ממשל טראמפ וממשלת אוקראינה חתמו ביום רביעי על הסכם היסטורי ליצירת קרן משותפת שמטרתה לקדם את שיקום המדינה הסובלת ממלחמה ולפתח השקעות בתחומי הנפט, הגז והמינרלים הנדירים שלה.
לפי ההסכם, הקרן תנוהל בשותפות שווה בין שתי המדינות, כאשר אף צד לא יחזיק ברוב הקולות. שרת הכלכלה האוקראינית, יוליה סבירידנקו, ציינה כי "יחד עם ארצות הברית, אנו יוצרים קרן שתמשוך השקעות מערביות למדינתנו".
הקרן תמומן מהכנסות שינבעו מרישיונות חדשים לפרויקטים בתחום המינרלים הקריטיים, הנפט והגז, כאשר הרווחים יתחלקו בחלקים שווים בין שתי המדינות. ארה"ב תוכל להחשיב סיוע צבאי חדש לאוקראינה, כמו מערכות הגנה אווירית, כתרומה לקרן.
הנשיא טראמפ ומקבילו האוקראיני, זלנסקי
חשוב לציין כי ההסכם אינו מזכיר כל התחייבות של אוקראינה להחזיר חובות לארה"ב, נקודה שהייתה חיונית עבור קייב.
על פי ההסכם, במהלך עשר השנים הראשונות, רווחי הקרן והכנסותיה לא יחולקו אלא יושקעו באוקראינה בלבד. הקרן לא תמוסה "כדי שההשקעות יניבו את התוצאות הטובות ביותר האפשריות", הוסיפה סבירידנקו.
ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיהל, אישר כי אוקראינה תשמור על שליטה מלאה במשאבי המינרלים, בתשתיות ובמשאבי הטבע שלה.
הסכם זה הגיע לאחר חודשים של משא ומתן מתוח. בפברואר, הנשיא האוקראיני זלנסקי היה אמור לחתום על ההסכם בוושינגטון, אך המפגש הסתיים בעימות קולני בחדר הסגלגל עם הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס אל מול כלי תקשורת רבים, מבלי שההסכם נחתם.
הנשיא טראמפ הציג את ההסכם כעסקה טובה לארה"ב, שתאפשר לה לקבל "הרבה יותר" מהסיוע שהעניקה לאוקראינה. עבור קייב, ההסכם מעלה תקוות שוושינגטון תרצה להגן על האינטרסים שלה אם היא משקיעה באוקראינה, במיוחד בעת שמתנהל משא ומתן להסכם שלום.
סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, הצהיר כי ההסכם "מאותת בבירור לרוסיה שממשל טראמפ מחויב לתהליך שלום הממוקד באוקראינה חופשית, ריבונית ומשגשגת לטווח הארוך".
למרות שההסכם לא כולל ערבויות ביטחוניות מפורשות מארה"ב, אוקראינה מקווה כי הוא יהפוך "לאות לשחקנים גלובליים אחרים שאפשר לשתף פעולה עם אוקראינה לטווח הארוך - לעשורים".