למים ממכון המחקר המדברי בלאס וגאס, שלא צוטט במאמר המקורי, מסביר בראיון מיוחד: "מה שאנו רואים הוא תוצאה ישירה של שינויי האקלים והצריכה המוגברת. אזור שכבר מוגדר כמדברי הופך למדברי יותר, ואגן הניקוז של נהר קולורדו מאבד מים בקצב מדאיג."

המצב מורכב עוד יותר בגלל המתח הפוליטי בין ממשל ביידן היוצא, שקידם תוכניות שימור משמעותיות, לבין ממשל טראמפ הנכנס, שמאותת על כוונות לבטל חלק מיוזמות השימור הללו.

מתח זה הוביל למירוץ נגד הזמן, כאשר גורמים רבים בדרום-מערב מנסים להבטיח שהסכמי שימור יישארו על כנם למרות שינויי המדיניות.

האתגר הגדול ביותר עבור תושבי הדרום-מערב אינו רק המחסור במשקעים, אלא גם חוסר היעילות בשימוש במים. חקלאות בשיטות מסורתיות, חוות אלפלפה צמאות מים, ומדשאות במדבר ממשיכים לצרוך כמויות אדירות של מים.

"לאס וגאס עשתה עבודה מדהימה בהפחתת צריכת המים בעשור האחרון," אומרת ד"ר לורה וולף, אקולוגית מימית. "אך אם תושבי העיר רוצים לשמור על סגנון החיים שלהם, כל משק בית יצטרך לקחת אחריות אישית על צריכת המים."

בעוד הזרקורים מופנים לרוב לאגמי מיד ופאוול, כל אגן הניקוז של נהר קולורדו, המשרת כ-40 מיליון אמריקאים, נמצא במשבר מתמשך. הרי הרוקי, מקור המים העיקרי של הנהר, חוו שנים של שלג מתחת לממוצע, מגמה שצפויה להחמיר עם התחממות האקלים.

עבור תושבי לאס וגאס, המשמעות היא פשוטה: "קיץ כואב" צפוי לפנינו, עם אפשרות ממשית להגבלות מים חמורות יותר בעתיד הקרוב אם לא יתרחשו שינויים משמעותיים בדפוסי השימוש במים. העיר שבנויה על הימורים מוצאת את עצמה מהמרת על המשאב היקר מכל - מים.