שופט פדרלי מורה לשחרר פעיל פרו-פלסטיני שעזר לארגן מחאות בקולומביה

בהחלטה שמעוררת מחלוקת ומדגישה את המתח המתמשך בין חופש הביטוי וסוגיות הגירה בארה"ב, הורה שופט פדרלי ביום רביעי על שחרורו של מוחסן מהדאווי, פעיל פרו-פלסטיני שסייע בארגון מחאות והפגנות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

מהדאווי, מחזיק גרין קארד ותושב קבע חוקי בארה"ב, נעצר מוקדם החודש על ידי סוכנות אכיפת חוקי ההגירה והמכס (ICE) במסגרת מבצע נרחב יותר של ממשל טראמפ להתמודד עם מה שהוא מגדיר כ"הפגנות אנטי-ישראליות אלימות" בקמפוסים ברחבי ארה"ב.

על פי מסמכי בית המשפט, מהדאווי היה ממייסדי איגוד הסטודנטים הפלסטיני באוניברסיטת קולומביה, שהוקם בסתיו שלאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הוא הקים את הארגון יחד עם מחמוד חליל, פעיל פרו-פלסטיני נוסף שנעצר אף הוא על ידי רשויות ההגירה הפדרליות תחת ממשל טראמפ מוקדם יותר השנה.

הצו השיפוטי לשחרורו של מהדאווי מגיע בעיצומה של מערכה לאומית נרחבת של הממשל הנוכחי נגד מחאות אנטי-ישראליות בקמפוסים, אשר הסלימו משמעותית מאז החל העימות בעזה באוקטובר 2023. באוניברסיטת קולומביה במיוחד, ההפגנות הובילו להקמת מאהלי מחאה, עימותים עם כוחות משטרה, ומעצרים המוניים שעוררו ביקורת הן מצד תומכי זכויות אזרח והן מצד תומכי ישראל.

מעצרו של מהדאווי על ידי ICE עורר גל מחאה בקרב פעילים פרו-פלסטינים וארגוני זכויות אזרח, שטענו כי הוא מהווה ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ולהגביל את חופש הביטוי. מנגד, תומכי המעצר טענו כי פעילותו חרגה מגבולות חופש הביטוי והסיתה לאלימות נגד סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוס.

מעצרו של מהדאווי על ידי ICE עורר גל מחאה בקרב פעילים פרו-פלסטינים וארגוני זכויות אזרח, שטענו כי הוא מהווה ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ולהגביל את חופש הביטוי. מנגד, תומכי המעצר טענו כי פעילותו חרגה מגבולות חופש הביטוי והסיתה לאלימות נגד סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוס

בהחלטתו, שהפרטים המלאים שלה טרם פורסמו, קבע השופט הפדרלי כי יש לשחרר את מהדאווי ממעצר מיידית. המשמעות היא שמהדאווי יוכל לחזור לקמפוס, למרות שלא ברור עדיין אם יעמוד בפני הליכי גירוש עתידיים או מגבלות אחרות על פעילותו.

"זוהי תזכורת חשובה לכך שזכויות חוקתיות, במיוחד חופש הביטוי והזכות להפגין באופן שקט, חלות גם על אלו שאינם אזרחים אמריקאים", אמר פרקליטו של מהדאווי לאחר ההחלטה. "לקוחי מימש את זכותו הדמוקרטית למחות נגד מדיניות שהוא מתנגד לה, ואנו מברכים על החלטת בית המשפט להכיר בכך."

מצדו השני של המתרס, דובר מטעם מחלקת המשפטים הביע אכזבה מההחלטה. "רשויות ההגירה פעלו במסגרת סמכותן החוקית להגן על קהילות הקמפוס מפני אלימות והסתה", אמר הדובר. "נבחן את האפשרויות המשפטיות העומדות בפנינו להמשיך ולהבטיח את שלום הציבור."

מקרה זה משקף מגמה רחבה יותר של שימוש בחוקי הגירה כאמצעי להתמודדות עם מחאות פוליטיות, מגמה שהתעצמה תחת ממשל טראמפ הנוכחי. מבקרים טוענים כי גישה זו מנצלת את פגיעותם של מהגרים ותושבים קבועים שאינם אזרחים כדי להגביל את חופש הביטוי שלהם, בעוד תומכי הממשל טוענים כי מדובר בכלים חוקיים ולגיטימיים להתמודדות עם איומים על ביטחון הציבור.

באוניברסיטת קולומביה, המצב ממשיך להיות מתוח. סטודנטים פרו-פלסטינים רואים בשחרורו של מהדאווי ניצחון לתנועת המחאה, בעוד סטודנטים יהודים וישראלים רבים מביעים חשש מהאפשרות שהחלטה זו תעודד הסלמה נוספת במחאות שלטענתם כבר יצרו אווירה עוינת ומאיימת עבורם בקמפוס.

"הדאגה שלנו היא שההחלטה תתפרש כהיתר להמשיך בהפגנות שחצו את הגבול בין מחאה לגיטימית להטרדה ואיומים", אמר נציג של ארגון סטודנטים יהודים בקולומביה. "אנחנו תומכים בחופש הביטוי, אבל דורשים שהאוניברסיטה תבטיח את ביטחוננו."

המחאות בקמפוסים האמריקאיים בכלל, ובקולומביה בפרט, הפכו לזירת קרב מרכזית בדיון הציבורי סביב העימות בעזה. בעוד סטודנטים פרו-פלסטינים דורשים מהאוניברסיטאות לנתק קשרים עם מוסדות ישראליים ולהשקיע בארגונים התומכים בפלסטינים, סטודנטים פרו-ישראלים טוענים כי המחאות הללו הפכו לעתים קרובות אנטישמיות ומעודדות אווירה עוינת כלפי יהודים בקמפוס.

התפתחות זו מגיעה כשהנשיא טראמפ השלים לאחרונה 100 ימים בתפקידו בקדנציה השנייה, תקופה שהתאפיינה בגישה תקיפה כלפי מה שהממשל מכנה "טרוריסטים ברחובות שלנו" ובמאמצים מוגברים לאכיפת חוקי ההגירה. בנאום לציון 100 ימים בתפקיד, התגאה טראמפ בפעולות שנקט נגד מה שכינה "אנטישמיות קיצונית בקמפוסים האמריקאיים".

בינתיים, המקרה של מהדאווי צפוי להמשיך ולהתפתח, כאשר הן תומכיו והן מתנגדיו מחכים לפרסום ההנמקות המלאות של השופט להחלטתו. מומחים משפטיים מציינים כי מקרה זה עשוי להוות תקדים חשוב בשאלה עד כמה רחוק יכולה הממשלה להרחיק בשימוש בחוקי הגירה כאמצעי להתמודדות עם מחאות פוליטיות.

"זהו מאבק שמשקף מתח בסיסי בחברה האמריקאית כיום", אומר פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ניו יורק. "המתח בין ביטחון לאומי וזכויות אזרח, בין חופש הביטוי והגנה מפני הסתה, ובין הצורך לאכוף חוקי הגירה והמחויבות לערכים חוקתיים. ההחלטה הזו לא תסיים את הוויכוח, אבל היא בהחלט מהווה נקודת ציון משמעותית בו."

בחורים הבאים, צפויים להתקיים דיונים נוספים בקונגרס ובבתי משפט פדרליים בשאלות הקשורות להיקף סמכויותיהן של רשויות ההגירה במקרים של מחאות פוליטיות, כמו גם בשאלת האיזון הראוי בין שמירה על חופש הביטוי באקדמיה ומאבק באנטישמיות ובהסתה לאלימות בקמפוסים.