דור ה-Z, אותם צעירים שנולדו בין אמצע שנות ה-90 לתחילת שנות ה-2010, מובילים מהפכה שקטה בשוק הנדל"ן האמריקאי. בניגוד לדורות קודמים שראו בשכירות שלב מעבר זמני בדרך לרכישת בית, רבים מבני דור זה מחפשים חוויית מגורים חדשה: מתחמי שכירות יוקרתיים שמספקים לא רק דירה, אלא עולם שלם של אפשרויות ותחושת קהילה מובנית.
"דור ה-Z הוא כעת הכוח הדומיננטי בשוק השכירות והם מגדירים מחדש את מה שנראה כשכירות," אומרת אמילי מקדונלד, מומחית מגמות השכירות של זילו. לפי נתוני החברה, צעירים אלה מהווים 47% מהשוכרים החדשים בארה"ב ו-25% מכלל השוכרים במדינה.
הבניינים שבהם הם גרים מציעים אמניטיס כמו בריכות שחייה, מרכזי כושר, מרחבי עבודה משותפים, טרקליני אירוח, מתחמי ספורט ואפילו סלוני טיפוח לחיות מחמד. שירותים אלה לא רק יעילים ומעודדים יצירת קהילה, אלא גם מאפשרים לדיירים ליצור לעצמם מעין יקום מיניאטורי מותאם אישית, בדומה להתאמה אישית של פיד ברשתות חברתיות
המגזין וול סטריט ג'ורנל שוחח עם ארבעה נציגים של דור ה-Z על הבחירות שלהם בתחום המגורים: מקס אוילנהופר (21) מווסט פאלם ביץ', פלורידה; חוזפינה לונדונו (27) מברוקלין, ניו יורק; כריסטיאן ריברה (26) מפיניקס, אריזונה; ואימאן יוסוף (20) מיוסטון, טקסס. כולם בחרו לגור במתחמי דירות חדשניים עם שפע של שירותים.
הבניינים שבהם הם גרים מציעים אמניטיס כמו בריכות שחייה, מרכזי כושר, מרחבי עבודה משותפים, טרקליני אירוח, מתחמי ספורט ואפילו סלוני טיפוח לחיות מחמד. שירותים אלה לא רק יעילים ומעודדים יצירת קהילה, אלא גם מאפשרים לדיירים ליצור לעצמם מעין יקום מיניאטורי מותאם אישית, בדומה להתאמה אישית של פיד ברשתות חברתיות.
"אחרי שסיימתי תיכון בקליפורניה, נסעתי לפלורידה. היה לי חלום לעבוד בנדל"ן ורציתי לרדוף אחריו," מספר מקס. "בהתחלה שכרתי Airbnb. אז מצאתי דירה אקראית באינטרנט. זה היה סיוט. הכניסו אותי ליחידה לא משופצת. הוויי-פיי היה מקולקל. לא הייתה תחושת קהילה. זה היה מבודד." מאז, הוא עבר לבניין חדש שבו הוא משלם כ-2,300 דולר בחודש, ומרגיש שהסביבה החדשה תומכת בו ובשאיפותיו.
על פי פרופסור קורי סימילר, חוקרת דור ה-Z, רבים מבני דור זה מתמודדים עם בדידות. הם גם מפחדים מהכלכלה, מודאגים משינוי האקלים, זכויות אדם וצדק חברתי. התוצאה היא שהם מחפשים סביבה בטוחה ומעצימה שבה הם יכולים לשגשג. "הבניין שלי הוא יותר ממקום מגורים. זו קהילה צעירה משגשגת. כולנו כאן רודפים אחר החלומות שלנו. כולנו עוזרים לדחוף זה את זה מעבר לקו הסיום," אומר מקס
חוזפינה, יזמת רהיטים, בחרה בדירת סטודיו בברוקלין המשתרעת על כ-500 רגל רבוע, במחיר של 3,595 דולר בחודש. "כשעברתי לניו יורק, היו לי שישה חודשים לפני הקוביד. זה היה הזמן הטוב ביותר אי פעם. יצאתי בחמישי, שישי, שבת. פגשתי המון אנשים. חשבתי, העולם שלי נפתח. אחרי הקוביד, החיים לא חזרו להיות אותו דבר," היא מסבירה. עבורה, הבניין החדש מספק לא רק מקום מגורים אלא גם קהילה אורגנית שקל להשתלב בה.
על פי פרופסור קורי סימילר, חוקרת דור ה-Z, רבים מבני דור זה מתמודדים עם בדידות. הם גם מפחדים מהכלכלה, מודאגים משינוי האקלים, זכויות אדם וצדק חברתי. התוצאה היא שהם מחפשים סביבה בטוחה ומעצימה שבה הם יכולים לשגשג. "הבניין שלי הוא יותר ממקום מגורים. זו קהילה צעירה משגשגת. כולנו כאן רודפים אחר החלומות שלנו. כולנו עוזרים לדחוף זה את זה מעבר לקו הסיום," אומר מקס.
עבור בני דור ה-Z, השכירות אינה בהכרח "זריקת כסף לפח" אלא השקעה באיכות חיים, בקהילה ובהזדמנויות. "אני לא רואה בשכירות בזבוז כסף, אלא הוספת ערך," אומר כריסטיאן. "רציתי לשכור כדי לנצל את ההזדמנות ליצור קשרים, ולהיות סביב אנשים שמצליחים מאוד בקריירה שלהם כדי לדחוף אותי להצליח יותר בחיי. זה עבד בשבילי"
למרות שדור ה-Z עדיין לא הגיע לשנות השיא של רכישת בתים, הם בגיל ההתבגרות בשוק דיור עם מלאי מוגבל, צמיחה מהירה במחירי הבתים ושיעורי ריבית גבוהים. עם זאת, הצעירים עצמם אופטימיים לגבי עתידם כבעלי בתים. "אני בדרך לקנות דירה בעוד שנתיים," אומר מקס. "הייתי שמח לגור בקונדו כי יש בו כל כך הרבה שירותים, ושוב, אני אוהב את ההיבט הקהילתי."
עבור בני דור ה-Z, השכירות אינה בהכרח "זריקת כסף לפח" אלא השקעה באיכות חיים, בקהילה ובהזדמנויות. "אני לא רואה בשכירות בזבוז כסף, אלא הוספת ערך," אומר כריסטיאן. "רציתי לשכור כדי לנצל את ההזדמנות ליצור קשרים, ולהיות סביב אנשים שמצליחים מאוד בקריירה שלהם כדי לדחוף אותי להצליח יותר בחיי. זה עבד בשבילי."