רשות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית (CBP) פנתה לחברות טכנולוגיה בבקשה לפתח מערכת זיהוי פנים בזמן אמת שתצלם כל אדם ברכב בעת מעבר גבול - כולל נוסעים במושבים האחוריים - ותתאים אותם למסמכי נסיעה, כך עולה ממסמך שפורסם בשבוע שעבר ברשומות הפדרליות.
בקשת המידע (RIF) מגלה כי ל-CBP כבר יש כלי זיהוי פנים המצלם אדם בנקודת כניסה ומשווה אותו למסמכי נסיעה או זהות שהוגשו לפקיד הגבול, וכן לתמונות אחרות מאותם מסמכים שכבר "בהחזקת הממשלה". "כניסות מאושרות ביומטרית לארצות הברית מתווספות לרשומת החציה של המטייל," מציין המסמך.
הסוכנות, הפועלת תחת משרד הביטחון המולדת (DHS), מציינת שכלי זיהוי הפנים שלה "פועל כיום בסביבות האוויר, הים והולכי הרגל ביבשה". מטרת הסוכנות היא להרחיב את השימוש בו ל"סביבת כלי הרכב היבשתיים". לפי עמוד באתר ה-CBP שעודכן בשבוע שעבר, הסוכנות כרגע "בודקת" כיצד לעשות זאת.
ה-RIF מציין כי בדיקות אלה מראות שבעוד שכלי זיהוי הפנים "השתפר", הוא אינו תמיד מסוגל לקבל תמונות של כל נוסעי הרכב, במיוחד אם הם נמצאים בשורה השנייה או השלישית. "התנהגות אנושית, שורות רכב מרובות ומכשולים סביבתיים מציבים אתגרים ייחודיים לסביבת הרכב," נכתב במסמך. CBP מעוניינת שספק פרטי יספק לה כלי ש"יעשיר את תמונות הנוסעים" ו"יצלם 100% מנוסעי הרכב".
ה-RIF מציין כי בדיקות אלה מראות שבעוד שכלי זיהוי הפנים "השתפר", הוא אינו תמיד מסוגל לקבל תמונות של כל נוסעי הרכב, במיוחד אם הם נמצאים בשורה השנייה או השלישית. "התנהגות אנושית, שורות רכב מרובות ומכשולים סביבתיים מציבים אתגרים ייחודיים לסביבת הרכב," נכתב במסמך. CBP מעוניינת שספק פרטי יספק לה כלי ש"יעשיר את תמונות הנוסעים" ו"יצלם 100% מנוסעי הרכב"
דייב מאס, מנהל חקירות בקרן הגבול האלקטרוני (EFF), קיבל מסמך מ-CBP באמצעות בקשת רשומות ציבוריות החושף את תוצאות בדיקה בת 152 ימים שערכה הסוכנות על מערכת זיהוי הפנים בנקודות הכניסה שלה משלהי 2021 עד תחילת 2022. המסמך שמאס השיג דווח לראשונה על ידי "האינטרסֶפּט".
לדברי מאס, מה שבלט בעיניו היו שיעורי השגיאה. מצלמות במעבר הגבול אנזלדואס בגבול מקסיקו עם מקאלן, טקסס, צילמו תמונות של כל הנוסעים ברכב רק ב-76 אחוז מהמקרים, ומתוכם, רק 81 אחוז עמדו ב"דרישות האימות" להתאמת פניהם למסמכי הזיהוי שלהם.
הגרסה הנוכחית של המערכת מתאימה את תמונת האדם למסמכי הנסיעה שלו במה שידוע כזיהוי פנים אחד-לאחד. הסיכון העיקרי כאן, אומר מאס, הוא שהמערכת לא מזהה שמישהו תואם את המסמכים שלו עצמו. זה שונה מזיהוי פנים אחד-לרבים, בו המשטרה עשויה להשתמש לזיהוי חשוד על סמך תמונת מעקב, כאשר הסיכון העיקרי הוא שמישהו יקבל התאמה חיובית שגויה ויזוהה בטעות כחשוד.
