מספר שיא של תושבים עזבו את מיאמי-דייד, אך ההגירה בינלאומית מאזנת את המאזן

נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית חושפים מגמה מעניינת במיאמי-דייד: בין השנים 2023 ל-2024, כ-67,000 תושבים עזבו את המחוז לטובת אזורים אחרים בפלורידה או מדינות אחרות בארה"ב - שיעור חסר תקדים בעשרים השנים האחרונות. במקביל, המחוז חווה גם שיא בהגירה בינלאומית, שמנע ירידה כוללת במספר התושבים.

לפי נתונים שפורסמו במרץ על ידי לשכת מפקד האוכלוסין, בין 2023 ל-2024 הגיעו למיאמי-דייד כמעט 124,000 מהגרים מחו"ל. ללא זרם זה של הגירה בינלאומית, המחוז היה מאבד אוכלוסייה, שכן מספר הלידות שעלה על מספר מקרי המוות לא היה מספיק כדי לפצות על אלפי התושבים שעזבו.

איאן אונדק, בן 27, הוא אחד מאלה שעזבו את דרום פלורידה. הוא עבר למיאמי כדי ללמוד אדריכלות באוניברסיטת מיאמי, אך לאחר שבע שנים, מצא את עצמו במאבק כלכלי. "זה היה נהדר, אבל זה היה כל כך יקר", סיפר.

הסיבות לעזיבה מגוונות. חלק מהתושבים ציינו את פקקי התנועה האינסופיים, אחרים את מחסומי השפה. אך עבור רבים, כמו איאן, המניע העיקרי היה כלכלי - הרצון למצוא מרחב גדול יותר, שקט ושלווה, וחצר לכלבים, במחיר שהם יכולים להרשות לעצמם

הקש ששבר את גב הגמל הגיע כאשר חוזה השכירות שלו הגיע לחידוש. "כשהלכנו לחדש אותו, הוא עלה מ-2,000 דולר, ועלה בעוד 300, 400 דולר לשנה הבאה. ואמרתי שזו קפיצה גדולה מאוד עבור מה שאתם נותנים לנו", הוא הסביר.

אונדק ואשתו, שמקורם בצפון-מזרח פנסילבניה, החלו לחפש מקום חדש. בסופו של דבר, הם החליטו לעבור לבית בפאריש, פלורידה, מחוץ לטמפה. "ומצאנו בית, דירת 2 חדרי שינה 2 חדרי אמבטיה, עם מוסך מלא. זה בעצם בית מלא במקום דירת 2 חדרי שינה", אמר אונדק.

קריסטי ויילדר, דמוגרפית במחלקת אומדני אוכלוסייה של לשכת מפקד האוכלוסין, הסבירה: "הגירה היא במידה רבה המניע להעברה עבור המחוז, ויותר ספציפית הגירה בינלאומית נטו משפיעה מאוד על הצמיחה במחוז".

למרות העזיבה ההמונית, מיאמי-דייד נותר המחוז השביעי בגודלו בארצות הברית עם יותר מ-2.8 מיליון תושבים, גידול של 64,000 איש משנת 2023 ל-2024.

הסיבות לעזיבה מגוונות. חלק מהתושבים ציינו את פקקי התנועה האינסופיים, אחרים את מחסומי השפה. אך עבור רבים, כמו איאן, המניע העיקרי היה כלכלי - הרצון למצוא מרחב גדול יותר, שקט ושלווה, וחצר לכלבים, במחיר שהם יכולים להרשות לעצמם.

תופעה זו משקפת את משבר הדיור המתמשך בדרום פלורידה. בשנים האחרונות, מיאמי הפכה לאחת הערים היקרות ביותר למגורים בארצות הברית, עם עלייה דרמטית במחירי הדיור והשכירות. דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי האגודה הלאומית למתווכי נדל"ן מצא כי מחיר הבית החציוני במיאמי-דייד עלה ב-15% בשנה האחרונה בלבד.

עבור רבים, החלום על בעלות על בית במיאמי הפך לבלתי מושג. זוגות צעירים, משפחות עם ילדים ואפילו אנשי מקצוע בעלי הכנסה טובה מוצאים את עצמם נאלצים לבחור בין הוצאה של רוב הכנסתם על דיור או מעבר לאזורים אחרים בפלורידה או מדינות אחרות עם עלויות מחיה נמוכות יותר.

בזמן שתושבים אמריקאים עוזבים, המחוז מושך מספר גדל והולך של מהגרים בינלאומיים. רבים מגיעים מאמריקה הלטינית, מחפשים יציבות כלכלית ופוליטית, בזמן שאחרים מגיעים מאירופה ואסיה, נמשכים לאקלים החמים, התרבות המגוונת וההזדמנויות העסקיות.

המתח בין אלה שעוזבים לאלה שמגיעים יוצר דינמיקה מורכבת. מצד אחד, ההגירה הבינלאומית מביאה השקעות חדשות, מחזקת את הגיוון התרבותי ומזרימה כוח אדם למגזרים שונים של הכלכלה המקומית. מצד שני, התושבים הוותיקים שעוזבים לוקחים איתם ידע מקומי, קשרים קהילתיים וחלק מזהותו המסורתית של האזור.

מנהיגים מקומיים מודאגים מ"בריחת המוחות" הפוטנציאלית ומההשפעות ארוכות הטווח על כלכלת המחוז ומרקם החברתי. ראש עיריית מיאמי, פרנסיס סוארז, הדגיש לאחרונה את הצורך בטיפול במשבר הדיור כדי לשמור על תושבים מקומיים. "אנחנו חייבים לוודא שמיאמי נשארת בת השגה עבור האנשים שגרים כאן ועובדים כאן", אמר בנאום מצב העיר האחרון שלו.

המחוז נקט במספר יוזמות לטיפול באתגר, כולל פיתוח תוכניות לדיור בר השגה, מתן תמריצים לפיתוח יחידות דיור בעלות נמוכה יותר, והרחבת אפשרויות התחבורה הציבורית לאזורים מרוחקים יותר עם מחירי דיור נמוכים יותר.

בינתיים, איאן אונדק ואחרים כמוהו מצאו פתרונות משלהם. "אנחנו משלמים פחות על המשכנתא שלנו מאשר על השכירות שלנו במיאמי", הוא אומר, "ויש לנו הרבה יותר מרחב." עבור רבים, זו החלטה פרגמטית: להתרחק מהמחירים הגבוהים של מיאמי לטובת איכות חיים טובה יותר במקום אחר.