מאס אומר שלא ברור אם שיעורי השגיאה של CBP קשורים בעיקר למצלמות או למערכת ההתאמה עצמה. "איננו יודעים אילו פערים גזעיים, מגדריים וכו' עולים עם מערכות אלה," הוא אומר.
כפי שדווח ב"האינטרסֶפּט" ב-2024, מדור המדע והטכנולוגיה של DHS פרסם בקשת מידע באוגוסט האחרון הדומה לזו שפרסם ה-CBP בשבוע שעבר. עם זאת, מסמך ה-DHS נראה כרגע כבלתי זמין.
מאס מוסיף שחשוב לזכור שהדחיפה של CBP להרחיב ולשפר את המעקב שלה אינה ייחודית לממשל טראמפ הנוכחי. "אסטרטגיית המעקב של CBP ממשיכה מממשל לממשל - היא תמיד נכשלת, תמיד יש לה בעיות עם ספקים ובעיות חוזים ובעיות בזבוז ובעיות ניצול לרעה," אומר מאס. "מה שמשתנה הוא לעתים קרובות הרטוריקה והתיאטרון סביב זה."
DHS ציין בדוח משנת 2024 כי ל-CBP היו בעבר קשיים בהשגת נתונים "ביוגרפיים וביומטריים" מאנשים היוצאים מהמדינה, במיוחד אם הם יוצאים דרך היבשה. משמעות הדבר היא שקשה לה לעקוב אחר אנשים המגרשים את עצמם מהמדינה, דבר שהממשל מעודד מאות אלפי אנשים לעשות. בקשת המידע האחרונה של CBP מזכירה רק כלי רכב נכנסים, לא יוצאים, מה שאומר שהיא כרגע אינה מוגדרת להשתמש בזיהוי פנים כדי לעקוב אחר גירושים עצמיים.
הבקשה של CBP מגיעה פחות משלושה שבועות לאחר ש-404 Media חשף כי רשות ההגירה והמכס (ICE) משלמת לחברת התוכנה Palantir 30 מיליון דולר כדי לבנות פלטפורמה שתאפשר לסוכנות לבצע "ניתוח מטרה מלא של אוכלוסיות ידועות". על פי הצדקת חוזה שפורסמה כמה ימים לאחר מכן, הפלטפורמה, שנקראת ImmigrationOS, תעניק ל-ICE "נראות כמעט בזמן אמת" לגבי אנשים המגרשים את עצמם מארה"ב, במטרה להשיג מספרים מדויקים על כמה אנשים עושים זאת. עם זאת, ICE לא פירטה מהיכן היא תקבל את הנתונים להפעלת ImmigrationOS.
במסמך ה-ICE המצדיק את התשלום ל-Palantir עבור ImmigrationOS, הסוכנות אינה מציינת מהיכן Palantir תקבל את הנתונים להפעלת הכלי. עם זאת, היא מציינת ש-Palantir יכולה ליצור את ImmigrationOS על ידי הגדרת מערכת ניהול התיקים שהחברה מספקת ל-ICE מאז 2014. מערכת ניהול תיקים זו משלבת את כל המידע ש-ICE עשוי להיות לה על אדם מרשומות חקירה או מאגרי מידע ממשלתיים, על פי הערכת פרטיות ממשלתית שפורסמה ב-2016.
לא ברור אם המערכת שילבה מקורות נתונים חדשים בעשור האחרון. אך בזמן ההערכה, המערכת אחסנה מידע על מאפיינים פיזיים של אדם - כמו צבע שיער ועיניים, גובה ומשקל, וכל צלקות או קעקועים - וכן כל "נתונים הקשורים למיקום" מ"התקני מעקב חשאיים", וכל נתונים מקוראי לוחיות רישוי, שיכולים לספק היסטוריה מפורטת על היכן אדם נוסע ברכבו ומתי.